פיקוח רגולטורי על מטבעות קריפטוגרפים הוא הכרחי

עוד בשנת 2015, קבעו הרשות לפיקוח על סחורות ונגזרים בארה"ב CFTC והרשות לניירות ערך האמריקאית SEC כי "ביטקוין" ומטבעות קריפטוגרפים אחרים ייחשבו כ – "סחורה" לצורך חוקי ניירות הערך האמריקאים.

יושב ראש ה -SEC החדש והפעלתן, גארי גנסלר, כבר הספיק להכריז השנה כי בכוונתו להרחיב את ההגדרה הזו, כך שכבר בזמן הקרוב מאד, מטבעות הקריפטו ייכללו תחת קבוצת הנכסים הפיננסיים המוגדרים כעסקת "החלף" המבוססת על נייר ערך, או בהגדרה המקובלת יותר, סוג של חוזה הפרשי שער המבוסס על נייר ערך (security-based swaps).

נכסים אלו, כשלעצמם, נכללים תחת ההגדרה הרחבה של "חוזה החלף" או ,SWAP הנכלל בקטגוריה של "סחורה", כאמור לעיל. לצד הכללת מטבעות הקריפטו תחת הגדרה זו, יתווספו כללים חדשים, נוספים, שמטרתם להגביר את השקיפות בענף ולהקטין את הסיכונים.

בין היתר, יוגבל המינוף, החברות המנפיקות יידרשו להון עצמי, לעמידה בדרישות בקרה עצמית וחיצונית של הרשות לניירות ערך וכללי דיווח מחמירים. למעשה, יוחלו אותם הכללים החלים על מנפיקי ניירות ערך מסורתיים, והענף יהפוך למפוקח, באופן מלא.

לרשויות הפיקוח האמריקאיות גישה שונה במקצת מתפיסת הרשות לניירות ערך והדין המקובל בארץ. כעיקרון, הגישה האמריקאית מחמירה ונובעת מהתפיסה העקרונית כי כל מכשיר או נכס כלשהו, המשמש למטרות מסחר או "ספקולציה", במטרה להפיק מפעולות הקניה והמכירה רווח ספקולטיבי הנובע מעלייה או ירידת ערך בשוק, ייחשב כנייר ערך או כסחורה וחוזה עתידי (נגזר פיננסי).

בהגדרת החוק האמריקאי, סחורה הנה "נכס כלכלי" וכל פעולת קניה או מכירה של סחורה (מטבעות, אורז, נפט, גז, תירס וכו') שאינה למטרת קבלת הסחורה "פיזית" או שימוש בסחורה עצמה (למשל קניית מטבע חוץ למטרת שימוש במטבע או במטרה לאגור מלאי של קלחי תירס למטרות שימוש או מכירה), תיחשב כעסקה פיננסית עליה יחול חוק ניירות ערך ושאר החוקים הפיננסיים האחרים כגון חוק ייעוץ השקעות וניהול תיקי השקעות.

כלומר, כל עסקה פיננסית המוגדרת "כסחורה" הנה עסקה הנמצאת בפיקוח של הרשויות הפיננסיות האמריקאיות בדומה לפיקוח של הרשות לניירות ערך בארץ על מנהלי השקעות, יועצים ומנהלי תיקים.

כעיקרון (למעט חריגים מסוימים), הדין בארה"ב מתייחס לכל עסקה בנייר ערך, סחורה או עסקה במכשיר פיננסי שערכו "נגזר" או תלוי בשינוי בשווי הסחורה (למשל חוזה עתידי), כנייר ערך או כחוזה עתידי (לצורך העניין גם עסקת "החלף" SWAP נכנסת באופן עקרוני בהגדרה זו).

מכוח תפיסה זו, הוכנסו המטבעות הווירטואליים לקטגוריה של "סחורה" כך שהשקעה או מסחר במכשיר פיננסי שערכו תלוי בשער הביטקוין נחשב לצורך החוק כמסחר בנכס פיננסי ועל כן חלים על כל מי שסוחר בו עבור אחרים, כל חוקי ניירות הערך האמריקאים לרבות רישום אצל ה CFTC וצורך ברישיון לניהול וייעוץ פיננסי.

להבנתי, אין כל הבדל בין מסחר במטבע "רגיל" (דולר למשל), למטרות רווחים ספקולטיביים, לבין מסחר בביטקוין או במטבעות וירטואליים אחרים. בשני המקרים המשקיע חשוף לתנודות במחירי "הנכס" ולכל הסיכונים הרגילים הכרוכים במסחר בשוקי ההון.

כשם שמסחר בהפרשי שערי מטבעות, בכסף של מישהו אחר (ניהול נכסים) הוכר בחוק האמריקאי (וגם הישראלי) כפעילות הדורשת רישיון והמצויה בפיקוח ורגולציה, כך יש להחיל את אותם כללים ודינים גם על מטבעות או נכסים שאינם מוחשיים – כמו ביטקוין.

בשני המקרים מדובר בפעילות שמטרתה הפקת רווחים משינוי במחיר הנכס שזו מהותה של הפעילות, ובשני המקרים המשקיע חשוף לסיכונים דומים כגון סיכוני שוק (במטבע קריפטוגרפי קיימים סיכונים רבים נוספים כגון סיכונים הקשורים לגורם המנפיק את המטבע, הגורם האחראי על שמירתו, רישומו וכו').

מה לגבי הנפקות של מטבעות וירטואליים או ICO המשמשות למימון מיזמים ופרויקטים?

ובכן הרשות לניירות ערך האמריקאית והרשות לפיקוח על סחורות ונגזרים קבעה כי במקרה בו ה- "טוקנים" או "המטבעות" המונפקים משמשים למימון מיזמים או פרויקטים שונים, כשלמחזיקי המטבעות זכות להשתתף ברווחים של אותם פרויקטים, הרי שמדובר בניירות ערך לכל דבר וחוק ניירות ערך חל עליהם – בדיוק כמו מניה המשלמת דיבידנד למחזיקים בה.

המשמעות היא שכל מי שמבקש לגייס כספים מהציבור בעבור מטבעות וירטואליים שינפיק, כשההחזקה במטבעות "המונפקים" מקנה השתתפות ברווחי המיזם, חייב בפרסום תשקיף לציבור; חייב להירשם אצל רשות הפיקוח; וכל חוקי ניירות הערך יחולו עליו.

לדעתי, ראוי ואף הכרחי כי גישה זו של רשויות הפיקוח האמריקאיות תאומץ במהירות על ידי הרשויות בארץ באופן בו כל הגופים המנפיקים והסוחרים במטבעות אלו ובנגזרים הנסחרים עליהם יהיו תחת פיקוח הרשות לניירות ערך. השיח הקיים בין הרשות לניירות ערך בישראל לבין הפעילים בתחום מעיד כי זה הכיוון.

נוכח סיכונים הרבים הכרוכים במסחר במטבעות קריפטוגרפים, כמו תנודתיות קיצונית בערך המטבעות; סיכון לאבדן הנכסים; הונאות פונזי וכו, ולאור ניסיון העבר וגם ההווה, הרי שהדרך היחידה להבטיח כי המסחר וההשקעה בנכסים חדשניים אלו ינוהל באופן מוסדר, בשקיפות, בהגינות; הוא בהחלת פיקוח רגולטורי מחמיר כך שענייני המשקיעים יובטחו ותצומצם האפשרות לביצוע מעשי מרמה והונאה על ידי גורמים המעוניינים להיכנס לענף זה במטרה להפיק רווחים מהירים על גבם של המשקיעים התמימים.

האמור בכתבה זו משקף את דעתו האישית של הכותב, הנו בגדר מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף ליעוץ משפטי. בכל מקרה ספציפי יש להתייעץ עם עורך דין.

מנהלים חדר מסחר ? אתם צריכים רישיון לייעוץ השקעות.

כיום קיימים גופים רבים העוסקים בהדרכה ,לימוד והכשרת סוחרים בשוק ההון ,ביניהם חברות , גופים ואנשים פרטיים שזהו העיסוק העיקרי שלהם. מדובר למעשה בתעשייה שלמה המבוססת על קורסים ,שיעורים והדרכות ,חלקן מבוצעות באמצעות האינטרנט וחדרי מסחר וירטואליים ( צ'טים ).

 

חדר מסחר וירטואלי הינו "מקום מפגש" אינטרנטי בו מתכנסים המדריך והמשתמשים השונים ,בין אם תלמידים , סוחרים וכאלו העוקבים אחר הפעילות "בחדר" לשם התרשמות כללית מן הנעשה.

 

בדרך כלל הפעילות מתאפיינת בביצוע ו/או הדגמה של פעולות קניה ומכירה של ניירות ערך ומכשירים פיננסים ( חוזים , מטבעות ,מניות וכו' ) בזמן אמת תוך שהמנחה מדבר ומסביר את ההיגיון שעומד מאחורי הפעילות אותה הוא מבצע למטרות לימוד והדגמה.

 

חדרי המסחר הללו פופולריים מאד ורוב הגופים והחברות העוסקות בהכשרה והדרכה של סוחרים מנהלות חדרי מסחר וירטואליים. עבורן מדובר בכלי ראשון במעלה להדגמת שיטות מסחר ואסטרטגיות וכחלק מן השירותים הניתנים ללקוחותיהם ( בדרך כלל בתשלום ). "חדרי המסחר הללו הן כמובן אף אמצעי "לקידום מכירות" וכחלק מהותי ממאמצי השיווק של החברות והגופים במטרה לגייס תלמידים ולקוחות.

 

לאחרונה פורסמה הנחייה מקדמית מטעם הרשות לניירות ערך בנוגע להפעלת חדר מסחר אינטרנטי שכזה. ההנחיה נערכה בעקבות פניה של סוחר שהיה מעוניין להפעיל חדר שכזה וביקש ( די בתמימות יש לומר ) לקבל את עמדת הרשות בעניין . הפונה עשה זאת על מנת "להסיר ספק" כי לא מדובר בפעולה המהווה ייעוץ השקעות ועל כן אין לו צורך ברישיון לייעוץ השקעות.

 

בין היתר ציין הפונה כי :”.כי ההתנהלות בחדר המסחר תכלול הודעות על כניסה פוטנציאל לעסקה מתהווה, כניסה ויציאה מעסקאות…”

 

 

ובכן ניתן להניח שתשובת הרשות לניירות ערך הפתיעה אותו ( אך לא ממש הפתיעה את מי שבקיא בהיבטים המשפטיים של החוקים והתקנות המסדירות את פעילותם של העוסקים בתחום הייעוץ הפיננסי ) .

 

הנחיית הרשות היתה כי הפעלת חדר מסחר וירטואלי ,במתכונת אותה התעתד אותו פונה להפעיל ( ייתכן כי מתכונת שונה תביא למסקנה שונה ) ,מהווה ייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק ולכן מחייבת קבלת רישיון מן הרשות לניירות ערך.

 

 

ייעוץ השקעות – “ מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות השקעה…”

 

יעוץ השקעות מוסדר בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות,תשנ"ה-1995 .

 

 

חוק הייעוץ בא להסדיר את פעילותם של יועצי השקעות, מנהלי תיקי השקעות ומשווקי השקעות. תכלית החוק ,כפי שבאה לידי ביטוי בדברי ההסבר לחוק ,היתה להסדיר את הפעילות בתחום זה בשל ההתפתחויות הרבות שחלו ברבות השנים בשוק ההון בישראל. התפתחויות אלו הביאו לריבוי אפשרויות ההשקעה הפתוחות בפני המשקיעים ולהתעניינותם הגוברת בתחום זה.

נוצר מצב, בו ציבור המשקיעים נזקק יותר ויותר להדרכה ויעוץ מקצועי ,אובייקטיבי ומהימן. היעדר הסדר יצר מציאות, בה גורמים שאינם עונים לדרישות מינימליות של התאמה וכשירות פעלו בתחום הייעוץ וניהול תיקי ההשקעות.

 

מטרת החוק הייתה להבטיח, שהשירות של ייעוץ השקעות וניהול תיקי השקעות יהיה מהימן ומכוון להיטיב עם הלקוח. תכליתו של החוק להביא לידי כך שהשירות יינתן על ידי גורם כשיר ובעל השכלה ורמה מקצועית נאותה. ההגנה על האינטרס של המשקיעים נועדה אף להגביר את השתתפותם בשוק ההון, אשר גודלו וחוסנו הינם אינטרס כלכלי של המדינה. במובנים אלו תכליתו של החוק , במועד חקיקתו ,הייתה כפי הנראה מכוונת , בראש ובראשונה ,להסדרת ייעוץ ההשקעות "הקלאסי" המופנה ללקוח ספציפי והמהווה שירות אישי ,ייחודי והמותאם לצרכים ולהנחיות של הלקוח.

 

 

הגדרת המונח "ייעוץ השקעות" הינה :

 

 

"מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים; לענין זה, "ייעוץ" – בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר, למעט פרסום בידי המדינה או בידי תאגיד הממלא תפקיד על פי דין במסגרת תפקידו;

 

 

בהקשר זה על מנת שפעולה תחשב כמתן ייעוץ בהשקעות ,כהגדרתו לעיל, עליה להיות מלוות במתן מידע ו/או המלצה בנוגע לכדאיות שבהשקעה . במובן זה כדאיות נחשבת כמתן מידע המהווה המלצה להשקעה בנייר ערך או נכס פיננסי מסוים ו/או הדגשה או הבלטה של היתרון שבהשקעה ו/או מתן הסברים בנוגע ליתרון הטמון בהשקעה באותו נכס על פני נכס אחר.

 

 

חדר המסחר האינטרנטי

 

נשאלת השאלה האם השירות שחדר מסחר וירטואלי מספק לחבריו כשהוא מדגים , מסביר ומלמד מדוע בחר מנהל החדר לנקוט בפעולה כזו או אחרת עונה למעשה במהותו על ההגדרות שלעיל ?

 

 

גם ללא בקיאות משפטית ההגדרה של המונח ייעוץ ,כפשוטה , עשויה להעלות ספקות או לפחות תהיות בנוגע להיעדר קשר בין ביצוע פעולות ( גם אם וירטואליות ) בזירה אינטרנטית אליה נלווים הסברים רעיונות או אף המלצות בנוגע לפוטנציאל לעסקה כזו או אחרת בפני אחרים ( גם אם לא לאדם ספציפי ) בזמן אמת ,לבין המושג "ייעוץ בנוגע לכדאיות השקעה ".

 

נראה כי במובנים רבים פעולות אלו מהוות מתן ייעוץ הגם שאותו "ייעוץ" אינו נעשה פנים אל פנים ואינו מופנה בהכרח לאדם מסוים או מותאם לצרכיו הספציפיים.

 

 

בהקשר זה לא עזרו הסבריו של הפונה לרשות כי: " חדר המסחר הינו מקום מפגש וירטואלי (ואינו חדר פיזי להתכנסות) ,כי הלקוח יכול להיות ממוקם בכל מקום בו יש לו מחשב אישי וחיבור לאינטרנט ….. שחדר המסחר אינו מייצר סקרי שוק, אינו מייצר חוות דעת ואינו ממליץ על נכס כזה או אחר ככדאי להשקעה. פעילות חדר המסחר עוסקת במסחר ולא בהשקעות. …" .

 

 

הרשות לניירות ערך ציינה בתשובתה לפונה כי פעילות במסחר "בנכסים פיננסיים" כהגדרתם בחוק ,באופן הניתן לצפיה ומעקב על ידי הלקוחות בזמן אמת מהווה ייעוץ השקעות שכן פעולות אלה משקפות את ההמלצה של נותן השירות לצורך הפקת רווחים.הגדרת ייעוץ ההשקעות שבחוק אינה מבחינה בין השיקולים השונים היכולים לסייע בגיבוש המלצה ולכן האופן בו מתקבלת ההמלצה בין אם התבססות על התנהגות המחיר ובין אם שיקול אחר, אינה רלוונטית.

 

 

קישור להנחיה המלאה

 

 

ראוי לציין ( כפי שמציינת הרשות בהנחיה ) כיום ישנה יוזמת חקיקה ובה תיקון לחוק הייעוץ ובו תתווסף ההגדרה "ייעוץ השקעות כללי" שיהיה פטור מרישיון. במסגרת הגדרה חדשה זו ייתכן כי בנסיבות מתאימות פעילות של הפעלת חדר מסחר וירטואלי תהיה פטורה מרישיון במגבלות וחובות שונים.

 

 

לאור הנחיה זו מומלץ לעוסקים בהפעלת חדרי מסחר וירטואליים לבחון מחדש את ההשלכות המשפטיות שבפעילותם על מנת שלא למצוא עצמם בו יחשבו כמפירי חוק.

 

 

אין באמור לעיל משום מתן ייעוץ משפטי כלשהו . האמור משקף את דעתו של הכותב בלבד.

 

 

הוראות ליועצים ומשווקים -הפניית לקוחות למנהלי תיקים.

ההוראה החדשה עוסקת בנושא הפניית לקוחות על ידי יועצי השקעות ומשווקי השקעות אל מנהלי תיקים . על בעל רישיון חלה חובת אמון במסגרתה עליו לפעול באמונה ובשקידה לטובת לקוחותיו ולא להעדיף את ענייניו האישיים על פני טובת הלקוח בהתאם להוראת סעיף 11 לחוק הייעוץ.

"העדפת ענייניו" מתייחסת למעשה לקבלת טובת הנאה כלשהיא בעבור הפניית הלקוח.

ההוראה האמורה מפרטת את התנאים בהם נדרש לעמוד בעל רישיון ( יועץ או משווק השקעות ) בבואו להפנות לקוח לחברה לניהול תיקי השקעות על מנת שהפנייה זו לא תיחשב כהפרה של חובות האמון המוטלות עליו כאמור לעיל.  בבסיס התנאים עומדת הדרישה לאובייקטיביות ההפניה וביסוסה על שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי של בעל הרישיון ושאינו מוטה בשל טובת הנאה כזו או אחרת המתקבלת ממנהל התיקים.

קישור להוראה

הוראה למנהלי תיקים – כללים להצגת תשואות תיקים

הוראות למנהלי תיקים בדבר הצגת תשואות בתיקים מנוהלים

 

הרשות לניירות ערך פרסמה טיוטת הוראה למנהלי תיקים והנוגעת להצגת תשואות תיקי השקעות מנוהלים בפני לקוחות פוטנציאליים. הנוהל קובע מגבלות ברורות המסדירות את אופן ההצגה של תשואות ללקוחות במסגרת הליכי שיווק וגיוס לקוחות ,במסגרתן ישנו איסור להציג תשואות תיקי השקעות מנוהלים שלא באופן שנקבע בנוהל.

 

מאחר וניהול תיקי השקעות במהותו הוא שירות אישי ,ייחודי והמותאם לצרכים המיוחדים ולהנחיותיו של הלקוח, על חישובי התשואות המוצגים ללקוחות להיות ערוכים על פי סטנדרט אוניברסלי המאפשר השוואה נכונה ומדויקת בין תיקי השקעות שונים.

 

מטרת ההוראות הינה "לעשות סדר" בתחום זה ,בשל חשיבותו הרבה לאופן "הצפת" הסיכונים בפני הלקוח במסגרת הליך בירור הצרכים ו"תיאום הציפיות" שנערך בין הלקוח למנהל התיקים במהלך ההתקשרות בין הצדדים.

 

הנוהל בא למנוע מצבים בהם מוצגים ללקוחות תשואות תיקים מבלי שניתן מידע בנוגע לרמת הסיכון בהם. מאחר ולא ניתן למדוד באופן יעיל ואובייקטיבי את ביצועי תיק ההשקעות מבלי להתחשב במדיניות הסיכון הרלוונטית לו ומאחר ומידע הנוגע רק לתשואה אך אינו נוגע לסיכון הינו למעשה ,לא מדויק ,חלקי ואף לא רלוונטי ,ההוראה קובעת מסגרת ברורה ,אחידה ומובנית שבה יהיה ניתן להציג תשואות תיקים כך שהלקוח יוכל למדוד באופו יעיל ומושכל את הביצועים האמיתיים של מנהל התיקים שיוכל ,מצידו ,להתאים באופן טוב יותר את רמת הסיכון שבתיק, לצורכי הלקוח.

 

עיקר הכללים שבהוראה :

 

1.הצגת תשואות בפני לקוח תעשה אך ורק במפגש פנים אל פנים ,זאת במטרה לקיים דו שיח בין הצדדים ולאפשר מתן הבהרות לשאלות העולות במהלך הפגישה. הצגת תשואות באופן אחר הינה אסורה !

 

2.במסגרת הפגישה יוצגו ללקוח אך ורק תשואות תיקים הנוגעים לפרק זמן מוגדר וקבוע מראש והנוגע לשנים מסוימות או למספר שנים. ( לעניין זה שנה תיחשב כ"שנה קלנדרית" ,המתחילה ב 1 בינואר ומסתיימת ב 31 בדצמבר, אותה שנה ).

 

3.התשואות שמותר להציג הינן תשואות "הקצה" ,כלומר התיקים שהשיגו את התשואה הנמוכה ביותר והתיק שהציג את התשואה הגבוהה ביותר ן,”בדרגת הסיכון נבחרת" ( רמת סיכון אותה נוהג מנהל התיקים לסווג את לקוחותיו ), בכל שנה מן השנים הרלוונטיות לתיק המוצג. כמו כן יש להציג לצד שני התיקים הללו את תשואת העבר הממוצעת ,לאותם שנים מוצגות ,שהשיגו כל התיקים המשתייכים לאותה רמת סיכון.

 

כלומר פני הלקוח הפוטנציאלי   יוצגו שני תיקים. באחד הושגה התשואה הנמוכה ביותר לכל שנה נבחרת ,ובשני את התשואה הגבוהה ביותר בהתאמה, ולצידם את התשואה הממוצעת של תיקי השקעות דומים מבחינת הסיכון .

 

כך יוכל הלקוח להתרשם באופן אובייקטיבי ואחיד מביצועי העבר של מנהל התיקים ויוכל להשוות בין ביצועיהם של מנהלים שונים.

 

אין כל ספק כי מדובר בשינוי מהותי באופן בו נהגו מנהלי השקעות להציג את יכולותיהם עד כה. ייקח זמן עד שהנושא יופנם וייושם כראוי וסביר להניח שיופקו לקחים שיביאו לחידוד ההנחיות.עם זאת זוהי בשורה טובה לציבור הלקוחות שיוכלו( במידה וההוראה תיושם ותיאכף כראוי ),לקבל מידע אמין בהרבה מהמקובל כיום ושיביא להחלטות מושכלות יותר .

 

להוראה המלאה.

 

 

 

קרן גידור – כדאי למשקיעים ?

השקעה בקרן גידור – זה כדאי ?

נתחיל מהסוף (או תשובה לשאלה בגוף הכותרת); לפעמים כדאי אבל רק למעטים. לרוב המשקיעים הממוצעים זה לא כדאי ולעתים אפילו מסוכן.

על קרנות גידור בקיצור ולעניין.

מה הרעיון בעצם ?

המטרה היא לאפשר לקבוצה של משקיעים להשקיע באמצעות מנהלים פיננסיים בעלי יכולות מבלי להיות כפוף למגבלות החוק והרגולציה.

החוק קובע כי לא ניתן לנהל כספים עבור למעלה מ- 5 לקוחות מבלי לקבל רישיון לניהול תיקי השקעות מן הרשות לניירות ערך. הפתרון למנהלים מוכשרים ולמשקיעים בעלי ממון הוא מבנה של קרן גידור המאפשר להשקיע ללא מגבלות תוך ניצול מרבי של כל האסטרטגיות והמכשירים הפיננסיים העומדים לרשות מנהלי הקרן.

הרעיון הוא שמבנה שכזהחף ממגבלותיאפשר למקסם את התשואה ולהניב רווחים שלא ניתן להשיג בדרך המקובלת (ואולי זה גם עניין של אופנה או סטטוס מסו ים. אם אני משקיע בקרן גידור סימן שיש לי את היכולת הפיננסית ואני גם "מבין עניין").

מהי קרן גידור?

קרו גידור היא מבנה משפטי מורכב יחסית השונה מהותית מצורת ההשקעה הרגילה והמקובלת בשוק ההון כגון קרנות נאמנות ,השקעה באמצעות מנהלי תיקים וברוקרים וכו'.

הקרן למעשה מורכבת בדרך כלל משתי ישויות משפטיות נפרדות. הראשונה היא "הקרן" שהיא בדרך כלל שותפות השקעה. המדובר בשותפות רשומה המוקמת לשם השקעה משותפת ובה חברים מצד אחד ,המשקיעים בקרן (בשותפות) ושותף נוסף המוגדר כ "שותף הכללי". תפקידו של השותף הכללי הוא לנהל את הקרן. במובנים מסוימים לא מדובר בשותף שווה זכויות וחובות כמו שאר השותפים הרגילים (המשקיעים בקרן) אלא בשותף שאינו נושא בסיכון שבהשקעה וגם אינו חולק ברווחים (למעשה כן חולק אבל באופן אחר כפי שיוסבר להלן). זה מעין שותף אבל לא שותף.

אותו "שותף כללי" הוא כמעט תמיד חברה בע"מ שבעליה הם מנהלי הקרן עצמם. הקרן למעשה מנוהלת על ידי חברה שהיא חברת הניהול. כך למעשה כל הסיכון הוא על המשקיעים השותפים בקרן והסיכוי מתחלק בין המשקיעים לבין חברת הניהול.

נשמע מסובך? זה אכן כך. זה עוד יותר מסובך כשהקרן מפסידה את נכסיה ואותם שותפים רוצים לתבוע את נזקיהם.

המטרהכאמור, היא לעקוף בצורה חוקית מגבלות שונות החלות על תעשיית הניהול הפיננסי המוסדרת. קרנות נאמנותמנהלי תיקיםברוקרים וכו'. ניתן להגדיר את הקרן כמעין "קופסה שחורה" בה למנהלי הקרן (החברה בע"מ) ישנו ייפוי כוח או הרשאה בלתי מוגבלת כמעט לפעול כמיטב הבנתם באמצעות שימוש מגוון במכשירים פיננסיים מכל הסוגים לרבות אופציות וחוזים עתידיים בעלי סיכון רב.

אופן ניהול הקרן קבוע בהסכם ההשקעה בקרן/שותפות. ניתן גם להגביל את השימוש במכשירים פיננסיים מסוימים ולקבוע את ההתפלגות המקסימלית ביניהם אך במקרים רבים אין כל הגבלה והדברים נתונים לשיקול דעת מנהלי הקרן.

מה ההבדל בין קרן לבין ניהול באמצעות חברה לניהול תיקי השקעות ?

ההבדלים הם רבים ואלו עיקריהם:

1.אין פיקוח של הרשות לניירות ערך ואין צורך ברישיון כלשהו לניהול פיננסי. הסיכונים ? לא תמיד ניתן לדעת מה טיבם של המנהלים ולעתים, במידה ונאמני הקרן קשורים למנהלים, קיימת גם סכנה של פעולות לא חוקיות או פיקוח רופף על ניהול תקין של הקרן.

2.מנהלי הקרן חולקים ברווחים עם המשקיעים. מקובל כי מנהלי הקרן מקבלים בונוס של עד 20 אחוזים מרווחי הקרן, לעתים גם כתלות בשווי נכסי הקרן. למנהלי תיקים אסור לקבל שכר התלוי בתשואה והם גובים אך ורק דמי ניהול.

3.דמי ניהול. בנוסף לבונוס מנהלי הקרן גובים דמי ניהול. בדר"כ עד 2 אחוזים משווי הקרן בחישוב שנתי. דמי הניהול אינם תלויים בדר"כ בביצועי הקרן (כמו אצל מנהלי תיקים).

4.למנהלי תיקים יש ביטוח אחריות מקצועית מכוח החוק. אם פעלו ברשלנות או מי מעובדיהם מעל באימון הלקוחות ,ישנו ביטוח למקרה בו מנהל התיקים יקלע למצב בו לא יוכל לשלם את נזקי הלקוחות. למנהלי קרן אין בדר"כ ביטוח. הקרן הפסידה? המשקיעים עשויים למצוא עצמם בבעיה.

5.אין פיקוח או שקיפות על הפעולות הנעשות בכספי הקרן. בדר"כ מנהלי הקרן עושים שימוש באסטרטגיות מסחר מורכבות שלעתים עובדות ולעתים נכשלות. במקרים רבים השותפים אינם יכולים לדעת מה הפעולות שמתבצעות בקרן או שבוצעו בעבר. הם אינם יודעים מה רמת המינוף או אם מבוצעות פעולות בסיכון גבוה והם גם אינם יכולים בדר"כ לדעת אילו פעולות גרמו להפסדים.

אצל מנהלי תיקים הכל נעשה בשקיפות והם מחויבים על פי חוק לדווח ללקוח על כל הפעולות המבוצעות בתיק ההשקעות כולל פירוט העמלות ומרכיביהם והחזרי העמלות שחוזרים לכיסם "בדלת האחורית" בעבור ביצוע פעולות בתיק הלקוח. "קופסה שחורה" כבר אמרנו ?

מהם הסיכונים? ומהם הסיכויים?

שוק הקרנות הוא שוק עצום בו מנוהל כסף גדול. גם בארץ רשומות כמה עשרות קרנות ושותפויות השקעה המנהלות סכומים לא רעים. לעתים זה עובד יפה והקרנות מניבות תשואה עודפת על השוק תוך רמת סיכון שאינה גבוה באופן יחסי .

עם זאת בחלק גדול מהמקרים זה לא ממש עובד והקרנות אינן מניבות את התשואות המצופות. לאחר תשלום דמי הניהולעלויות המסחר, תשלום לנאמן ולעורכי הדין והבונוס למנהליםלא נשאר למשקיעים הרבה. במקרים רבים התשואה לא ממש מצדיקה את הסיכונים הרבים (והם רבים).במקרים חריגים המשקיעים מפסידים חלק ניכר מאד מכספם או את כולו בשל התנהלות לא חכמה או מקצועית של מנהלי קרנות לא מנוסים.

הסיכונים?

בעיקר סיכוי לאבדן ההשקעה ללא יכולת לשלוט על אופן הניהולהגבלת הסיכון וסוגי המכשירים הפיננסיים בשל שיקול הדעת שניתן למנהלים והיעדר השקיפות. המסמכים המשפטיים הנלווים להשקעה בקרן מסירים בדר"כ כל אחריות מן המנהלים ואינם מותירים בדר"כ למשקיעים כל הגנה (למעשה המבנה המיוחד אינו מאפשר זאת ופוטר את המנהלים מאחריות).

קיים קושי רב להוכיח כי בקרן נעשו מעשים לא חוקיים (אם אכן כך קורה) והוכחת רשלנות היא קשה בשל היעדר אסטרטגיה ברורה. רבים המקרים בהם המשקיעים כלל לא מודעים כי הקרן בהפסדים ומגלים רק בשלב מאוחר כי הכסף אבד. במקרים כאלו הסיכוי להחזיר את הכספים באמצעים משפטיים נמוך מאד.

אז למה זה טוב ולמי?

ראשית, טוב יעשה המשקיע הממוצע אם ידיר רגליו מהשקעה בקרנות. קל וחומר אם אינו יודע היטב מה טיבם של המנהלים. מעצם טיבם הקרנות מיועדות למשקיעים מתוחכמים בעלי ניסיון בשוק ההון והמבינים היטב את הסיכונים. בקרן גידור אין ולא מתקיים הליך של התאמת השירות ואופן ההשקעה לצורכי המשקיעים כפי שקיים אצל מנהלי תיקים מכוח החוק, הליך שבא להגן על המשקיע חסר הניסיון והבקיאות.

בנוסף, בשל הסיכונים הרבים השקעה בקרנות מתאימה אך ורק לבעלי ממון. כאלו שיוכלו לספוג הפסדים משמעותיים ו/או ליהנות מן התשואה העודפת הפוטנציאלית. לכאלו מומלץ להיעזר במומחים בלתי תלויים על מנת לבחון היטב באיזה קרן להשקיע בשל השפע הרבה הקיים בענף.

מניסיוני בייצוג משקיעים בתביעות כנגד קרנות גידור הסיכונים למשקיע הממוצע פשוט גדולים מדי. המבנה המשפטי המיוחד אינו מאפשר "חדירה" קלה אל תככי הקרן וניהול תביעות משפטיות בתחום הוא סיפור מורכב ויקר.

הכותב הוא עו"ד המתמחה בשוק ההון, בעל רישיון לניהול תיקי השקעות, ועוסק בהקמה של קרנות גידור ושותפויות השקעה ומייצג בתביעות הנוגעות להשקעה בקרנות גידור.

מה לבדוק לפני שחותמים עם מנהל תיקים

מה אתם חייבים לבדוק בהתקשרות עם מנהל התיקים

ליועץ ההשקעות אין רשיון ? כדאי להזהר

ליועץ ההשקעות אין רשיון ? כדאי מאד להזהר

רגולציה בתחום ה "פורקס" אינה מספיקה.

למשרד ניסיון רב בניהול תביעות הנוגעות לרשלנות מקצועית של מנהלי תיקי השקעות במהלכן ייצג מספר רב של משקיעים בתביעות יחידים ותביעות קבוצתיות כנגד חברות ניהול תיקים וגופים פיננסיים קשורים. כמו כן המשרד מעורב בתביעות תקדימיות בנושאי אופציות בינאריות, תביעות נגד חברות פורקס  וניהול תיקים באמצעות אלגוטריידינג .

בימים האחרונים פורסם בעיתונות הכלכלית כי חברה גדולה העוסקת במסחר במט"ח הגיעה להסכם פשרה בתביעות שהוגשו נגדה ע"י לקוחות שנגרמו להם הפסדים כבדים כתוצאה מההתקשרות עמה.


לא אלאה בפרטים , מי שקרא הבין ,אך מה שכן רלוונטי הוא מידת ההשפעה שתהיה להסדר הזה על שוק הפורקס בכללותו וחשוב מכך עד כמה זה ישפיע ( אם בכלל ) על החברות הפועלות בתחומים דומים הקשורים למסחר במכשירים פיננסיים ובראש ובראשונה ,החברות העוסקות בלימוד ואספקת פלטפורמות מסחר בתחום המניות והחוזים העתידיים.


לכאורה עצם ההגעה לפשרה במסגרתה ייושבו התביעות כנגד החברה ויפסקו ההליכים מונעת מתן פסק דין אפשרי כנגד החברה . פסיקה שעשויה לזעזע ,כדברי הכתבה ,את שוק הפורקס ולהביא "למבול תביעות" נוספות גם כנגד החברה הזו וגם כנגד חברות אחרות בתחום. ניתן גם להניח שהחברה העריכה כי ביהמ"ש אכן עשוי לפסוק כנגדה ולכן ,לאחר התדיינות לא קצרה ומאבק גם בזירה התקשורתית,העדיפה "למזער נזקים" .


לדעתי גם אם התביעות הנוכחיות יושבו עדיין הסיכונים העומדים בפני החברות הללו, הפועלות בתחום בעייתי ושנוי במחלוקת ,לא חלפו ונראה כי בעקבות הפשרה הנוכחית אך ילכו ויתגברו. האמור עשוי גם להשפיע על חברות הפועלות בתחומים משיקים של שרותי המסחר במכשירים פיננסיים אחרים כמו מניות וחוזים עתידיים.


כיצד ומדוע זה עשוי להשפיע על חברות אלו ? כדי לענות על כך יש צורך להבין היכן טמונה הבעייתיות שבפעילותן. להלן מספר גורמים המאפיינים אותן.


ראשית ,המסחר במכשירים פיננסים , הן "פשוטים" ( כגון מניות ) ומורכבים יותר ( כמו אופציות וחוזים עתידיים) טומן בחובו סיכון רב. ככל שטווח הזמן בו פועלים קצר יותר למשל במסחר יומי במניות או מסחר במט"ח כך גדל הסיכוי להפסדים ,בעיקר, אך לא רק ,בשל סכומי העמלות המצטברים והולכים ככל שהפעילות אינטנסיבית יותר והמגיעים לכיסם של החברות בין אם במישרין ובין אם בעקיפין .

בפרסומיהן השונים דואגות החברות לציין כי מדובר בתחום הטומן בחובו סיכון רב וכי הפסדים עלולים להיגרם אך לא בטוח שבכך הן יוצאות ידי חובתן ,זאת בשל המאפיין הבא שלהן והוא קהל היעד.


קהל היעד הוא בדרך כלל סוחרים מתחילים או סוחרים חסרי ידע וניסיון מספיקים.


כדי להתגבר על "הבעיה" מציעות החברות קורסים והדרכות ,בין אם בסיסיות ובין אם "מתקדמות יותר" שבמסגרתן החניכים עוברים הדרכה על פלטפורמת מסחר של החברה עצמה או של חברות קשורות אליה עסקית.


מדוע סוחרים חסרי ניסיון ? סוחרים מנוסים אינם זקוקים לשירותי הדרכה ולימוד ובדרך כלל בוחרים את הפלטפורמה הטובה ביותר עבורם שהיא כמעט תמיד ,חברות ברוקרים גדולות ומבוססות בארה"ב איתן הם עובדים באופן ישיר וללא מתווכים בדרך.


ברוב המקרים הלקוחות אינם מבינים ומכירים את התחום וחלקם הגדול שבוי בתפיסה כי המסחר במניות או מכשירים פיננסים פשוט יחסית ואינו דורש מיומנות ומומחיות יוצאת דופן. במובנים מסוימים קהל זה הוא "טרף קל" לחברות הללו בשל פערי הידע וההבנה ,הן של האלמנטים הטכניים של המסחר,הן של הסיכון והרגישות לסיכון והן מבחינת העדר היכולת להבחין בין מה נכון ואפשרי להשיג ביחס לתמונה הנמסרת להם ומה לא.


הבעיה הגדולה ביותר היא שרוב הלקוחות הללו אינם מודעים לכך כי סיכויי ההצלחה שלהם במסחר קצר טווח נמוכים וכי קיים פער גדול מאד בין הציפיות לבין המציאות.


במובן הזה האזהרה הניתנת ע"י החברות מפני הסיכון שבפעילות הפיננסית הזו היא די חסרת משמעות מעשית מכיוון שבחלק מן המקרים לאורך כל שלבי ההתקשרות עם החברות הן בזמן הגיוס והן בזמן הלימוד והמסחר עצמו מקבלים הסוחרים המתחילים את התחושה כי יש להם סיכוי אמיתי להצליח אך למעשה הנסיון הוכיח כי אין זה כך ובסופו של דבר חלקם הגדול מתפכח ופורש


העובדה שחברת הפורקס נתבעו והסכימו להתפשר מעידה על הבעייתיות שבתחום הקיימת במידה לא מועטה, כאמור, גם בקרב החברות העוסקות במסחר ה "רגיל" . מספיק להיחשף לפרסומים של חלק מהחברות היוצרות תחושה שהמסחר קל ופשוט ודורש השקעה מועטה של זמן ומשאבים כדי להבין את הבעייתיות שבתחום זה .


מאפיין נוסף הוא ניגודי האינטרסים שקיימים בין החברות לבין לקוחותיהם ,ניתן להניח שניגודי האינטרסים הללו עמדו בבסיס התביעות נגד חברות הפורקס ואף הביאו את הרשות לניירות ערך לפעול להסדרת העיסוק בתחום.

לחברות ישנו אינטרס עסקי ברור כי הסוחרים יסחרו כמה שיותר ולטווח הקצר כדי שייצרו כמה שיותר עמלות מסחר הזורמות לכיסי החברה. למעשה "הכסף הגדול" נמצא בעמלות וקורסי ההדרכה למיניהם נועדו כדי להכניס כמה שיותר פעילים שייצרו כמה שיותר עמלות ורווחים לחברה. ניגוד האינטרסים כאן ברור.

לטענה המצויה והלכאורה הגיונית כי לחברה אין אינטרס שהסוחר יפסיד, מכיוון שבכך היא תפסיד את הלקוח ,אין בסיס מכיוון שהניסיון הוכיח כי ברוב המקרים אין לסוחר המתחיל סיכוי רב מלכתחילה ,קל וחומר אם הוא סוחר במכשירים ממונפים כגון חוזים עתידיים כך שבמוקדם או במאוחר יפסיד את כספו ,כולו או חלקו.


החברות מודעות לכך אך למעשה גם אם הן מעוניינות כי הסוחר המתחיל יצליח וירוויח הרי שאין הן יכולות לשפר באמת את מצבו . סיכוייו הם מלכתחילה נמוכים כשהוא צריך להתמודד בשיטות מסחר אגרסיבית וקצרת טווח אל מול שחקנים מנוסים ומתוחכמים ממנו לאין שיעור.


שיווק אגרסיבי .


בשוק רווי תחרות כמו בשוק חברות המסחר והפורקס יש צורך להשתמש באמצעים שיווקיים אגרסיביים על מנת לגייס לקוחות חדשים. מן האמור לעיל ניתן להבין כי אופיים של הפרסומים עשוי להיות בעייתי מבחינת המצג הנוצר בקרב הלקוחות הפוטנציאליים. כצפוי יהיו לקוחות שיחושו פגועים מהתנהלות החברות כלפיהם ויחושו צורך לשתף אחרים במצוקתם ולבקר את פעילות החברות בעיקר דרך מדיות חברתיות.


במקרים מסוימים נתקלים המבקרים המביעים את תחושותיהם ותסכוליהם בתגובות חריפות מצד חברה זו או אחרת הבאה לידי ביטוי בדרך כלל בדרישה תקיפה להסרת הביקורת שנכתבה כלפיה.


בחלק מן המקרים מדובר בביקורת עניינית ולגיטימית שאינה מופנית דווקא כלפי חברה מסוימת אך לא תמיד החברות עושות את האבחנה הזו מתוך התפיסה השגויה כי יש למנוע כל ביקורת העשויה לפגוע בתדמיתן אל מול האזרח הפשוט שחש נפגע ממנה.


אישית נתקלתי לא אחת בבקשת עצה מגולשים ש"למדו להכיר מקרוב" את תגובתן של החברות. במקרים רבים האיום עובד , במקרים אחרים החברות , בחכמתן ,"סוגרות את זה בשקט" ובמקרים קיצוניים כמו במקרה האמור בכתבה על חברת הפורקס ,זה מגיע לבית המשפט בדמות תביעות הדדיות .


כך או כך על החברות הפועלות בתחום להבין כי בסופו של דבר שיטות אגרסיביות ותקיפות תהיינה בעוכריהן ועשויות לגרום להן בעקיפין לנזק תדמיתי. סביר להניח שגם החברות הפועלות בתחומים משיקים לתחום המסחר במט"ח "הסובלות" ממאפיינים דומים הקשורים לפעילותן , תושפענה מהלך הרוחות המשתקף בכתבה ויתכן כי אט אט יחלו הרשויות לבחון ביתר רצינות את הצורך בהסדרת הפיקוח גם עליהן .

הוראות חדשות בנוגע לבירור צרכי הלקוח והתאמת השרות

 

הרשות לניירות ערך פרסמה טיוטת הוראות חדשות ליועצי השקעות ומנהלי תיקי השקעות בנוגע לבירור צרכים והנחיות הלקוח והתאמת השירות ואופי ההשקעה לצרכים המיוחדים של כל משקיע בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק הייעוץ . ההנחיות החדשות קובעות נהלים ברורים ומדויקים לביצוע "בדיקת ההתאמה" אל מול הלקוח ,בדיקה שיש לערוך ולחדש מדי שנה.

 

אופי ההנחיות החדשות מחמיר ומחדד מאד את החובות המוטלות על היועצים ומנהלי התיקים בבואם לברר עם הלקוח את צרכיו ,יכולותיו הכספיות וצרכיו הפרטניים ולהתאים את אופי ההשקעה ורמת הסיכון למאפייני הלקוח. כמו כן מודגש נושא רישום הפרטים ותיעוד הוראות הלקוח ובהתאם לסעיף 13 לחוק.

 

ההנחיות עומדות לתגובה והערות עד ליום 26.7.10 ואחר כך יפורסם נוהל מחייב.

 

מעיון בהוראות ניכר כי הרשות לניירות ערך החליטה "להעלות דרגה" את הסטנדרט המקובל בנושאים אלו ולהשוותו למקובל בחו"ל. להבדיל מההוראות הקודמות שהיו ניתנות בהיבטים מסוימים לפרשנות ,ההנחיות החדשות מצמצמות מאד את מידת שיקול הדעת של היועצים והמנהלים בדבר בירור הצרכים כשהמטרה היא לא לאפשר “עיגול פינות” .

 

אישור ההוראות בנוסח הזה יטיל על בעלי הרישיון חובות מוגברות כמפורט להלן :

 

 

  1. בירור צרכים והנחיות .  נוספה האפשרות לבצע בירור טלפוני ונקבע כי כל בירור כזה יהיה מוקלט , מבוקר ומפוקח על ידי בעל משרה מתאימה בחברה או בבנק. במקרה שכזה יש להעביר ללקוח מבעוד מועד את שאלון בירור הצרכים על מנת שיעבור עליו ויתכונן לשיחה. יש לברר כי בזמן התהליך השאלון נמצא מול הלקוח ויש לוודא ולתעד בכתב כי הלקוח פנוי לבצע את השיחה וכי הוא קשוב ופנוי לכך. בסיום התהליך יש לשלוח ללקוח את השאלון.
     
  2. תהליך הבירור.
    בשלב הראשון יש להסביר ללקוח את חשיבותה של בדיקת ההתאמה ואת השלכות אי מסירת פרטים מדויקים או חסרים. יש לבצע תשאול מקיף של הלקוח על מנת להתאים את השירות במדויק. בין היתר התשאול יגע בנושאים הבאים:
    רקע ומאפיינים כלליים .נזילותניסיון קודם בשוק ההון.

    מידת היחס והרגישות לסיכון.

    הגדרת מטרות פיננסיות ושיקולים כלכליים.

    העדפות הלקוח בנוגע להרכב התיק.


    במקרה של סתירה בין תשובות הלקוח לשאלות יש להעיר לו על כך ולהבהיר את הדרוש . ישנה חובה למלא את כל הסעיפים בשאלון ואין להשאיר אף שורה ריקה.


     

  3. קביעת מדיניות ההשקעה.
    לאחר ניתוח המידע המתקבל מהלקוח יש לקבוע את מדיניות ההשקעה באופן מדויק תוך סיווגו לאחת מדרגות הסיכון המקובלות. אין להשתמש בניסוח כוללני אלא להגדיר במדויק את רמת הסיכון. בהגדרת הסיכון יש להשתמש הן בתיאור מילולי והן בתיאור כמותי ( אחוזים ) , זאת בניגוד למקובל בדרך כלל ( ניסוח כללי כמו "תיק סולידי" ).
    לכל דרגת סיכון יוצעו מספר אפשרויות והלקוח , לאחר שהבין את דרגת הסיכון שנבחרה לו ואת משמעותה ,ייתן את אישורו לבחירה. במידה והלקוח מעוניין בסיווג סיכון אחר יש לתעד זאת תוך רישום סיווג הסיכון שהוצע ללקוח ואת בחירתו של הלקוח תוך תיאור הסיבה להבדל בין ההמלצה לבחירת הלקוח.
    הליך התיעוד והרישום יצורף להסכם הם הלקוח תוך ציון כל הפרטים שהלקוח סירב למסור כאמור להלן.
     
  4. סירוב למסור פרטים.   

במידה ובמהלך תהליך הבירור הלקוח מסרב למסור פרטים יש להסביר לו את השלכות הסירוב על ניהול התיק ועל הלקוח לרשום בכתב ידו כי הוא מסרב להשיב על השאלה. לחילופן ניתן להחתים את הלקוח על מסמך המזהיר אותו בנוגע להשלכות הסירוב ולציין במדויק על אילו שאלות סירב הלקוח לענות. במידה ואחת השאלות אינה רלוונטית ללקוח יש לציין זאת במפורש ולא להשאיר אף שאלה בשאלון ריקה.

 

 

 עדכון

 

יש לבצע בכל שנה עדכון של אפיון הלקוח ומדיניות ההשקעה באותו האופן בו בוצעה בדיקת ההתאמה בתחילת מתן השרות. יש לשאול את הלקוח אם ישנו שינוי בנושאים המנויים בסעיף2 לעיל. במידה ויש יש לבדוק עמו אם יש צורך לעבור שוב על השאלון על מנת לבצע בדיקת התאמה מחודשת. אם כתוצאה מהשיחה עולה כי יש צורך לשנות את מדיניות ההשקעה, יש להסביר זאת ללקוח ולקבל את אישורו לכך בכתב.

 

 

התהליך המובנה המתואר לעיל משפר מאד את תהליך הבירור וההתאמה ובמידה והוא מבוצע כהלכה אף מגן על בעלי הרישיון מפני טענות עתידיות של לקוחות בנוגע לחריגה ממדיניות ההשקעה. סביר להניח שיעלו טענות כי ההליך המתואר מחמיר מדי ועלול להעמיד את המנהלים בפני סיטואציות "לא נוחות" אל מול הלקוח . יחד עם זאת ניכר כי הרשות לניירות ערך הגיעה למסקנה כי בשל הפרקטיקה הנהוגה כיום יש צורך אמיתי לשפר את התהליך ולהגן על הלקוחות.

 

לנוסח החדש והעדכני 

 

 

 

 

 

 

 

כיצד לבחור מנהל תיקים

דגשים לבחירת מנהל תיקי השקעות

למשקיע העומד בפני בחירת מנהל תיקים שינהל את כספו ישנם כיום הרבה אפשרויות. מספר החברות לניהול תיקי השקעות גדל מאד בעשור האחרון ובעקבות השינוי המבני שעבר שוק ההון נוצרו גם כמה ענקי השקעות ופיננסים נוסח ארה"ב.


כששואלים אותי היכן להשקיע ואצל מי לשים את הכסף ,בדרך כלל אני עונה כי "כולם פחות או יותר אותו דבר , לך עם מי שאתה חש שהוא הכי אמין ושאתה יכול לסמוך עליו.."


תפיסה זו כוללת בתוכה הרבה מאד אך בכל זאת ,הנה כמה תובנות אישיות שלי שצברתי עם הזמן הן מעבודה בתחום ניהול ההשקעות והן כעו"ד העוסק בתחום מן ההיבט המשפטי.


אסייג ואומר כי דעתי אמנם אינה מייצגת את כלל העוסקים בתחום אך עדיין ,משקפת במידה רבה את הלך הרוח תוך שימת דגש על כך כי רוב הלקוחות אינם בקיאים בתחום ולרובם קשה לדעת מי ממנהלי ההשקעות יהיה עדיף עבורם ויעמוד בהבטחותיו אליהם.


1.
ראשית יש לומר כי אין תחליף להתרשמות אישית ו"לתחושת בטן".


לאחר פגישת ההיכרות עם הברוקר ( או נציגו ) ולאחר שהציג לכם את תשואות העבר ותחזיות העתיד ,שאלו עצמכם מה אתם חשים כלפיו. האם הוא נראה ונשמע לכם אמין ? האם הוא מנופף בתשואות ( עוד נגיע לזה ) או האם הוא מתנסח באופן שקול וזהיר.


בקיצור. האם אתם מאמינים לו ?


ברוב המקרים מנהל מקצועי ואמין יזהר מלהבטיח "הבטחות בשמים", אלא יסביר שלא ניתן להבטיח דבר בשוק ההון ואין תשואה מובטחת. הוא יפרט היטב את הסיכונים הכרוכים בכל אפיק השקעה, ויברר פרטים רבים ככל האפשר על מטרות ההשקעה והצרכים הפיננסיים שלכם.


חשוב מכל הוא הבנת הרגישות שלכם לסיכון.


מאחר ומנהלי השקעות עובדים בתנאי אי וודאות מוחלטים ,האלמנט היחידי הניתן לשליטה הוא רמת הסיכון. מרמת הסיכון נגזרת גם התשואה העתידית בין אם לרווח ובין אם להפסד.


מנהל השקעות שאינו מנסה לברר זאת עמכם אינו מעיד על רצינות.


במידה וזה מתאפשר רצוי לקבל המלצה ממישהו שמנהל בפועל תיק אצל חברה מסוימת ושאתם יכולים לסמוך על המילה שלו.


לאינטואיציה יש משקל רב מאד. לדעתי בסופו של דבר זהו האלמנט החשוב ביותר !

2. אל תתרשמו מתשואות העבר !


שיהיה ברור . תשואה בעבר אינה מעידה דבר על העתיד .


הסיבה היא פשוטה. העבר ידוע אך העתיד לא.


דווקא תשואה גבוהה ביחס למתחרים בשנה מסוימת תעיד כי רמת הסיכון הייתה גבוהה מהמתחרים . אמנם יתכן כי גם כשרון "שיחק" כאן, וודאי שגם מזל ,אך בדרך כלל הסיבה המכרעת היא רמת סיכון וחשיפה גבוהה יותר שהביאה לרווחים גדולים יותר בתקופת עליות בשוק.

 

אין עם זה פסול אך העניין הוא שסביר להניח שתשואה גבוהה בשנת עליות תביא עמה תשואה שלילית יותר ביחס למתחרים בתקופת ירידות. או לחלופין תפגע בביצועים בשנה פחות מוצלחת בשל התנודתיות של השוק.

הסיבה היא שבודדים מצליחים לתזמן את השוק בצורה מדויקת ( וגם אז לא תמיד ) ולכן קשה עד בלתי אפשרי לצמצם את החשיפה לשווקים בדיוק בזמן המתאים כך שהתשואה לא תפגע כשהשוק ישנה כיוון מעליה לירידה.

 

3. בדקו את הבצועים בתקופה של ירידות.


בשוק עולה קל להרוויח , כשהכול עולה גם "הקוף" יכול לנצח. אין צורך במיומנות יוצאת דופן העניינים הופכים מורכבים יותר בשוק יורד או מדשדש ,שוק שאינו הולך לשום מקום. שם נמדדת יכולתו האמיתית של המנהל להניב תשואה עודפת.

כשאתם באים לבחון יכולת של מנהל אל תבדקו מה עשה בשנים של עליות. בדקו דווקא את הנתונים המתייחסים לשנים הגרועות יותר.

מנהל שמצליח להפסיד פחות ( או אולי אף להרוויח קצת ) בשנים של ירידות פותח פער על יריביו ועל השוק בשנים הטובות יותר. סביר להניח שביצועיו לאורך זמן יהיו טובים יותר .

להרוויח בשוק יורד זו אינה משימה פשוטה כשמדובר בניהול השקעות לטווח הארוך.


4.
עמלות ודמי ניהול.

כדאי לשים לב. מה שנראה זול מדי הוא אכן כזה !היזהרו מהצעות נמוכות או זולות מדי בנוגע לגובה דמי הניהול.

הכנסתו "הגלויה" של המנהל ( הגלויה ללקוח ) באה מדמי הניהול שהלקוח משלם כאחוז משווי התיק מדי חודש. בשל התחרות החריפה בין בתי ההשקעות קיימת מגמה של ירידה בדמי הניהול לרמות נמוכות מאד. הלקוח הממוצע מתמקח ועושה בדר"כ "שופינג" בין כמה בתי השקעות על מנת לקבל תנאים "טובים" יותר בדמות דמי ניהול נמוכים מאד.

חשוב לדעת כי דמי הניהול אינם ההכנסות היחידות של המנהל.

בשל המבנה החוקתי הקיים היום המנהלים אינם יכולים לגבות שכר ע"פ תוצאות. לכן עליהם "להשלים " את החסר שבדמי הניהול הנמוכים בדרכים אחרות. אחת הדרכים העיקריות היא "החזרי עמלות". המנהל למעשה מקבל חלק מסויים מן העמלה בגין כל פעולה הנעשית  בתיק הלקוח , בין אם הפעולות נעשות דרך הבנק ( המחזיר חלק מן העמלה ) ובין אם זה נעשה דרךחבר בורסה אחר.

נשמע לכם קצת מוזר שלמעשה הברוקר "שולט" על היקף ההכנסות שלו מעמלות ? אכן בעייתי למדי.

המנהל  אמנם מחויב לדווח ללקוח על כך ועל שעור העמלות שהוא מקבל עבור כל פעולה שנעשית בתיקו של הלקוח . הדבר מצוין במפורש בהסכם ההתקשרות עם הלקוח ואמור גם להופיע בדיווח התקופתי אך לא תמיד זה ברור ובהרבה מקרים הלקוחות לא שמים לכך או אינם מודעים להשלכות.

 

בשורה התחתונה אין ארוחות חינם. מה שיחסך בדמי ניהול ישולם בדרך כלל בדרך אחרת.


ישנם וודאי אלמנטים נוספים שניתן לקחת בחשבון אך סקרתי כאן את הכללים המנחים שלטעמי הם החשובים ועליהם יש לשים את הדגש בבחירת מנהל השקעות .