פסקי דין בתביעות ניירות ערך בהן ייצג המשרד.
פסק דין מיום 1.9.2024 – בית המשפט המחוזי כלכלי קבע כי חברת השקעות אמריקאית וחברה לייעוץ פיננסי "פאמילי אופיס" ישראלית, יפצו משקיע ישראלי שהשקיע בקרנות REIT הרשומות בארה"ב, בגין הפרות של חוק ייעוץ השקעות בישראל.
בפסק דין תקדימי, בעל השלכות רוחב על השוק, ביהמ"ש קבע כי כל הנתבעים, לרבות היועצים באופן אישי, הפרו את החוק הישראלי – חוק הייעוץ, הפרות מהותיות המחייבות לפסוק פיצויי "ביטול" של ההשקעה, תוך השבת המצב לקדמותו, היינו פיצוי המביא את התובע למצב בו היה אילו שלא היה משקיע מלכתחילה בקרנות הריט.
להרחבה: שגיא נ אולימפוס
פסק הדין בעניין שגיא נ' אולימפוס
פסק דין מיום 21.3.2022 – בית המשפט המחוזי כלכלי קבע כי קרן הגידור קפיטל טרייד ומנהלה יחזירו כספים למשקיעים.
ביהמ"ש ביצע "הרמת מסך" וחייב את בעל החברה, באופן אישי, בהחזר כספים נוכח הקביעה כי ערבב את כספיו האישיים עם כספי הקרנות (המשרד ייצג את התובעים בתיק).
בשלב מוקדם, נדחתה בקשת הקרן לעכב את ההליכים בתביעה ולהעבירה לבוררות בשל תניית בוררות שנכללה בהסכמים שנחתמו עם הקרן. בית המשפט קבע בהחלטה בעלת אופי תקדימי כי מאחר ונטענה כנגד החברה טענת תרמית (בצירוף נסיבות נוספות) מתקיים "טעם מיוחד" שלא להעביר את הדיון לבוררות.
להחלטה בעניין הבוררות
להרחבה: דודאי ואח' נ קפיטל טרייד
ת"א 53329-03-16 יורשי הלל דודאי ואח' נ' קפיטל טרייד אר טי בע"מ ואח'
פסק דין מיום 24.6.2019 – בית המשפט הכלכלי קבע: מסחר אלגוריתמי (אלגוטריידינג) מחייב רישיון לניהול תיקים – חברת יו אס ג'י קפיטל ניהלה תיקי השקעות ללא רישיון ובניגוד לחוק.
פסק דין עקרוני בנוגע לקבלת החלטות השקעה באמצעות תוכנת מחשב. התביעה הוגשה באמצעות המשרד.
בפסק תקדימי שניתן בתביעה הייצוגית נגד חברת יו אס ג'י קפיטל ישראל בע"מ(USG CAPITAL), קבע בית המשפט המחוזי – כלכלי, כי פעילות האלגו טריידינג שניהלה החברה, תוך שנגרמו הפסדי עתק ללקוחותיה, הייתה בלתי חוקית וחייבה רישיון לניהול תיקי השקעות. ביהמ"ש קבע כי התוצאה העקרונית של הפסיקה היא שהיה על החברה לפצות את המשקיעים בכל ההפסדים שנגרמו להם.
בעשותו כן, ביהמ״ש דחה על הסף את הנרטיב המופרך בו השתמשה usg ושנטען גם על ידי חברות פורקס נוספות, לפיו ״לא הייתה רגולציה״ בנוגע לניהול תיקים באמצעות מסחר אלגוריתמי. גם הכרזתה של החברה, טרם שהפסיקה את פעולתה באופן יזום, כי זכתה "להצלחה" במאבק מול הרשות הרשות לניירות ערך שהורתה על הפסקת פעילות האלגוטריידינג, הופרכה לחלוטין נוכח פסק הדין שניתן בתביעה הייצוגית, שקבע, לראשונה, כי החברה (או כל חברה אחרת לצורך העניין), אינה יכולה להציע ללקוחותיה תוכנות אלגו טריידינג שכן בכך תיחשב כמי שמנהלת השקעות עבור לקוחותיה – פעולה האסורה בחוק.
פסק הדין, המהווה פסיקה משפטית סופית בסוגיה, הביא לסיומו של המאבק המשפטי שניהל המשרד בעניין המסחר האלגוריתמי כנגד החברה וכנגד חברות נוספות (לצד הרשות לניירות ערך שפעלה באופן נמרץ על מנת לעצור את פעילותן של החברות) בסוגיה עקרונית זו.
ביהמ"ש קבע:
"המשיב טען כי גם בהנחה שתתקבל עמדת המבקש לפיה המסחר באלגו-טריידינג הוא ניהול תיקים המחייב רישיון, הרי שמדובר בפרשנות של הדין ולא בהוראות מפורשות בו. לגישתו עד לאחרונה לא הייתה לרשות עמדה ברורה ביחס למעמדו של המסחר האלגוריתמי ולמצער עמדה שכזו לא הובהרה בפומבי. משכך, לשיטתו אין להטיל אחריות על המשיבים. איני מקבלת את הטענה. חוק הייעוץ אוסר על ניהול תיקים ללא רישיון מתאים. כפי שנקבע לעיל בפסק-דין זה, המסחר האלגוריתמי שבוצע על-ידי החברה היה "ניהול תיקים" ולכן חייב קבלת רישיון מכוח הוראות החוק על-פי פרשנותו כפי שזו נקבעה על-ידי בית-המשפט. פרשנות זו איננה קשורה בשאלה מתי קבעה הרשות את עמדתה ביחס למסחר האלגוריתמי ואיננה מושפעת ממנה".
ביהמ״ש החליט כי העיקר הוא היכן מצוי שיקול הדעת וכי אין זה משנה באיזה אופן מנוהלים הכספים, כשנקבע ששיקול הדעת בדבר קבלת החלטות ההשקעה היה מצוי במלואו אצל החברה ולא אצל הלקוח. מכאן שהטענות בהקשר זה – שהועלו לראשונה בתביעה ייצוגית כנגד יוטרייד ושאומצו מאוחר יותר על ידי הרשות לניירות ערך – התקבלו במלואן.
התוצאה היא שביהמ"ש קבע כי אם החברה לא הייתה בפירוק, היה עליה להחזיר ללקוחות את כל ההפסדים שנגרמו להם; וכי בנסיבות העניין, היה מקום לאשר את התביעה כייצוגית בייחס ללקוחות אלו.
ביהמ"ש קבע בין היתר:
"אני סבורה – מבלי לקבוע מסמרות בנושא זה בשלב זה של הדיון, כי המבקש הרים את הנטל הראשוני שהוטל עליו ביחס לטענתו לפיה יש לנקוט בשיטת חישוב הנזק לה הוא טען – ביטול ההסכמים בין חברי הקבוצה לבין החברה והשבה של מלוא הכספים שהושקעו בחברה. זאת לאור העובדה שהחברות סיפקו לחברי הקבוצה שירותים של ניהול תיקים לאורך כל תקופת הקשר ללא שהיה להן רישיון לכך".
לצד קביעה תקדימית זו, התביעה האישית כנגד בעלי החברה, בעילת "הרמת מסך" נדחתה.
ביהמ"ש קבע כי לא הוכח, ברמה הנדרשת בחוק, שיש מקום לבצע הרמת מסך בין החברה לבעליה (חיוב בעלי החברה בחובות החברה ללקוחותיה וביטול מסך ההפרדה בין החברה לבעלי מניותיה). נקבע כי מי שהייתה צריכה להחזיר את ההפסדים שנגרמו ללקוחות היא החברה ולא בעליה וזאת, על אף שהפסדי לקוחות החברה עברו למעשה, באמצעות החברה, לבעלי המניות שלה.
נראה שביהמ"ש נטה שלא לאפשר הרמת מסך על מנת לצמצם את האפשרות הזו רק למקרים חריגים שבחריגים.
ת"צ 47119-12-15 אפרימוב נ' יו אס ג'י קפיטל ישראל בע"מ ואח'
פסק דין מיום 31.7.2018 – בית המשפט המחוזי כלכלי חייב את חברת גל מדיה טרייד Itrader ו"מאמן מסחר" בחברה, לפצות את התובע ברוב הנזק שנגרם לו בשל מתן ייעוץ השקעות שלא כדין.
פסק דין עקרוני בנוגע למתן ייעוץ השקעות בלתי חוקי בחוזי הפרשים (חוזי CFD). את התובע ייצג המשרד.
בית המשפט קבע כי החברה ייעצה לתובע שיוצג על ידי המשרד, בניגוד לחוק, באופן שיטתי ומתמשך; ניצלה את יחסי האמון בין התובע לעובד החברה; והפעילה עליו לחצים כבדים על מנת לסחור בזירת הסוחר שהפעילה. על כן, בית המשפט ביטל את כל הפעולות שביצע התובע תחת השפעת והנחיית "מאמן המסחר" תוך פסיקת פיצוי של כ -600,000 ש"ח :
בית המשפט הכלכלי קבע:
"לאור האמור לעיל, אני קובעת כי החברה ונציגיה ייעצו לתובע ביחס "לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה" של מכשירים פיננסיים מהסוג אותם הציעה החברה. אין לראות בחברה כמי שסיפקה לתובע מערכת מסחר ומידע בלבד. נציגי החברה הם שפנו באופן יזום לתובע, הם שכנעו אותו, דרבנו אותו והאיצו בו לבצע פעולות השקעה מסוימות, הכול כפי שפורט לעיל. התוצאה היא כי התובע הוכיח טענתו כי קיבל ייעוץ השקעות מהחברה ונציגיה וזאת ללא שהיה להם רישיון ייעוץ כדין".
…….
"המקרה דנן הוא בעיניי מקרה המצדיק תוצאה כזו, לפיה גם אם חלק מהנזק נובע מעצם ההשקעה בשוק ההון ומהתנודתיות בשוק, הוא יוטל על כתפי הנתבעים. זאת, משום שהתנהלות הנתבעים לא הייתה אירוע חד-פעמי. הנתבעים הפרו לאורך זמן ובאופן שיטתי את חוק הייעוץ והפרה זו אפיינה את מערכת היחסים בין הצדדים לכל אורכה. הנתבעים, במתן הייעוץ האסור ולאור הקשר ההדוק שלהם עם התובע, יצרו איתו יחסי אמון מיוחדים.
החלטה מיום 18.1.2018 – בהחלטה בעלת אופי תקדימי, דחה ביהמ"ש המחוזי כלכלי את בקשתה של חברת פורקס – שניהלה קרנות גידור – לעכב את הדיון בתביעה שהוגשה כנגדה ולהעבירה להליך של בוררות (התביעה התקבלה).
נדחתה בקשת קפיטל טרייד לעכב את ההליכים בתביעה המתנהלת בבית המשפט המחוזי, המחלקה הכלכלית, בשל תניית בוררות (ת"א 53329-03-16).
בית המשפט קבע בהחלטה בעלת אופי תקדימי כי מאחר ונטענה כנגד החברה טענת תרמית (בצירוף נסיבות נוספות) מתקיים "טעם מיוחד" שלא לקבל את הבקשה לעיכוב הליכים שהגישה קפיטל טרייד ולא להעביר את הדיון לבוררות. בהחלטה זו בית המשפט המחוזי יישם את הלכת בית המשפט העליון בעניין מורלי, ע"א 550/75 מורלי נ בגון, וקבע כי הכלל לפיו לנתבע ישנה זכות לברר את טענת המרמה שנטענה כנגדו בפומבי, בניגוד לסעיף בוררות בחוזה, מתקיים גם במקרה בו התובעים (אלו הטוענים שנפגעו ממעשי מרמה) טוענים כי נפלו קרבן למרמה. על כן התובעים זכאים לברר את טענותיהם כנגד הנתבעים בפומבי ובבית משפט ולא במסגרת בוררות שהיא חסויה מטבעה. קישור להחלטה: החלטה. דחיית בקשה לעיכוב הליכים.
פסק דין מיום 28.8.2016 – נתקבלה תביעה בנוגע לניהול תיקים ללא רישיון באופציות מעו"ף ורשלנות בניהול חשבון התובע.
נתקבלה תביעה, בה ייצג המשרד את התובע, במסגרתו חויבה חברה שעסקה בניהול תיקי השקעות באמצעות אופציות מעו"ף לפצות משקיע שנגרמו לו הפסדים.
במסגרת פסק הדין, בית המשפט ניתח את התנהלות הנתבעים אל מול הוראות חוק הייעוץ המתייחסות למנהלי תיקי השקעות, תוך שהוא קובע כי הפרת כל החובות העיקריות המוטלות על מנהל תיקים מכוח החוק (איסור על ניהול באמצעות חברה; איסור גביית שכר התלוי התלוי ברווחי ההשקעה; והפרה בוטה של חובת האמון והזהירות של מנהלי התיק), מביאות למסקנה כי יש לבטל את ההתקשרות ולפסוק לתובע "פיצויי ביטול", בהתאם להלכת "קרטין" שקבע בית המשפט העליון.
בית המשפט קבע כי יישום הלכת בית המשפט העליון מוליכה לתוצאה לפיה יוחזר המצב לקדמותו כך שהתובע יקבל פיצוי בגובה מלוא ההפסד שנגרם לו בניכוי אשם תורם שנקבע על פי נסיבותיו האישיות של התובע והתנהלותו לאורך התקופה בה נוהל התיק.
בית המשפט קבע בפסק הדין :
"אני סבור כי בעניין שלפניי הסעד המתאים הנו "פיצויים של ביטול", נוכח פעילות הנתבעת בניגוד לחוק, נוכח התעלמות הנתבעים מהוראות התובע, נוכח הסיכון המוגבר שבו פעלו בתיק, בניגוד להנחיות התובע, ונוכח קיומו של ניגוד עניינים לכל אורכה של ההתקשרות, והכל בהתחשב באשם התורם של התובע…"
בית המשפט קיבל את טענות התובע כי החברה, CBGN פיננסים, פעלה תוך הפרת החוק ומבלי שיש לה רישיון לניהול תיקי השקעות, התרשלה והתעלמה מהנחיות התובע לעצור את ניהול ההשקעה בנקודת "סטופ לוס".
עוד קבע בית המשפט כי החברה פעלה בניגוד עניינים מול התובע כשסיכמה עם התובע שתקבל את שכרה באחוזים מן הרווחים, שיטת תגמול האסורה על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות.
כמו כן קבע בית המשפט כי החברה הציגה בפני התובע מצגים מטעים בנוגע למצבה העסקי תוך העלמת והסתרת המצב האמיתי בו הייתה נתונה במועד ההתקשרות וכי אם החברה הייתה מציגה בפני התובע את מצבה האמיתי, לא היה התובע משקיע אצלה.
בסיכומו של דבר בית המשפט קבע כי כעיקרון על הנתבעים להשיב לתובע את מלוא סכום ההפסד שנגרם בסך של כחצי מיליון ש"ח אך הפחית מן הפיצוי כמחצית מהנזק, בשל אשם תורם של התובע.
ת"א 51484-01-14 דהן נ סי בי ג'י אן בע"מ ואח'
21.12.2015 – הרשות לניירות ערך אימצה את הטיעון המשפטי שטען המשרד בתביעה הייצוגית כנגד יוטרייד פרימיום, לפיו פעילות האלגוטרייד (ניהול תיקים ממוחשב) בתחום המסחר במט"ח מחייבת רישיון לניהול תיקי השקעות.
ביום 20.1.2015, הוגשה באמצעות המשרד למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה ייצוגית כנגד חברת יוטרייד בסך של 50 מיליון ש"ח. תביעה זו הייתה תביעה תקדימית ראשונה מסוגה שהניעה מהלך משפטי נרחב אליו הצטרפה הרשות לניירות ערך שפעלה להפסקת פעילות חברות הפורקס בתחום ניהול התיקים הממוחשב.
בתביעה נטען כי יוטרייד מנהלת תיקי השקעות ללא רישיון כחוק, באמצעות חוזים עתידיים על הפרשי שערי מטבעות (חוזי cfd ו – rolling spot forex) ומטעה את לקוחותיה במספר מישורים. נטען כי אם ייקבע כי יוטרייד מפרה את החוק בעצם פעילותה עליה לפצות את כלל משקיעי החברה בנזק המלא שנגרם להם תוך החזרת המצב לקדמותו.
ביום 21.12.2015, כשנה לאחר שהוגשה התביעה, פנתה הרשות לניירות ערך לבית המשפט המחוזי בבקשה דחופה להפסיק את פעילותה של יוטרייד בשל ביקורת שבוצעה בחברה שהעלתה ממצאים חמורים ומאחר ולדעת הרשות החברה ניהלה תיקי השקעות ללא רישיון בניגוד לחוק.
בבקשתה, אימצה הרשות את הטיעון המשפטי שנטען לראשונה בתביעה הייצוגית והגישה חוות דעת משפטית דומה לפיה פעילות יוטרייד מהווה ניהול תיקי השקעות ועל כן מחייבת רישיון. מכיוון שיוטרייד פעלה ללא רישיון פנתה הרשות לבית המשפט במטרה להפסיק את פעילות החברה.
בית המשפט קיבל את בקשת הרשות לני"ע ועצר את פעילות יוטרייד. מספר ימים לאחר מכן ניתן צו פרוק זמני לחברת יוטרייד, זאת לאחר שהתברר שהחברה חייבת כ 50 מיליון ש"ח למשקיעים. מאוחר יותר הוכרז בעל החברה אביב טלמור כפושט רגל.
במקביל, פעלה הרשות לניירות להפסקת פעילותן של כל חברות האלגוטריידינג שפעלו באופן דומה וללא רישיון.
פסק דין מיום 30.9.2014 – נתקבלה תביעה בנוגע לחריגה מהרשאה בניהול חשבונות ניירות ערך.
ניתן פסק דין לטובת תובע שיוצג על ידי המשרד, במסגרתו נתקבלה באופן חלקי תביעה מעניינת וייחודית של יזם בתחום שוק ההון כנגד סוחר ניירות ערך בגין חריגה מהסכמות בנוגע לשיטת המסחר ורמת המינוף.
בית המשפט פסק כי הנתבע הפר הסכמות מוקדמות בינו לבין התובע בנוגע לשיטת המסחר בה היה אמור לפעול וביצע פעילות מסחר יומית במקום מסחר "סוינג" (מסחר לטווח הקצר) וברמת מינוף חריגה. ת"א 9707-02-12 רוט נ אבנון. בית משפט השלום בכפר סבא.
בית המשפט קיבל את התזה שהציג התובע לפיה היה על הנתבע ,ששימש באותה עת כמנהל מוצרי האונליין בחברת "טריידנט קפיטל מרקטס" ,לפעול בחשבון אחד בשיטת מסחר יומית ובחשבון אחר בשיטת מסחר סוינג ,וקבע כי הנתבע הפר הסכמות אלו.
בית המשפט (כב' השופטת רחל קרלינסקי) קבע כי :
"…עם זאת, אני סבורה כי עלה בידי התובע להוכיח על פי מאזן ההסתברויות עובדת חריגת הנתבע מהתוויה ברורה ומפורשת של מסחר בחשבון המפוצל. הואיל והמינוף בשיטת הסוינג אמור לא לעלות על פי 2 משווי הקרן, הרי שבשלושת הימים שבנדון, בהם המינוף נע בין פי 2.7 לפי 4 משוי הקרן ,חרג הנתבע מההסכמות שנקבעו בינו לבין התובע– הסכמות, שכאמור ,היו גם על דעת הנתבע עצמו…”
במקרה האמור היה מדובר על יזם וסוחר ניירות ערך שביקשו לשתף פעולה ביניהם למטרת קידום מיזם בשוק ההון. הנתבע לא היה אמור לקבל שכר עבור ניהול החשבון אלא ליצור סטטיסטיקה של ביצועים שתשמש בסיס לקידום המיזם והצגתו למשקיעים מן החוץ. בנסיבות מיוחדות אלו ובהיעדר קשר עסקי והסכמי מגובש בין הצדדים הוכחת הטענות הייתה מורכבת במיוחד. עם זאת בית המשפט קבע כי היזם הוכיח את טענתו בהקשר זה מה שהצדיק מתן פיצוי, ולו מופחת, בגין ההפסדים שנגרמו.
לפסק הדין המלא : פסד.רוט נ אבנון.תא 9767-02-12
פסק דין מיום 6.7.2014 – ביהמ"ש ביטל הסכם לניהול תיקי השקעות בשל היעדר רישיון
פסק דין תקדימי בו ביהמ"ש קבע כי התקשרות בין לקוח למנהל תיקי השקעות תבוטל תוך השבה מלאה של קרן ההשקעה, זאת נוכח היותו של המנהל חסר רישיון לניהול תיקים; ונוכח אי גילוי פרטים מהותיים להשקעה וביניהם, הפרת חובת גילוי בדבר קבלת החזרי עמלות ביצוע פעולות מסחר ושיעורן.
את התובע ייצג המשרד.
בפסק הדין, בית המשפט ניתח בצורה מעמיקה ויסודית את הוראות חוק הייעוץ המתייחסות למנהל תיקי השקעות, תוך בחינה מדוקדקת של ההפרות שביצע הגורם שניהל את התיק וכשהוא מיישם את הלכת קרטין שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בדבר אופן הפיצוי שיינתן לנפגע נוכח נסיבות המקרה החמורות. זהו אחד מפסקי הדין הבודדים בהם נתקבלה תביעה בעילה זו של הפרת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות.
ת"א 20382-01-11 בית משפט השלום בראשון לציון.
בית המשפט פסק כי הנתבעים הפרו את הוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות (חוק הייעוץ) במספר מישורים מהותיים; וכי הפרו את חובת הנאמנות והשליחות כלפי התובע תוך הסתרת מידע מהותי להשקעה.
נקבע כי מאחר והנתבעים לא יידעו את התובע כי הם פועלים ללא רישיון לניהול תיקי השקעות וכן כי הם מקבלים החזרי עמלות בגין ביצוע פעולות, הרי שמדובר בפגמים מהותיים היורדים לשורש ההתקשרות בין הצדדים והמצדיקים ביטול ההסכם על ידי התובע והשבת כל הכספים שאבדו במסגרת מסחר בניירות ערך בשוק האמריקאי. בית המשפט קבע כי גם אם היה מתרשם כי למרות הפגמים שבהתקשרות היה התובע מתקשר עם הנתבעים בהסכם, עדיין הוא זכאי לפיצוי מלא משיקולים של מדיניות משפטית ראויה והרתעה.
בית המשפט קבע כי :
"88. הפרת החובה ליידע את הלקוח (התובע) ביחס לשני העניינים – העדר רישיון לניהול תיקים והחזר העמלות שמקבלים הנתבעים בגין כל פעולה ושיעורו – הם עניינים מהותיים, שעומדים ביסוד כינון יחסי השליחות בין התובע לבין הנתבעים. הפרת חובת הגילוי באשר להם, משמיטה את הקרקע תחת יחסי השליחות, באופן שמזכה את התובע בסעד של "פיצויי ביטול". אציין, למען הזהירות והסדר הטוב, כי בנסיבות העניין לא מצאתי צורך לדון בתוצאתו של אחד הפגמים הללו בלבד"
פסק הדין –חדד נ אייץ' בי המומחים לניהול השקעות עולמיות במינוף בע"מ ואח'