הבעיה עם שירותי מסחר חברתי -Social Trading

בארה"ב ואף בישראל, פעילות מסחר חברתי שמפעילות פלטפורמות ואפליקציות מסחר בנכסים פיננסיים עשויה להיחשב כמתן שירותי ייעוץ השקעות או אף להיחשב כניהול תיקים, והיא דורשת רישיון.

לאחרונה התפרסם בגלובס ראיון עם חדוה בר און, לשעבר המפקחת על הבנקים, שהצטרפה לצוות הניהולי הבכיר של חברת "איטורו" (etoro). מן הריאיון ניתן היה להתרשם כי איטורו הצטיידה בשחקנית חיזוק משמעותית, במטרה "להעניק לחברת הפינטק חותמת כשרות מכובדת באמצעות רגולטורית בכירה לשעבר, שגם תוכל לשוחח עם רגולטורים במדינות שונות בשפה שהם מבינים", כלשון הכתבה.

שירות "מסחר חברתי" -social trading- מהווה חלק ממכלול השירותים אותם מעניקה החברה לסוחריה. שירות זה מאפשר לסוחרים לעקוב אחר הפעולות שמבצעים סוחרים אחרים, במטרה "לחקות" את ביצועיהם, לרבות האפשרות להעתקה מדויקת של פעולות המסחר, "אחד לאחד".

להבנתי, הקושי העיקרי שעומד בפני החברות המפעילות את פלטפורמות המסחר הללו, הינו בכך שפעילות המסחר החברתי עשויה להיחשב כבלתי חוקית במדינות מסוימות ובפרט בארה"ב. במדינות אלו, פעילות המסחר החברתי עשויה להיחשב כמתן שירותי ייעוץ השקעות או אף כניהול תיקים, הדורשים רישיון מתאים (איטורו למשל מאפשרת ללקוחות אמריקאיים לבצע פעילות מסחר חברתי אך ורק במטבעות קריפטוגרפים, תוך שהיא מציינת כי הפעילות הזו אינה מפוקחת).

לפני מספר שנים, במסגרת מהלך שנקטה להסדרת התחום הפרוץ של זירות הסוחר בפורקס ובמכשירים פיננסיים, נדרשה הרשות לניירות ערך לגבש עמדה בנוגע לפעילותן של החברות בתחום המסחר האלגוריתמי ובתחום המסחר "החברתי", בו נעשה שימוש בפלטפורמת המסחר לשם צפיה בהרכב תיק ההשקעות של סוחר אחר, כמו גם לעקוב אחר המסחר המבוצע על-ידי הסוחר הנעקב ולהעתיקו באופן "ידני" או אוטומטי לחשבון הלקוח.

בנכל הנוגע לניהול התיקים האלגוריתמי, שהתבצע באותה עת ללא כל פיקוח, ניתן בביהמ"ש הכלכלי בשנת 2018, בישראל פסק דין בתביעה ייצוגית שנגעה לפעילותה של חברת יו אס ג' קפיטל בתחום המסחר בחוזי הפרשים ובנכסים פיננסיים (המשרד ייצג את התובע ייצוגי בתיק), ונקבע כי באופן עקרוני ניהול התיקים האלגוריתמי מחייב רישיון, זאת בעיקר מאחר ונקבע כי שיקול הדעת בביצוע הפעולות היה אצל החברה ולא אצל הלקוח.

הגם שעדיין לא הגיעה להכרעה שיפוטית דומה, עמדת הרשות לניירות ערך בנוגע למסחר החברתי הייתה ועודנה דומה. לדעת הרשות גם פעילות זו עשויה להיחשב כמתן שירותי ייעוץ השקעות ואף עשויה להיחשב כניהול תיקים, זאת בעיקר מכיוון ששיקול הדעת בביצוע פעולות המסחר אינו מצוי אצל הסוחר עצמו אלא אצל החברה המספקת את השירות, וזאת על אף שפעילות המסחר מבוססת על עקיבה אחר הפעולות שמבצעים הסוחרים "הנעקבים" באמצעות פלטפורמת המסחר.

גם בארה"ב, פעילות ייעוץ וניהול תיקים בחוזי הפרשים ובנכסים פיננסים אחרים, מחייבת רישיון מתאים וספק אם רישיון שכזה, ככל שיינתן, יתאים לאופן ניהול הפעילות והמודל העסקי של החברות המציעות את שירותי המסחר החברתי.

כך למשל, עיון במסמכים שהגישה איטורו לרשויות בארה"ב במסגרת תוכניתה להתמזג עם חברת SPAC מעלה כי איטורו התייחסה לקשיים העומדים בפניה. כך למשל נכתב (בתרגום חופשי), כי האופן בו מפעילה החברה את "אפשרויות המסחר החברתי", עשוי להיות תחת פיקוח רגולטורי וכי עשוי להוביל להטלת מגבלות בנוגע לאופן בו איטורו פועלת כעת.

נוסף על כך, איטורו מציינת כי ההתייחסות הרגולטורית למסחר החברתי "אינה וודאית" בחלק מן המדינות והאזורים בהם פועלת החברה, ואין כל וודאות כי תוכל ליישם את פעילות המסחר החברתי בארה"ב, במתכונת הנוכחית.

חשוב לציין בהקשר זה כי לאור כללי הרגולציה והפיקוח המחמירים הקיימים בארה"ב על חברות העוסקות במתן שירותים פיננסיים, הנובעים מן התפיסה כי תפקידה של הרגולציה היא בראש ובראשונה ליתן הגנה ללקוחות, קל וחומר לנוכח הסיכונים הרבים הטמונים במסחר בחוזי הפרשים (תפיסה המיושמת בחלקה גם בישראל), קשה לראות כיצד פעילות מסחר חברתי, כפי שהיא מתבצעת כעת, תקבל הכשר חוקי מבלי שיידרש רישיון לשם מתן השירות. סביר להניח שהשירותים הללו יצטרכו לעבור שינוי מהותי שכלל לא בטוח שיתיישב עם המודל העסקי של החברות העוסקות בתחום.

חשוב להדגיש: פעילות המסחר בחוזי הפרשים, לרבות העתקה של פעולות מסחר שמבצעים אחרים, תוך שימוש במינוף פיננסי, הנה פעילות בסיכון גבוה שאינה מתאימה לרוב המשקיעים. למרבה הצער, קהל היעד של פלטפורמות המסחר בנכסים פיננסיים הנו ציבור משקיעים שאינו מתוחכם, והניסיון הוכיח שרובם הגדול של הסוחרים "הקטנים" אינם מבינים בדיוק במה הם סוחרים, ואינם מודעים להשלכות הקטלניות של המינוף הפיננסי.

הסיכונים הללו מתעצמים גם בזירות הסוחר הפועלות בישראל (שאסור להן להציע שירותי מסחר חברתי), שכן גם היום, לאחר שהחברות הללו נכנסו תחת פיקוח; ולמרות חובת הגילוי הנאות החל עליהן, חלק ניכר מן הסוחרים לא מבינים את הסיכון הרב של המסחר בנגזרים פיננסיים ומפסידים את כספם.

המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד ואינו מהווה מתן ייעוץ משפטי.

ביהמ"ש הכלכלי: יו אס ג'י קפיטל ניהלה תיקי השקעות באלגוטריידינג ללא רישיון

פסק דין מיום 24.6.2019 – בית המשפט הכלכלי קבע: מסחר אלגוריתמי (אלגוטריידינג) מחייב רישיון לניהול תיקים – חברת יו אס ג'י קפיטל ניהלה תיקי השקעות ללא רישיון ובניגוד לחוק. 

התביעה הוגשה באמצעות המשרד, ונוהלה עד תומה על מנת להשיג פסיקה עקרונית בסוגיה משפטית זו.

בפסק תקדימי שניתן בתביעה הייצוגית נגד חברת יו אס ג'י קפיטל ישראל בע"מ(USG CAPITAL), קבע בית המשפט המחוזי – כלכלי, כי פעילות האלגוטריידינג שניהלה החברה, תוך שנגרמו הפסדי עתק ללקוחותיה, הייתה בלתי חוקית וחייבה רישיון לניהול תיקי השקעות. ביהמ"ש קבע כי התוצאה העקרונית של הפסיקה היא שהיה על החברה לפצות את המשקיעים בכל ההפסדים שנגרמו להם.

בעשותו כן, ביהמ״ש דחה על הסף את הנרטיב המופרך בו השתמשה usg ושנטען גם על ידי חברות פורקס נוספות, לפיו ״לא הייתה רגולציה״ בנוגע לניהול תיקים באמצעות מסחר אלגוריתמי. גם הכרזתה של החברה, טרם שהפסיקה את פעולתה באופן יזום, כי זכתה "להצלחה" במאבק מול הרשות הרשות לניירות ערך שהורתה על הפסקת פעילות האלגוטריידינג, הופרכה לחלוטין נוכח פסק הדין שניתן בתביעה הייצוגית, שקבע באופן חד משמעי כי החברה (או כל חברה אחרת לצורך העניין), אינה יכולה להציע ללקוחותיה תוכנות אלגו טריידינג שכן בכך תיחשב כמי שמנהלת השקעות עבור לקוחותיה – פעולה האסורה בחוק.

פסק הדין, המהווה פסיקה משפטית סופית בסוגיה, הביא לסיומו של המאבק המשפטי שניהל המשרד בעניין המסחר האלגוריתמי כנגד החברה וכנגד חברות נוספות (לצד הרשות לניירות ערך שפעלה באופן נמרץ על מנת לעצור את פעילותן של החברות) בסוגיה עקרונית זו.

ביהמ"ש קבע:

"המשיב טען כי גם בהנחה שתתקבל עמדת המבקש לפיה המסחר באלגו-טריידינג הוא ניהול תיקים המחייב רישיון, הרי שמדובר בפרשנות של הדין ולא בהוראות מפורשות בו. לגישתו עד לאחרונה לא הייתה לרשות עמדה ברורה ביחס למעמדו של המסחר האלגוריתמי ולמצער עמדה שכזו לא הובהרה בפומבי. משכך, לשיטתו אין להטיל אחריות על המשיבים. איני מקבלת את הטענה. חוק הייעוץ אוסר על ניהול תיקים ללא רישיון מתאים. כפי שנקבע לעיל בפסק-דין זה, המסחר האלגוריתמי שבוצע על-ידי החברה היה "ניהול תיקים" ולכן חייב קבלת רישיון מכוח הוראות החוק על-פי פרשנותו כפי שזו נקבעה על-ידי בית-המשפט. פרשנות זו איננה קשורה בשאלה מתי קבעה הרשות את עמדתה ביחס למסחר האלגוריתמי ואיננה מושפעת ממנה".

ביהמ״ש החליט כי העיקר הוא היכן מצוי שיקול הדעת וכי אין זה משנה באיזה אופן מנוהלים הכספים, כשנקבע ששיקול הדעת בדבר קבלת החלטות ההשקעה היה מצוי במלואו אצל החברה ולא אצל הלקוח. מכאן שהטענות בהקשר זה – שהועלו לראשונה בתביעה הייצוגית כנגד יוטרייד ושאומצו מאוחר יותר על ידי הרשות לניירות ערך – התקבלו במלואן.

התוצאה היא שביהמ"ש קבע כי אם החברה לא הייתה בפירוק, היה עליה להחזיר ללקוחות את כל ההפסדים שנגרמו להם; וכי בנסיבות העניין, היה מקום לאשר את התביעה כייצוגית בייחס ללקוחות אלו.

ביהמ"ש קבע בין היתר:

"אני סבורה – מבלי לקבוע מסמרות בנושא זה בשלב זה של הדיון, כי המבקש הרים את הנטל הראשוני שהוטל עליו ביחס לטענתו לפיה יש לנקוט בשיטת חישוב הנזק לה הוא טען – ביטול ההסכמים בין חברי הקבוצה לבין החברה והשבה של מלוא הכספים שהושקעו בחברה. זאת לאור העובדה שהחברות סיפקו לחברי הקבוצה שירותים של ניהול תיקים לאורך כל תקופת הקשר ללא שהיה להן רישיון לכך".

בשורה למשקיעים:

הקביעה התקדימית בפסק הדין, ששמה קץ ״לאי הוודאות״ המשפטית שהתקיימה עד היום בנושא, תקל על כל מי שניזוק מפעילות מסחר אלגוריתמי בלתי חוקי, להגיש תביעה ״רגילה״ כנגד חברות ומנהליהן, בעילות תביעה הנוגעות לאחריות אישית (עילות מכוח דיני הנזיקין אך לא מכוח "הרמת מסך" כפי שיפורט להלן), ולהוכיח אותה ביתר קלות; ומכאן שיש בפסיקה בשורה חשובה למשקיעים.

לצד קביעה תקדימית זו, התביעה האישית כנגד בעלי החברה, בעילת "הרמת מסך" נדחתה.

ביהמ"ש קבע כי לא הוכח, ברמה הנדרשת בחוק, שיש מקום לבצע הרמת מסך בין החברה לבעליה (חיוב בעלי החברה בחובות החברה ללקוחותיה וביטול מסך ההפרדה בין החברה לבעלי מניותיה). נקבע כי מי שהייתה צריכה להחזיר את ההפסדים שנגרמו ללקוחות היא החברה ולא בעליה וזאת, על אף שהפסדי לקוחות החברה עברו למעשה, באמצעות החברה, לבעלי המניות שלה.

נראה שביהמ"ש נטה שלא לאפשר הרמת מסך על מנת לצמצם את האפשרות הזו רק למקרים חריגים שבחריגים.

כך או כך, נראה שכעת, לאחר שהוסר ענן "אי הוודאות" המשפטי – שלדעתי היה לא יותר ממסך עשן אותו הפיצו חברות הפורקס בניסיון למסך את העובדה כי ניהלו תיקי השקעות לכל דבר ועניין – לנפגעי פעילות המסחר האלגוריתמי סלולה הדרך לתבוע את נזקיהם ביתר קלות ומבלי שיצטרכו להתמודד עם הטענה כי "לא הייתה רגולציה" או עם הטענה כי לא מדובר בניהול תיקים.

ת"צ 47119-12-15 אפרימוב נ' יו אס ג'י קפיטל ישראל בע"מ ואח'

ייעוץ השקעות כללי ? הסכנות גדולות מן התועלת

לפני כמה ימים פרסמה הרשות לניירות ערך טיוטת תיקון לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 בעניין ייעוץ השקעות כללי.

מדובר ברעיון שעלה כבר בעבר לאפשר ייעוץ השקעות בכלי תקשורת או אמצעים מקוונים, ללא צורך ברישיון; שיוצע ללקוחות רבים ולא מסוימים, כלומר לציבור הרחב, מבלי לקיים אינטראקציה אישית בין נותן הייעוץ ללקוח. בגדר זאת, נכנסים שירותי איתותים למיניהם המציעים לציבור איתותי קניה ומכירה של מניות ונכסים פיננסיים. עד היום, רוב השירותים הללו נחשבו כמתן ייעוץ השקעות שדרש רישיון.

מדובר בלא פחות ממהפכה בתחום הייעוץ הפיננסי; מהפכה שלדעתי טומנת בחובה סכנות רבות שיעלו בהרבה על התועלת שתצמח ממנה.

לדברי הרשות לניירות ערך:

"התמורות של השנים האחרונות, לפיהן פעילויות רבות משנות צורה והאמצעים הטכנולוגיים מאפשרים ביתר קלות לפנות לציבור רחב חלף אינטראקציה אישית בין יועץ לבין לקוח, המחישו את הצורך להגדיר ולהסדיר באופן נפרד את תחום הייעוץ הכללי ולהבחינו מהייעוץ האישי המוסדר בחוק הייעוץ, תוך מתן מענה למאפייני השירות ולהתפתחויות הטכנולוגיות"

עיקר התיקון המוצע הוא להגדיר ייעוץ השקעות "כללי" כך:

"ייעוץ השקעות שאינו נחזה לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים של אדם מסוים, ולמעט ייעוץ השקעות הכולל קשר ישיר בין נותן הייעוץ לבין מקבלו."

הרעיון הוא שמתן "ייעוץ" לציבור בלתי מסוים של לקוחות, כשלא מתקיימת אינטראקציה אישית בין נותן השירות ללקוח, כך שהשירות אינו מותאם "אישית" לנתוני הלקוח, לא ידרוש רישיון ומרבית הוראות החוק, החלות כיום גם על מי שאין לו רישיון, לא יחולו.

לדברי הרשות: "בדרך זו ייפתח שוק ייעוץ ההשקעות לסוגים נוספים ומגוונים של שירותים ומוצרים, אשר לא מתאפשרים כיום. השאיפה היא כי מקום בו השרות הנו כללי יוכלו כוחות השוק, באמצעות המוניטין המצטבר, לסנן באופן אפקטיבי את נותני השרות שאינם כשירים"

"סינון אפקטיבי של נותני השירות" ?

רגע, ממתי כוחות שוק מסננים נוכלים ושרלטנים? הרשות למעשה תאפשר לכל אחד, ללא קשר לטיבו ואיכותו, ליתן ייעוץ לביצוע פעולות מסחר עתירות סיכון, כשקהל היעד הוא הציבור הרחב – שאינו בקיא ומודע לסיכויי ההצלחה הנמוכים או להשפעות ההרסניות של מינוף פיננסי – ו/או ללקוחות שאינם מתוחכמים או בעלי ממון. התוצאה עלולה להיות קשה.

כמי שמכיר את הענף היטב ברור לי, לאחר שקראתי את הצעת התיקון לחוק, כי מדובר בסכנה של ממש. הרעיון הזה עלול לגרום לנזקים עצומים למשקיעים – אפילו יותר מחברות האלגוטריידינג (למי שמכיר).

מה הבעיה ?

מדובר למעשה בסוג של ייעוץ השקעות או אף ניהול תיקי השקעות (אנושי או ממוחשב) "ברברס" או במלים אחרות, במקום שחברות שהציעו בעבר תוכנות לניהול השקעות שנבחרו עבור הלקוח (אלגוטריידינג); ושפעולתן הופסקה בשל תביעות משפטיות ואכיפה של הרשות לני"ע; יקומו חברות חדשות שיציעו לציבור לבצע פעילות דומה, אבל בעצמו.  כלומר, במקום ששיקול הדעת יהיה אצל החברות – מה שדורש רישיון – "שיקול הדעת" יעבור ללקוח ומשפטית, מי שיבצע את הפעולות יהיה הלקוח ולא החברה.

בפועל, זה ממש לא משנה מי מבצע את הפעולות שכן היזמה בביצוע פעולות כאלו ואחרות, העיתוי, הכמות, המינוף וסוג הנכסים, ייקבעו על ידי נותן הייעוץ "הכללי". ההפסדים יהיו כמובן של הלקוח.

הסכנה הגדולה ביותר לציבור המשקיעים הבלתי מנוסה נעוצה במתן אפשרות להצעת שירותי איתותים על ידי זירות פורקס (זירות סוחר לחשבונו העצמי) ולא ראיתי איסור כזה בטיוטה.

כך ייוצר מצב בו זירות הסוחר יציעו שירותי איתותים ללקוחותיהם בחוזי CFD שהם נכסים פיננסיים, במקום להציע שירותי אלגוטריידינג, כשהזירות מצויות בניגוד עניינים חמור וחזיתי שכן ההפסדים שייגרמו ללקוחות (והם ייגרמו בוודאות בשל המינופים הגבוהים) יגיעו לכיסי החברות, כמו גם עמלות עתק בגין ביצוע פעולות. בדיוק אותו ניגוד עניינים שהיה קיים עם חברות האלגוטריידינג והווה בסיס לתביעות המשפטיות שהוגשו.

אז, נקבל את אותה בעיה שנוצרה עם חברות האלגו והאופציות הבינריות, רק בהיקף הרבה יותר גדול ותוך מתן "רישיון" חוקי לחסל את כספי המשקיעים.

אמנם, הרעיון בתיקון לחוק הוא לאסור על מתן תמריצים לנותני השירות מלבד קבלת שכר בגין השירות אך השאירו בהצעה אפשרות להתיר קבלת תמריצים מסוימים, בהתאם להנחיית ראש הרשות לני"ע. ניתן להניח שבמוקדם או מאוחר "ייוצר לחץ" על הרשות לאפשר קבלת תמריצים כך שהרוב המכריע של נותני הייעוץ "הכללי" יגבו מהלקוח, בנוסף לתשלום חודשי, סכומים משמעותיים באמצעות עמלות או החזרי עמלות וזאת, במידה והרשות לני"ע "תפטור" שירותים מסוימים מן האיסור לקבל טובת הנאה שלא מן הלקוח.

בעיה נוספת ומאד מהותית היא שאין איסור על מתן ייעוץ השקעות כללי באמצעות תאגיד

רבות מחברות האלגוטריידינג "התפרקו" לאחר שכספי המשקיעים התאיידו. על מנת להגיע לכיסי בעלי החברות יש צורך להוכיח עילה ל- "הרמת מסך" מכוח סעיף 6 לחוק החברות, כשהאפשרות לעשות זאת צומצמה בחוק רק למקרים של תרמית. מאחר ואין דרישה לביטוח, סביר להניח שיצוצו נותני איתותים רבים מספור שיגרמו ללקוחותיהם הפסדים כבדים וייעלמו מיד לאחר מכן תוך ריקון החברות מנכסים ופירוקן. ללקוח של נותני האיתותים יהיה קשה להגיע לכיסו של בעל החברה שכן במקום שנותני הייעוץ הכללי יהיו חשופים באופן אישי לתביעות (אפקט מצנן משמעותי ביותר לביצוע הפרות חוק), הרי שהאחריות המשפטית תיפול בראש ובראשונה על חברות ריקות מנכסים ורק אח"כ, אולי, על בעלי החברות עצמם.

לכן, רצוי מאד לאסור על מתן ייעוץ השקעות כללי באמצעות תאגיד.

ישנן עוד בעיות כגון אכיפה של האיסורים הנלווים למתן ייעוץ השקעות כללי כגון גילוי נאות של ניגודי עניינים או איסור קבלת תמריצים אך בשורה התחתונה, אם לא יוכנסו שינויים ומגבלות משמעותיים על נותני שירותי ייעוץ השקעות "כללי" הנזק שייגרם יהיה רב מאד והרשות תמצא את עצמה שוב בבעיה בניסיון לסתום את הפרצות.

הניסיון הוכיח שהאכיפה הכלכלית במדינת ישראל חלשה יחסית ובכל פרצה קטנה נכנסים נוכלים ושרלטנים רבים שחומדים את כספו של הציבור הרחב. במקרה הזה, להבנתי מדובר במתן רישיון לגרום הפסדים לציבור תוך התעשרות של נותני האיתותים על גבם.

בנוסף, לא ברור כיצד הרשות חושבת שהוראות החוק בנוגע לגילוי נאות של נותני השירות או איסור על אינטראקציה עם הלקוח, יאכפו בצורה אפקטיבית נוכח האינפלציה הצפויה של נותני שירותי הייעוץ "הכללי"  לציבור הרחב. מוזר שלאחר שהרשות הצליחה לעצור את פעילות חברות האופציות הבינריות ואת פעילות חברות הפורקס והאלגוטריידינג, היא מאפשרת לרעל חדש להיכנס לשוק.

אמנם, הרצון להגדיל את מחזורי הפעילות בבורסה הוא מובן (נראה כי לכך בין היתר מקווים הגורמים שיזמו את התיקון לחוק) אבל לא באופן הזה. לדעתי, הנזקים יעלו בעשרות מונים על התועלת האפשרית.

נתוני מסחר שגויים גרמו להפסד בניירות ערך – הבנק יפצה

במקרה מעניין שנדון בבית המשפט עולה סוגיה הרלוונטית לכל מי שנוהג לבצע פעילות מסחר בניירות ערך זרים באמצעות מערכות המסחר של הבנקים. במקרה זה לקוח של בנק אגוד, פנסיונר שביצע פעילות ענפה בני"ע זרים באמצעות מערכת המסחר של הבנק ,תובע את הבנק בגין הפסדים שלטענתו נוצרו בשל כשל במערכת הנתונים של הבנק.

הכשל התבטא בכך כי אחוד מניות (מצב בו מספר מניות מאוחדות והופכות למניה אחת אך במחיר גבוה יותר שהוא מכפלת היחס בין כמות המניות לפני האיחוד לבין הכמות שלאחריו) לא עודכן במערכת המסחר ועל כן שער המניה שהופיע על המסך היה גבוה פי עשר אך כמות המניות נשארה כפי שהייתה ולא עודכנה.

מאחר וכמות המניות שנחזתה להיות ברשותו של הלקוח נשארה כשהייתה (הכמות האמיתית הייתה למעשה עשירית מן הכמות שלפני פעולת האיחוד) אך המחיר היה גבוה פי כמה ,סבר הלקוח לתומו כי המניה עלתה מסיבה אמיתית ולכן הוא רץ ומימש את המניות "ברווח".

בפועל ,אותו לקוח מכר כמות מניות הגדולה פי עשר ממה שהחזיק. מבחינה טכנית הפעולה נחשבה כפעולת מכירה בחסר ובהיקף גדול (מה שנקרא מכירה בשורט – מכירה של מניות שאינם ברשות הלקוח תוך “השאלתם” מהברוקר והנעשית בדרך כלל במטרה להרוויח מירידות צפויות במניה).

סכום המכירה בחסר הסתכם בכמאות אלפי דולרים. הלקוח סבר , כך נטען,כי הוא מוכר מניות הנמצאות כולן ברשותו וברווח גדול. הלקוח תובע את הבנק בטענה כי בשל השגגה במערכת הוא מכר את המניות למעשה במחיר הפסד כשלא התכוון כלל לעשות זאת ועל כן נגרם לו נזק שהוערך על ידו בכשלושה מליוני שקלים.

הבנק מצידו הגיש תביעה נגדית ובה טען כי הנזק הוא למעשה של הבנק. לטענת הבנק הלקוח ידע או יכול היה לדעת כי בוצע איחוד מניות ו/או כי הקפיצה במחיר המניה אינה נובעת מרווח פתאומי . פעולת המכירה בשורט גרמה לבנק להפסד מכיוון שהיה עליו" להתכסות" במהירות ולרכוש בחזרה את המניות העודפות שנמכרו. מאחר והסחירות במניה לא היתה מספקת נאלץ הבנק לרכוש את המניות העודפות במחירים גבוהים יותר ובמספר עסקאות נפרדות. הפרשי השער שברכישה המתמשכת גרמו להפסד ניכר לבנק.

הבנק אמנם אינו מכחיש כי נפלה טעות בנתונים אך הבהיר כי:

"לפי תנאי ההצטרפות לתכנית, הלקוחות פוטרים אותו מאחריות לכל נזק, הפסד או הוצאה העלולים להיגרם להם משיבוש, משגיאה או מאי דיוקים בנתונים ומביצוע שגוי של הלקוחות כתוצאה ממידע שגוי או חלקי שהיה בידי הלקוחות ושלא נגרם עקב רשלנות הבנק. הבנק מזהיר כי "הטלת אחריות על הבנק במקרה של תקלות במערכת תוביל לפגיעה באינטרס כלל הלקוחות".

הבנק בעצם הטיל את האחריות לנתוני המסחר על ספק הנתונים החיצוני שלו תוך שהוא מסיר מעצמו את האחריות לתקינות הנתונים ולשגגה כתוצאה מהכשל בעדכון איחוד המניות.

השאלות והתהיות העולות מן המקרה הן רבות. חוש הצדק הטבעי נוטה במחשבה ראשונה לטובת הלקוח שכן די ברור כי על הבנק לספק ללקוחות מערכות מסחר אמינות ומדויקות. ברור כי טעויות ונתונים שגויים במערכת עשויים בהכרח להביא לקבלת החלטות לא נכונות של הלקוחות,מה שעשוי להביא להפסדים שאינם כורח המציאות. ניתן אולי אף להגדיר זאת "כמצג שווא" של הבנק .

הגיוני וסביר להניח כי מוסד פיננסי חייב לדאוג כי מערכות המסחר שלו יציגו מידע עדכני. שקיפות ודיוק בנתונים הוא הבסיס ואבן היסוד לפעילות תקינה ומסודרת בשוק ההון. אם לא יהיה ניתן לסמוך על מערכת המידע של הבנק מה הטעם בשימוש בה ? זו סוגיה בעייתית שנמצאת כרגע בשלב של הסדרה חקיקתית.

שאלה שוודאי תעלה היא כיצד קרה שלבנק לא הייתה מערכת המונעת ומגבילה את אפשרות המכירה בחסר (או שהמערכת כשלה), וודאי בהיקף שהוא גדול פי עשר מן הכמות המקורית ובמניה שהסחירות בה אינה גבוהה. הרי לא לכל לקוח ישנה אפשרות למכור בשורט ( פעולה המצריכה לעתים שימוש באשראי ) ,קל וחומר בהיקפים כאלו.

הבנק יענה ויאמר כי מאחר והמערכת לא הייתה מעודכנת בנוגע לאיחוד המניות הבנק עצמו לא היה יכול לדעת כי זו מכירה בחסר אלא רק לאחר מכן ולמעשה הייתה כאן שרשרת של כשלים שנבעו מהסתמכות מלאה על נתונים המגיעים מספק חיצוני.

סוגיה אחרת המעוררת תהיות היא כיצד יתכן שהבנק לא זיהה כי מדובר בפעולת מכירה חריגה מאד ולא השהה אותה או ביצע הליך בדיקה נוסף לפני שהעביר אותה , וזאת גם ללא קשר לעובדה כי הנתונים היו שגויים וכי באו מספק חיצוני. (סכום המכירה היה גבוה פי עשר מהסכום שהיה מתקבל במצב "רגיל").

במערכות המסחר המקצועיות בהם נהוג להשתמש בפעילות בשוק ההון , הן בארץ והן בחו"ל ,ישנם התראות במקרים של פעולות חריגות שכאלו ככל שזה נוגע לפעילות ישירה בחשבונות לקוחות פרטיים. אילו שאלות טכניות שסביר להניח שיבחנו לעומק במהלך המשפט.

מובן שישנם שאלות נוספות הנוגעות לאופן ההתנהלות של התובע עצמו אך הן פחות רלוונטיות לשאלה הכללית והיא אחריות הבנק במקרים של כשל במערכות או אי דיוק מהותי בנתוני המסחר.

במפתיע (או שלא במפתיע), מקרים כגון אלו אינם מקרים חריגים. למעשה הם קורים לא מעט .ההבדל בין המקרה הזה למקרים אחרים הוא נסיבותיו המיוחדות ובין היתר גם ההיקף הכספי של המכירה השגויה. במקרים לא מעטים הבנק מכיר במידה מסוימת באחריותו ומפצה את הלקוחות על נזק שנגרם להם.

לאחרונה טיפלתי במקרה דומה הקשור לפעילות מסחר בניירות ערך זרים. שם נוצרה טעות של הבנק שהביאה למכירה כפויה של מניות כתוצאה מאיחוד מניות (ספליט הפוך) וזאת כחלק ממכלול נסיבות מיוחדות הנוגעות לפעילות מסחר של לקוח. במקרה הזה הבנק הביע נכונות לפצות את הלקוח על הנזק שנגרם לו .

בהערכה זהירה אומר כי לדעתי הסיכוי כי שתי התביעות תדחנה ברובן אינו מבוטל. הבנק לא יוכל להתנער לגמרי מאחריותו לכשל וכך גם התובע בהיבט של מידת "הרשלנות התורמת" שאותה ינסה הבנק להטיל עליו.

כך או כך המסקנה היא כי קיים קושי מסוים בהסתמכות עיוורת על נתוני המסחר של הבנקים הנוגעים לניירות ערך זרים. משקיעים הנתקלים בנתוני מסחר שנראים חריגים או מוזרים ,בין אם מדובר "ברווח" ובין אם "בהפסד" ,מומלץ להם לבצע בדיקה מהירה באינטרנט באתרים של ספקי נתונים זרים (CNN BLUMBERG וכדומה) בנוגע לסיבה לשינוי במחיר המניה וזאת לפני שהם מבצעים פעולות.

אמנם במקרה הנ"ל מדובר בהשתלשלות אירועים חריגה למדי אך סיטואציות כאלו קרו וסביר להניח שיקרו גם בעתיד . בינתיים יש להפגין ערנות ולהימנע מ"עצימת עיניים", התנהלות שעשויה לגרום לבעיות לא מבוטלות כפי שעולה מן המקרה הנ"ל.

הוגשה תביעה ייצוגית כנגד חברת יוטרייד בטענה לניהול תיקי השקעות ללא רישיון

פורסם ביום 25.1.2015 

אציין תחילה כי יוטרייד כחברה אינה העניין והיא אינה מעניינת אותי באופן ספציפי. כעו"ד העוסק בשוק ההון אני יוצא כנגד התופעה של חברות האלגו טריידינג הפועלות ללא פיקוח ורגולציה והגורמות לנזק ולפגיעה בציבור המשקיעים.

כיוון שכך, התביעה הייצוגית כנגד יוטרייד הוגשה על מנת להגן על האינטרס הציבורי ובמטרה להציף בפני בית המשפט את הבעיה כך שיכריע בשאלת חוקיות הפעילות של ניהול תיקים במסחר אוטומטי ללא רישיון כחוק, ויקבע את המדיניות הרצויה.

יצוין כי סמוך לאחר הגשת התביעה יוטרייד שינתה את התנהלותה. שונה נוסח ההסכמים עם הלקוחות ושונו הפרסומים שבהן טענה החברה שאין צורך ברישיון כחוק.

בהמשך לכך, ביום 2.8.15, חצי שנה לאחר שהוגשה התביעה, פרסמה הרשות לניירות ערך אזהרה לציבור בדבר ניהול השקעות ממוחשב במסחר רובוטי אלגו טריידינג.

הרשות מציינת כי "שירותי ניהול התיקים הממוחשב כאמור מחייבים בדרך כלל קבלת רישיון ניהול תיקים מרשות ניירות ערך ועמידה בהוראות המנויות בחוק. גורמים המבצעים פעילות זו ללא רישיון ניהול תיקים פועלים לכאורה בניגוד להוראות החוק. יודגש גם כי רישיון לניהול זירת מסחר או רישיון לייעוץ או לשיווק השקעות אינו רישיון מתאים לפעילות זו".

אם כן "באיחור מה" מביעה הרשות לניירות ערך, בעקיפין, את עמדתה לפיה הטענה המועלית בתביעה הייצוגית היא מבוססת וכי החברות הפועלות בתחום נדרשות לרישיון.

על התביעה באופן כללי

בבקשה הייצוגית על סך 50 מליון ש"ח שהגיש המשרד בשם עמותת יושרה נטען כי סוג המכשירים הפיננסיים הנסחרים ואופי הפעילות שמבצע בית ההשקעות עבור לקוחותיו (מסחר בהפרשי מטבע חוץ rolling spot forex, באמצעות מסחר אלגוריתמי – אלגו טריידינג), דורש קבלת רישיון לניהול תיקי השקעות, בעוד שלחברה אין רישיון כזה.

במסגרת הבקשה נטען כי אם בית המשפט ייקבע כי החברה צריכה רישיון הרי שתוצאה מסתברת של ההפרה היא ביטול ההסכמים, עליהם חתמו לקוחות החברה, והחזר כספים למי מהלקוחות שנגרמו לו הפסדים.

ת"צ 41192-01-15 המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו.

פרטים נוספים בנוגע לתביעה הייצוגית כנגד יוטרייד פרימיום בע"מ

ביום 20.1.2015, הוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב מטעם עמותת יושרה תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית כנגד יוטרייד. עמותת יושרה הוקמה על ידי עו"ד צוק ובין מטרותיה קידום האכיפה כנגד מעוולים בשוק ההון.

בבקשה נטען כי יוטרייד מנהלת תיקי השקעות ללא רישיון כחוק ומטעה את לקוחותיה במספר מישורים. לטענת העמותה באם ייקבע כי יוטרייד מפרה את החוק בעצם פעילותה עליה לפצות את כלל משקיעי החברה בנזק המלא שנגרם להם תוך החזרת המצב לקדמותו.

העמותה העריכה את כלל נזקי והפסדי לקוחות יוטרייד, מיום הקמתה, בסך של 50 מיליון ש"ח.

טרם הגשת התביעה פעלה העמותה במטרה לאתר תובע ייצוגי מתאים שנגרם לו נזק כספי מהשקעתו בחברה על מנת שתגיש בשמו את התביעה. העמותה לא איתרה תובע מתאים שכן לקוחות יוטרייד שפנו אל המשרד מכוח היכרותו והתמחותו בנושא התביעה, חששו מן הסיכון שטמון בניהול תביעה ייצוגית והיותה של הטענה המועלית בתביעה טענה חדשנית שלא נבחנה בעבר.

בשל ההכרה בדחיפות הגשת התביעה ובשל החשיבות הציבורית הרבה של מניעת פעילות שנטען כי היא בלתי חוקית; ואף בשל היותה של התביעה עקרונית ותקדימית והנוגעת לפעילות חברות האלגוטריידינג בכללותן, החליטה העמותה להגיש את התביעה אף שהנה עמותה חדשה ואינה עומדת, לכאורה, בקריטריונים להגשת תביעה ייצוגית (עמותה הרוצה להגיש תביעה ייצוגית צריכה לפעול במשך שנה לפחות).

העמותה אף חששה כי באם לא תוגש התביעה, יוטרייד עשויה להפסיק את פעילותה ואז לא יהיה ניתן לתבוע פיצוי בגין הפסדים שנגרמו ללקוחותיה. במצב שכזה עשויה להיגרם פגיעה בציבור שכן גם אם התביעה תתברר בדיעבד כמוצדקת הדבר לא יסייע למשקיעים שיישארו עם שוקת שבורה. כמו כן היה ברור לעמותה כי בכל יום שעובר, יוטרייד ממשיכה לגייס כספים ממשקיעים תמימים שכספם עומד בסכנה.

מאחר וההליך הייצוגי הוא הליך הבא לשרת את טובת הציבור ברגע שמוגשת תביעה ייצוגית לא ניתן בדר"כ להפסיק אותה, וזאת גם אם התובע הייצוגי פורש מסיבה כזו או אחרת מניהול התביעה, הרי לאחר שהוגשה התביעה יוטרייד תצטרך להשיב לה ולהתמודד עם הטענות המועלות כלפיה; ומכאן החשיבות הציבורית הרבה של עצם הגשת התביעה ללא המתנה נוספת לשם איתור תובע ייצוגי מתאים.

לאחר הגשת התביעה פנה אל העמותה לקוח של יוטרייד לו נגרמו הפסדים. לקוח זה נמצא מתאים לשמש כתובע ייצוגי ועל כן פנתה העמותה לבית המשפט על מנת לבקש את החלפתה של העמותה בתובע הייצוגי החלופי.

בית המשפט המחוזי לא ייחס חשיבות מהותית לכך שהעמותה הנה עמותה חדשה וקבע כי סוגיה זו אינה רלוונטית בשלב זה של הדיון ואין צורך להכריע בה. כמו כן מאחר ובקשת ההחלפה נעשתה, כאמור, בשלב מאד מוקדם של ההליך ומשיקולי יעילות משפטית בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת העמותה והורה על החלפתה בתובע החלופי.

יצוין כי במסגרת התביעה הייצוגית העמותה לא הסתירה שהיא עמותה חדשה אלא ציינה במפורש כי למרות זאת התביעה מוגשת בשל חשיבותה הציבורית הרבה ולאחר שפעולות לאיתור תובע ייצוגי מתאים לא הניבו תוצאות.

יוטרייד לא השלימה עם החלטת בית המשפט המחוזי להחליף את העמותה בתובע החלופי ופנתה לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור. בית המשפט העליון ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי הגשת התביעה באמצעות העמותה אינה תקינה, היות והעמותה לא הייתה קיימת במשך שנה לפחות, וכי התנהלותה בהקשר זה לא הייתה הולמת. במסגרת החלטתו בית המשפט העליון לא התייחס לשיקולים שעמדו לעיניי העמותה בהגשת התביעה והמפורטים לעיל וממילא, לא התייחס לטענות המועלות בתביעה והתרומה שהתביעה עשויה להביא (והיא אכן הביאה) לציבור המשקיעים.

החלטת בית המשפט העליון לא עסקה בטענות כנגד החברה אלא בעניין הטכני של הגשת התביעה בשם מי. מדובר בתביעה בעלת השלכות עקרוניות וטובת הציבור בכללותו הנה שההליך המשפטי יתנהל, באופן ובתנאים שיקבע בית המשפט.

עדכון:

ביום 20.10.2015, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשתם של התובע החלופי ושל העמותה למחוק את בקשתה הייצוגית המקורית של עמותת יושרה ולקדם את הדיון בבקשה ייצוגית חדשה שהוגשה מטעם התובע החלופי ע"י ב"כ אחרים. החלטת בית המשפט המחוזי. התביעה מתבררת במסגרת הליך ת.צ 7608-09-15 המחלקה הכלכלית, בית המשפט המחוזי בתל אביב.נקבע כי על יוטרייד להגיב לתביעה בתוך 60 יום כשלאחר מכן ייקבע מועד לדיון.

עדכון:

ביום 21.12.2015, כשנה לאחר שהוגשה התביעה הייצוגית כנגד יוטרייד, נתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת הרשות לניירות ערך להפסיק את פעילותה של יוטרייד בשל היותה של החברה מפרת חוק מאחר ולדעת הרשות ניהלה תיקי השקעות ללא רישיון. בית המשפט קיבל את בקשת הרשות והורה לעצור את פעילות יוטרייד.

ביום 24.12.2015 ניתן צו פרוק זמני לחברת יוטרייד, זאת לאחר שהתברר שהחברה חייבת כ 50 מיליון ש"ח למשקיעים. מאוחר יותר הוכרז בעל החברה אביב טלמור כפושט רגל.

לאור חדלות הפירעון של החברה והכרזתו של בעל המניות שלה כפושט רגל התביעה הייצוגית נפסקה. עילת התביעה הייצוגית, לפיה החברה ניהלה תיקי השקעות בניגוד לחוק, אומצה על ידי הרשות לניירות ערך שפעלה להפסקת פעילותן של כל חברות האלגוטריידינג שפעלו באופן דומה וללא רישיון.

דיני ניירות ערך

משרד עורך דין דן צוק הוא משרד בוטיק קטן ואיכותי המתמחה בתחומי משפט מוגדרים של משפט כלכלי ופיננסי ,ניירות ערך ושוק ההון.   המשרד עוסק בליטיגציה כלכלית – פיננסית ומייצג תובעים ונתבעים בהליכים משפטיים מול בנקים, ברוקרים ,בתי השקעות ,מוסדות פיננסיים ותאגידים מסחריים תוך התמחות בנושאים הנוגעים לפעילות בתחום ניירות ערך ושוק ההון ( לרבות – מניות ,אופציות מעו"ף ,תעודות סל ,אג"ח ,אג"ח מובנות ,מכשירים פיננסיים מורכבים ) .כמו כן המשרד עוסק בייצוג משקיעים  ובעלי מניות, בחברות ותאגידים ,בסכסוכים בין שותפים ומאבקי שליטה  ובתביעות הנוגעות לקיפוח המיעוט. לעו"ד דן צוק ניסיון מקצועי בענף הפיננסים רישיון לניהול תיקי השקעות מן הרשות לניירות ערך ( מותלה מרצון ) .מומחיותו וניסיונו  של עו"ד דן צוק בשוק ההון מעניקים לו יתרון מהותי בניהול הליכים הנוגעים לפעילות בשוק ההון ובניירות ערך.