הבעיה עם שירותי מסחר חברתי -Social Trading

בארה"ב ואף בישראל, פעילות מסחר חברתי שמפעילות פלטפורמות ואפליקציות מסחר בנכסים פיננסיים עשויה להיחשב כמתן שירותי ייעוץ השקעות או אף להיחשב כניהול תיקים, והיא דורשת רישיון.

לאחרונה התפרסם בגלובס ראיון עם חדוה בר און, לשעבר המפקחת על הבנקים, שהצטרפה לצוות הניהולי הבכיר של חברת "איטורו" (etoro). מן הריאיון ניתן היה להתרשם כי איטורו הצטיידה בשחקנית חיזוק משמעותית, במטרה "להעניק לחברת הפינטק חותמת כשרות מכובדת באמצעות רגולטורית בכירה לשעבר, שגם תוכל לשוחח עם רגולטורים במדינות שונות בשפה שהם מבינים", כלשון הכתבה.

שירות "מסחר חברתי" -social trading- מהווה חלק ממכלול השירותים אותם מעניקה החברה לסוחריה. שירות זה מאפשר לסוחרים לעקוב אחר הפעולות שמבצעים סוחרים אחרים, במטרה "לחקות" את ביצועיהם, לרבות האפשרות להעתקה מדויקת של פעולות המסחר, "אחד לאחד".

להבנתי, הקושי העיקרי שעומד בפני החברות המפעילות את פלטפורמות המסחר הללו, הינו בכך שפעילות המסחר החברתי עשויה להיחשב כבלתי חוקית במדינות מסוימות ובפרט בארה"ב. במדינות אלו, פעילות המסחר החברתי עשויה להיחשב כמתן שירותי ייעוץ השקעות או אף כניהול תיקים, הדורשים רישיון מתאים (איטורו למשל מאפשרת ללקוחות אמריקאיים לבצע פעילות מסחר חברתי אך ורק במטבעות קריפטוגרפים, תוך שהיא מציינת כי הפעילות הזו אינה מפוקחת).

לפני מספר שנים, במסגרת מהלך שנקטה להסדרת התחום הפרוץ של זירות הסוחר בפורקס ובמכשירים פיננסיים, נדרשה הרשות לניירות ערך לגבש עמדה בנוגע לפעילותן של החברות בתחום המסחר האלגוריתמי ובתחום המסחר "החברתי", בו נעשה שימוש בפלטפורמת המסחר לשם צפיה בהרכב תיק ההשקעות של סוחר אחר, כמו גם לעקוב אחר המסחר המבוצע על-ידי הסוחר הנעקב ולהעתיקו באופן "ידני" או אוטומטי לחשבון הלקוח.

בנכל הנוגע לניהול התיקים האלגוריתמי, שהתבצע באותה עת ללא כל פיקוח, ניתן בביהמ"ש הכלכלי בשנת 2018, בישראל פסק דין בתביעה ייצוגית שנגעה לפעילותה של חברת יו אס ג' קפיטל בתחום המסחר בחוזי הפרשים ובנכסים פיננסיים (המשרד ייצג את התובע ייצוגי בתיק), ונקבע כי באופן עקרוני ניהול התיקים האלגוריתמי מחייב רישיון, זאת בעיקר מאחר ונקבע כי שיקול הדעת בביצוע הפעולות היה אצל החברה ולא אצל הלקוח.

הגם שעדיין לא הגיעה להכרעה שיפוטית דומה, עמדת הרשות לניירות ערך בנוגע למסחר החברתי הייתה ועודנה דומה. לדעת הרשות גם פעילות זו עשויה להיחשב כמתן שירותי ייעוץ השקעות ואף עשויה להיחשב כניהול תיקים, זאת בעיקר מכיוון ששיקול הדעת בביצוע פעולות המסחר אינו מצוי אצל הסוחר עצמו אלא אצל החברה המספקת את השירות, וזאת על אף שפעילות המסחר מבוססת על עקיבה אחר הפעולות שמבצעים הסוחרים "הנעקבים" באמצעות פלטפורמת המסחר.

גם בארה"ב, פעילות ייעוץ וניהול תיקים בחוזי הפרשים ובנכסים פיננסים אחרים, מחייבת רישיון מתאים וספק אם רישיון שכזה, ככל שיינתן, יתאים לאופן ניהול הפעילות והמודל העסקי של החברות המציעות את שירותי המסחר החברתי.

כך למשל, עיון במסמכים שהגישה איטורו לרשויות בארה"ב במסגרת תוכניתה להתמזג עם חברת SPAC מעלה כי איטורו התייחסה לקשיים העומדים בפניה. כך למשל נכתב (בתרגום חופשי), כי האופן בו מפעילה החברה את "אפשרויות המסחר החברתי", עשוי להיות תחת פיקוח רגולטורי וכי עשוי להוביל להטלת מגבלות בנוגע לאופן בו איטורו פועלת כעת.

נוסף על כך, איטורו מציינת כי ההתייחסות הרגולטורית למסחר החברתי "אינה וודאית" בחלק מן המדינות והאזורים בהם פועלת החברה, ואין כל וודאות כי תוכל ליישם את פעילות המסחר החברתי בארה"ב, במתכונת הנוכחית.

חשוב לציין בהקשר זה כי לאור כללי הרגולציה והפיקוח המחמירים הקיימים בארה"ב על חברות העוסקות במתן שירותים פיננסיים, הנובעים מן התפיסה כי תפקידה של הרגולציה היא בראש ובראשונה ליתן הגנה ללקוחות, קל וחומר לנוכח הסיכונים הרבים הטמונים במסחר בחוזי הפרשים (תפיסה המיושמת בחלקה גם בישראל), קשה לראות כיצד פעילות מסחר חברתי, כפי שהיא מתבצעת כעת, תקבל הכשר חוקי מבלי שיידרש רישיון לשם מתן השירות. סביר להניח שהשירותים הללו יצטרכו לעבור שינוי מהותי שכלל לא בטוח שיתיישב עם המודל העסקי של החברות העוסקות בתחום.

חשוב להדגיש: פעילות המסחר בחוזי הפרשים, לרבות העתקה של פעולות מסחר שמבצעים אחרים, תוך שימוש במינוף פיננסי, הנה פעילות בסיכון גבוה שאינה מתאימה לרוב המשקיעים. למרבה הצער, קהל היעד של פלטפורמות המסחר בנכסים פיננסיים הנו ציבור משקיעים שאינו מתוחכם, והניסיון הוכיח שרובם הגדול של הסוחרים "הקטנים" אינם מבינים בדיוק במה הם סוחרים, ואינם מודעים להשלכות הקטלניות של המינוף הפיננסי.

הסיכונים הללו מתעצמים גם בזירות הסוחר הפועלות בישראל (שאסור להן להציע שירותי מסחר חברתי), שכן גם היום, לאחר שהחברות הללו נכנסו תחת פיקוח; ולמרות חובת הגילוי הנאות החל עליהן, חלק ניכר מן הסוחרים לא מבינים את הסיכון הרב של המסחר בנגזרים פיננסיים ומפסידים את כספם.

המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד ואינו מהווה מתן ייעוץ משפטי.

הכלל הפשוט שיציל את כספיכם

ענבל אור; אלדד פרי; אורן קובי; אמיר ברמלי ואחרים, כמי שניהלו עסקי השקעות בנדל"ן או "השלמות הון" והותירו את לקוחותיהם ללא הדירות שהבטיחו להם ובלי שקיבלו את כספם.

יוטרייד; יו.אס.ג'י קפיטל; ג'נרל טרייד; אינווסטק גלובל ועוד חברות שניהלו עסקי פורקס ומסחר במט"ח שגם הן לא החזירו ללקוחותיהם את כספם בסכומים המסתכמים במאות מיליוני שקלים – חלקן, תוך ביצוע מעשי מרמה והונאת משקיעים.

לכל החברות הללו, ללא יוצא מן הכלל, ישנו מכנה משותף אחד. הכספים שהעבירו אליהן לקוחותיהן הופקדו בחשבון החברה הרגיל.

לא בחשבון נאמנות; לא בחשבון ליווי בנקאי; לא לחשבון נפרד המפוקח על ידי נאמן חיצוני; ולא לחשבון ייעודי אחר שאינו בשליטתה הבלעדית של החברה. הלקוחות והמשקיעים העבירו את הכספים, לדרישת החברות, אל חשבון החברה בו מנהלת החברה את עסקיה הרגילים, ממנו היא מוציאה את הוצאותיה ואליו מקבלת את הכנסותיה, מבלי שבוצעה הפרדה ברורה בין כספי המשקיעים לבין כספי החברה עצמה.

כך למשל, בחברות מסחר במט"ח או פורקס, הניסיון הוכיח שלא זו בלבד שהחברות היו מצויות בניגוד עניינים אל מול לקוחותיהן, באופן בו הפסד של הלקוח הוא רווח לחברה, וכתוצאה, היה לחברות אינטרס בהפסד של לקוחותיהן; אלא שהמודל העסקי שלהן היה חסר תוחלת. זאת מכיוון שלקוח שמפסיד לא ימשיך לסחור בחברה לאורך זמן וימשוך את כספו, ואילו לקוח מרוויח הוא למעשה לקוח הגורם לחברה להפסדים. חברות הפורקס שאפשרו ללקוחותיהן לסחור בעצמם (זירות סוחר), היו שרויות חלק מהזמן בסביבה עסקית הפסדית וללא היתכנות אמיתית לרווח.

זו אחת הסיבות מדוע החברות הללו השתמשו בכספי לקוחותיהן לשם תשלום הוצאותיהן השוטפות, לעתים בסכומי עתק מדי חודש בחודשו, בזמן שאם לא היו עושות כן היו מתחסלות. כל מי שהפקיד כספים בחברות הללו שם את כספו על קרן הצבי שכן ברגע שנוצרה סיטואציה מורכבת בשוקי ההון, שהביאה לגל של משיכות כספים, לא הייתה לחברות כל אפשרות להחזיר את הכספים שהושקעו אצלה.
חברות הנדל"ן האמורות פעלו באופן דומה כשהן מחזיקות את כספי רוכשי הדירות והקרקעות בערבוביה, ללא הפרדה ברורה, תוך השקעת הכספים בכל מני פרויקטים קיקיוניים או לאו דווקא כלכליים ולעתים, תוך שימוש בכספים למטרות בלתי ראויות ותוך ביצוע תרמיות והונאות מובהקות של רוכשים.

תרמיות אלו, היו נמנעות בנקל אילו היו החברות מפקידות את הכספים בחשבונות נפרדים המצויים תחת פיקוח של צד שלישי כגון בנק או חברות נאמנות בעלת מוניטין.

צריך להבין – ברגע שכספי לקוחות מופקדים בחשבון החברה הרגיל, קשה עד בלתי אפשרי לשלוט בכספים ולהגן עליהם וגם אם מנהלי החברה מעוניינים לפעול ביושר ולהתנהל באופן מסודר, הדברים יוצאים מהר מאד משליטה – זאת להבדיל ממקרים חמורים בהם כוונת החברה מלכתחילה היא לבצע תרמית ולחברה אין ואף לא הייתה כל כוונה להחזיר למשקיעים את כספם.

למרבה הצער, במלכודת הזו נופלים רבים וטובים. גם ציבור חסר הבנה וניסיון בכספים והשקעות, וגם משקיעים מיומנים ואמידים "שמאמינים" שיהיה בסדר. ואגב, מניסיוני, רבים מן המשקיעים "שנופלים" במלכודות הללו עושים זאת פעם אחר פעם ולמרבה הצער, אינם לומדים מן הניסיון; אחרים נופלים, שלא באשמתם, קרבן לאנשים חסרי מצפון המנצלים את אזלת ידה של "המערכת", הפועלת בדר"כ בעצלתיים ושאינה בנויה באופן המאפשר נקיטת פעולה מהירה ואגרסיבית לעצירת הפעילות הבעייתית. יזמי החברות הללו מכירים היטב את הפרצות ורותמים את חולשתה היחסית של האכיפה הכלכלית בישראל לקידום מטרותיהם הפסולות.

בסיכומו של דבר, הדרך היחידה להימנע מליפול במלכודת הזו היא להפעיל שיקול דעת, והדרך הפשוטה והיעילה ביותר לעשות זאת היא להימנע, בכל מחיר, מלהעביר את הכספים לחשבון החברה. זכרו, גם אם יבטיחו לכם הרים וגבעות, אסור להתפתות. הניסיון הוכיח כי הסיכוי לאבד את ההשקעה בסיטואציה כזו הוא כמעט וודאי.

שמרו על כספיכם.

ביהמ"ש הכלכלי: יו אס ג'י קפיטל ניהלה תיקי השקעות באלגוטריידינג ללא רישיון

פסק דין מיום 24.6.2019 – בית המשפט הכלכלי קבע: מסחר אלגוריתמי (אלגוטריידינג) מחייב רישיון לניהול תיקים – חברת יו אס ג'י קפיטל ניהלה תיקי השקעות ללא רישיון ובניגוד לחוק. 

התביעה הוגשה באמצעות המשרד, ונוהלה עד תומה על מנת להשיג פסיקה עקרונית בסוגיה משפטית זו.

בפסק תקדימי שניתן בתביעה הייצוגית נגד חברת יו אס ג'י קפיטל ישראל בע"מ(USG CAPITAL), קבע בית המשפט המחוזי – כלכלי, כי פעילות האלגוטריידינג שניהלה החברה, תוך שנגרמו הפסדי עתק ללקוחותיה, הייתה בלתי חוקית וחייבה רישיון לניהול תיקי השקעות. ביהמ"ש קבע כי התוצאה העקרונית של הפסיקה היא שהיה על החברה לפצות את המשקיעים בכל ההפסדים שנגרמו להם.

בעשותו כן, ביהמ״ש דחה על הסף את הנרטיב המופרך בו השתמשה usg ושנטען גם על ידי חברות פורקס נוספות, לפיו ״לא הייתה רגולציה״ בנוגע לניהול תיקים באמצעות מסחר אלגוריתמי. גם הכרזתה של החברה, טרם שהפסיקה את פעולתה באופן יזום, כי זכתה "להצלחה" במאבק מול הרשות הרשות לניירות ערך שהורתה על הפסקת פעילות האלגוטריידינג, הופרכה לחלוטין נוכח פסק הדין שניתן בתביעה הייצוגית, שקבע באופן חד משמעי כי החברה (או כל חברה אחרת לצורך העניין), אינה יכולה להציע ללקוחותיה תוכנות אלגו טריידינג שכן בכך תיחשב כמי שמנהלת השקעות עבור לקוחותיה – פעולה האסורה בחוק.

פסק הדין, המהווה פסיקה משפטית סופית בסוגיה, הביא לסיומו של המאבק המשפטי שניהל המשרד בעניין המסחר האלגוריתמי כנגד החברה וכנגד חברות נוספות (לצד הרשות לניירות ערך שפעלה באופן נמרץ על מנת לעצור את פעילותן של החברות) בסוגיה עקרונית זו.

ביהמ"ש קבע:

"המשיב טען כי גם בהנחה שתתקבל עמדת המבקש לפיה המסחר באלגו-טריידינג הוא ניהול תיקים המחייב רישיון, הרי שמדובר בפרשנות של הדין ולא בהוראות מפורשות בו. לגישתו עד לאחרונה לא הייתה לרשות עמדה ברורה ביחס למעמדו של המסחר האלגוריתמי ולמצער עמדה שכזו לא הובהרה בפומבי. משכך, לשיטתו אין להטיל אחריות על המשיבים. איני מקבלת את הטענה. חוק הייעוץ אוסר על ניהול תיקים ללא רישיון מתאים. כפי שנקבע לעיל בפסק-דין זה, המסחר האלגוריתמי שבוצע על-ידי החברה היה "ניהול תיקים" ולכן חייב קבלת רישיון מכוח הוראות החוק על-פי פרשנותו כפי שזו נקבעה על-ידי בית-המשפט. פרשנות זו איננה קשורה בשאלה מתי קבעה הרשות את עמדתה ביחס למסחר האלגוריתמי ואיננה מושפעת ממנה".

ביהמ״ש החליט כי העיקר הוא היכן מצוי שיקול הדעת וכי אין זה משנה באיזה אופן מנוהלים הכספים, כשנקבע ששיקול הדעת בדבר קבלת החלטות ההשקעה היה מצוי במלואו אצל החברה ולא אצל הלקוח. מכאן שהטענות בהקשר זה – שהועלו לראשונה בתביעה הייצוגית כנגד יוטרייד ושאומצו מאוחר יותר על ידי הרשות לניירות ערך – התקבלו במלואן.

התוצאה היא שביהמ"ש קבע כי אם החברה לא הייתה בפירוק, היה עליה להחזיר ללקוחות את כל ההפסדים שנגרמו להם; וכי בנסיבות העניין, היה מקום לאשר את התביעה כייצוגית בייחס ללקוחות אלו.

ביהמ"ש קבע בין היתר:

"אני סבורה – מבלי לקבוע מסמרות בנושא זה בשלב זה של הדיון, כי המבקש הרים את הנטל הראשוני שהוטל עליו ביחס לטענתו לפיה יש לנקוט בשיטת חישוב הנזק לה הוא טען – ביטול ההסכמים בין חברי הקבוצה לבין החברה והשבה של מלוא הכספים שהושקעו בחברה. זאת לאור העובדה שהחברות סיפקו לחברי הקבוצה שירותים של ניהול תיקים לאורך כל תקופת הקשר ללא שהיה להן רישיון לכך".

בשורה למשקיעים:

הקביעה התקדימית בפסק הדין, ששמה קץ ״לאי הוודאות״ המשפטית שהתקיימה עד היום בנושא, תקל על כל מי שניזוק מפעילות מסחר אלגוריתמי בלתי חוקי, להגיש תביעה ״רגילה״ כנגד חברות ומנהליהן, בעילות תביעה הנוגעות לאחריות אישית (עילות מכוח דיני הנזיקין אך לא מכוח "הרמת מסך" כפי שיפורט להלן), ולהוכיח אותה ביתר קלות; ומכאן שיש בפסיקה בשורה חשובה למשקיעים.

לצד קביעה תקדימית זו, התביעה האישית כנגד בעלי החברה, בעילת "הרמת מסך" נדחתה.

ביהמ"ש קבע כי לא הוכח, ברמה הנדרשת בחוק, שיש מקום לבצע הרמת מסך בין החברה לבעליה (חיוב בעלי החברה בחובות החברה ללקוחותיה וביטול מסך ההפרדה בין החברה לבעלי מניותיה). נקבע כי מי שהייתה צריכה להחזיר את ההפסדים שנגרמו ללקוחות היא החברה ולא בעליה וזאת, על אף שהפסדי לקוחות החברה עברו למעשה, באמצעות החברה, לבעלי המניות שלה.

נראה שביהמ"ש נטה שלא לאפשר הרמת מסך על מנת לצמצם את האפשרות הזו רק למקרים חריגים שבחריגים.

כך או כך, נראה שכעת, לאחר שהוסר ענן "אי הוודאות" המשפטי – שלדעתי היה לא יותר ממסך עשן אותו הפיצו חברות הפורקס בניסיון למסך את העובדה כי ניהלו תיקי השקעות לכל דבר ועניין – לנפגעי פעילות המסחר האלגוריתמי סלולה הדרך לתבוע את נזקיהם ביתר קלות ומבלי שיצטרכו להתמודד עם הטענה כי "לא הייתה רגולציה" או עם הטענה כי לא מדובר בניהול תיקים.

ת"צ 47119-12-15 אפרימוב נ' יו אס ג'י קפיטל ישראל בע"מ ואח'

הוגשה תביעה ייצוגית כנגד חברת יוטרייד בטענה לניהול תיקי השקעות ללא רישיון

פורסם ביום 25.1.2015 

אציין תחילה כי יוטרייד כחברה אינה העניין והיא אינה מעניינת אותי באופן ספציפי. כעו"ד העוסק בשוק ההון אני יוצא כנגד התופעה של חברות האלגו טריידינג הפועלות ללא פיקוח ורגולציה והגורמות לנזק ולפגיעה בציבור המשקיעים.

כיוון שכך, התביעה הייצוגית כנגד יוטרייד הוגשה על מנת להגן על האינטרס הציבורי ובמטרה להציף בפני בית המשפט את הבעיה כך שיכריע בשאלת חוקיות הפעילות של ניהול תיקים במסחר אוטומטי ללא רישיון כחוק, ויקבע את המדיניות הרצויה.

יצוין כי סמוך לאחר הגשת התביעה יוטרייד שינתה את התנהלותה. שונה נוסח ההסכמים עם הלקוחות ושונו הפרסומים שבהן טענה החברה שאין צורך ברישיון כחוק.

בהמשך לכך, ביום 2.8.15, חצי שנה לאחר שהוגשה התביעה, פרסמה הרשות לניירות ערך אזהרה לציבור בדבר ניהול השקעות ממוחשב במסחר רובוטי אלגו טריידינג.

הרשות מציינת כי "שירותי ניהול התיקים הממוחשב כאמור מחייבים בדרך כלל קבלת רישיון ניהול תיקים מרשות ניירות ערך ועמידה בהוראות המנויות בחוק. גורמים המבצעים פעילות זו ללא רישיון ניהול תיקים פועלים לכאורה בניגוד להוראות החוק. יודגש גם כי רישיון לניהול זירת מסחר או רישיון לייעוץ או לשיווק השקעות אינו רישיון מתאים לפעילות זו".

אם כן "באיחור מה" מביעה הרשות לניירות ערך, בעקיפין, את עמדתה לפיה הטענה המועלית בתביעה הייצוגית היא מבוססת וכי החברות הפועלות בתחום נדרשות לרישיון.

על התביעה באופן כללי

בבקשה הייצוגית על סך 50 מליון ש"ח שהגיש המשרד בשם עמותת יושרה נטען כי סוג המכשירים הפיננסיים הנסחרים ואופי הפעילות שמבצע בית ההשקעות עבור לקוחותיו (מסחר בהפרשי מטבע חוץ rolling spot forex, באמצעות מסחר אלגוריתמי – אלגו טריידינג), דורש קבלת רישיון לניהול תיקי השקעות, בעוד שלחברה אין רישיון כזה.

במסגרת הבקשה נטען כי אם בית המשפט ייקבע כי החברה צריכה רישיון הרי שתוצאה מסתברת של ההפרה היא ביטול ההסכמים, עליהם חתמו לקוחות החברה, והחזר כספים למי מהלקוחות שנגרמו לו הפסדים.

ת"צ 41192-01-15 המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו.

פרטים נוספים בנוגע לתביעה הייצוגית כנגד יוטרייד פרימיום בע"מ

ביום 20.1.2015, הוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב מטעם עמותת יושרה תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית כנגד יוטרייד. עמותת יושרה הוקמה על ידי עו"ד צוק ובין מטרותיה קידום האכיפה כנגד מעוולים בשוק ההון.

בבקשה נטען כי יוטרייד מנהלת תיקי השקעות ללא רישיון כחוק ומטעה את לקוחותיה במספר מישורים. לטענת העמותה באם ייקבע כי יוטרייד מפרה את החוק בעצם פעילותה עליה לפצות את כלל משקיעי החברה בנזק המלא שנגרם להם תוך החזרת המצב לקדמותו.

העמותה העריכה את כלל נזקי והפסדי לקוחות יוטרייד, מיום הקמתה, בסך של 50 מיליון ש"ח.

טרם הגשת התביעה פעלה העמותה במטרה לאתר תובע ייצוגי מתאים שנגרם לו נזק כספי מהשקעתו בחברה על מנת שתגיש בשמו את התביעה. העמותה לא איתרה תובע מתאים שכן לקוחות יוטרייד שפנו אל המשרד מכוח היכרותו והתמחותו בנושא התביעה, חששו מן הסיכון שטמון בניהול תביעה ייצוגית והיותה של הטענה המועלית בתביעה טענה חדשנית שלא נבחנה בעבר.

בשל ההכרה בדחיפות הגשת התביעה ובשל החשיבות הציבורית הרבה של מניעת פעילות שנטען כי היא בלתי חוקית; ואף בשל היותה של התביעה עקרונית ותקדימית והנוגעת לפעילות חברות האלגוטריידינג בכללותן, החליטה העמותה להגיש את התביעה אף שהנה עמותה חדשה ואינה עומדת, לכאורה, בקריטריונים להגשת תביעה ייצוגית (עמותה הרוצה להגיש תביעה ייצוגית צריכה לפעול במשך שנה לפחות).

העמותה אף חששה כי באם לא תוגש התביעה, יוטרייד עשויה להפסיק את פעילותה ואז לא יהיה ניתן לתבוע פיצוי בגין הפסדים שנגרמו ללקוחותיה. במצב שכזה עשויה להיגרם פגיעה בציבור שכן גם אם התביעה תתברר בדיעבד כמוצדקת הדבר לא יסייע למשקיעים שיישארו עם שוקת שבורה. כמו כן היה ברור לעמותה כי בכל יום שעובר, יוטרייד ממשיכה לגייס כספים ממשקיעים תמימים שכספם עומד בסכנה.

מאחר וההליך הייצוגי הוא הליך הבא לשרת את טובת הציבור ברגע שמוגשת תביעה ייצוגית לא ניתן בדר"כ להפסיק אותה, וזאת גם אם התובע הייצוגי פורש מסיבה כזו או אחרת מניהול התביעה, הרי לאחר שהוגשה התביעה יוטרייד תצטרך להשיב לה ולהתמודד עם הטענות המועלות כלפיה; ומכאן החשיבות הציבורית הרבה של עצם הגשת התביעה ללא המתנה נוספת לשם איתור תובע ייצוגי מתאים.

לאחר הגשת התביעה פנה אל העמותה לקוח של יוטרייד לו נגרמו הפסדים. לקוח זה נמצא מתאים לשמש כתובע ייצוגי ועל כן פנתה העמותה לבית המשפט על מנת לבקש את החלפתה של העמותה בתובע הייצוגי החלופי.

בית המשפט המחוזי לא ייחס חשיבות מהותית לכך שהעמותה הנה עמותה חדשה וקבע כי סוגיה זו אינה רלוונטית בשלב זה של הדיון ואין צורך להכריע בה. כמו כן מאחר ובקשת ההחלפה נעשתה, כאמור, בשלב מאד מוקדם של ההליך ומשיקולי יעילות משפטית בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת העמותה והורה על החלפתה בתובע החלופי.

יצוין כי במסגרת התביעה הייצוגית העמותה לא הסתירה שהיא עמותה חדשה אלא ציינה במפורש כי למרות זאת התביעה מוגשת בשל חשיבותה הציבורית הרבה ולאחר שפעולות לאיתור תובע ייצוגי מתאים לא הניבו תוצאות.

יוטרייד לא השלימה עם החלטת בית המשפט המחוזי להחליף את העמותה בתובע החלופי ופנתה לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור. בית המשפט העליון ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי הגשת התביעה באמצעות העמותה אינה תקינה, היות והעמותה לא הייתה קיימת במשך שנה לפחות, וכי התנהלותה בהקשר זה לא הייתה הולמת. במסגרת החלטתו בית המשפט העליון לא התייחס לשיקולים שעמדו לעיניי העמותה בהגשת התביעה והמפורטים לעיל וממילא, לא התייחס לטענות המועלות בתביעה והתרומה שהתביעה עשויה להביא (והיא אכן הביאה) לציבור המשקיעים.

החלטת בית המשפט העליון לא עסקה בטענות כנגד החברה אלא בעניין הטכני של הגשת התביעה בשם מי. מדובר בתביעה בעלת השלכות עקרוניות וטובת הציבור בכללותו הנה שההליך המשפטי יתנהל, באופן ובתנאים שיקבע בית המשפט.

עדכון:

ביום 20.10.2015, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשתם של התובע החלופי ושל העמותה למחוק את בקשתה הייצוגית המקורית של עמותת יושרה ולקדם את הדיון בבקשה ייצוגית חדשה שהוגשה מטעם התובע החלופי ע"י ב"כ אחרים. החלטת בית המשפט המחוזי. התביעה מתבררת במסגרת הליך ת.צ 7608-09-15 המחלקה הכלכלית, בית המשפט המחוזי בתל אביב.נקבע כי על יוטרייד להגיב לתביעה בתוך 60 יום כשלאחר מכן ייקבע מועד לדיון.

עדכון:

ביום 21.12.2015, כשנה לאחר שהוגשה התביעה הייצוגית כנגד יוטרייד, נתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת הרשות לניירות ערך להפסיק את פעילותה של יוטרייד בשל היותה של החברה מפרת חוק מאחר ולדעת הרשות ניהלה תיקי השקעות ללא רישיון. בית המשפט קיבל את בקשת הרשות והורה לעצור את פעילות יוטרייד.

ביום 24.12.2015 ניתן צו פרוק זמני לחברת יוטרייד, זאת לאחר שהתברר שהחברה חייבת כ 50 מיליון ש"ח למשקיעים. מאוחר יותר הוכרז בעל החברה אביב טלמור כפושט רגל.

לאור חדלות הפירעון של החברה והכרזתו של בעל המניות שלה כפושט רגל התביעה הייצוגית נפסקה. עילת התביעה הייצוגית, לפיה החברה ניהלה תיקי השקעות בניגוד לחוק, אומצה על ידי הרשות לניירות ערך שפעלה להפסקת פעילותן של כל חברות האלגוטריידינג שפעלו באופן דומה וללא רישיון.