כדבר שבשגרה חברות הברוקרים וניהול התיקים קונות ומוכרות מניות וניירות ערך מגוונים עבור לקוחותיהן. בין אם הלקוח עצמו ביקש זאת ספציפית ובין אם על פי שיקול הדעת של מנהל תיק ההשקעות.
מאחר ולמנהל תיק ההשקעות שליטה מלאה בחשבון הלקוח ויכולת לקבל החלטות עצמאיות בעלות השפעה קריטית על ערך כספו, נקבעו בחוק כללים ומגבלות ברורים המתווים את החובות וכללי ההתנהלות החלים על מנהל התיקים. בשל חשיבות העניין רמת האחריות והזהירות הנדרשת ממנהל התיקים גבוהה מאד והוא נדרש לרמת אתיקה מקצועית מחמירה.
על פי הכללים שהתוו מכוח חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות , תשנ"ה-1995 ( חוק הייעוץ ), כל החלטה של מנהל תיקים לבצע פעולה בניירות ערך עבור לקוח מסוים חייבת להתקבל מראש.
הכוונה היא כי ראשית יוחלט על סוג הפעולה, למשל קניה או מכירה של מניית טבע,ורק אחר כך היא תבוצע. זאת מדוע ? כדי למנוע מצב בו ההחלטה תקבע בדיעבד ועל פי תוצאות הפעולה ( רווח או הפסד ) או משיקולים אחרים.
חשבון מפצל
זהו חשבון "מאסטר" דרכו מתבצעות כל פעולות המסחר וההשקעות הנעשות עבור הלקוחות . כשמנהל התיקים מעוניין לרכוש נייר ערך עבור לקוח הוא מבצע אותה באמצעות החשבון המפצל הכולל למעשה מבחינת "כוח הקניה שלו" את סך כל נכסי הלקוחות הזמינים לכך. תארו לכם מספר רב של חשבונות קטנים המרכיבים יחד חשבון גדול . חשבון זה הוא החשבון הכללי דרכו נעשות הפעולות.
לאחר ביצוע הפעולה יש לשייך אותה לחשבון הספציפי עבורו היא בוצעה כלומר יש "לפצל" את הפעולה ולשייך את נייר הערך שנרכש ( או נמכר ) לחשבון המסוים. בסוף כל יום החשבון המפצל חייב להתרוקן תוך שיוך ניירות הערך לחשבונות הלקוחות . חל איסור על השארת ניירות ערך בחשבון המפצל ואם , כתוצאה מטעות , נותרו בכל זאת ניירות בחשבון ,על הברוקר לשייך אותם לא יאוחר מתחילת המסחר למחרת.
תאורטית החשבון מאפשר לברוקר "למנף" את פעילות המסחר שלו בכך שהוא משתמש בכוח הקניה של החשבון המפצל ( הכולל כאמור את כלל החשבונות של הלקוחות באותו חבר בורסה ) לפעילות מסחר יומית. במידה וישנם רווחים או הפסדים ,ניתן עד סוף יום המסחר להחליט למי לשייך את הרווח או ההפסד.
מה בעצם הבעיה כאן ?
הבעיה היא שהברוקר עשוי להחליט "לצ'פר" לקוח מסוים בפיצול פעולה רווחית לחשבונו הפרטי ולקפח לקוח אחר תוך פיצול פעולה מפסידה.
ניתן להבין מכך כי החשבון המפצל עשוי להוות כר נרחב לביצוע מניפולציות או עיוותים בתיקי השקעות תוך וויסות רווחים והפסדים בין חשבונות שונים ותוך ייחוס עמלות ביצוע לחשבון מסוים.
המסגרת המשפטית
ההתנהלות המתוארת לעיל כמו גם היכולת לקבוע בדיעבד למי תשויך פעולת המסחר היא אסורה ומהווה עברה על הכללים הבסיסיים של ניהול תיק השקעות בשקיפות , הגינות ותום לב . היא אף ומהווה הפרה שלחובת הנאמנות המיוחדת של מנהל תיק ההשקעות כלפי הלקוח .
בנוסף ,פיצול בדיעבד מהווה העדפת לקוח על פני לקוח אחר האסורה על פי סעיף 11 ( א) לחוק הייעוץ:
"בעל רישיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף ענייניו האישיים או ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו ,ולא יעדיף ענינו של לקוח אחד על פני אחר."
התנהלות כזו אף עשויה להוות עברה על הוראת סעיף 23 לחוק הדנה באיסור השימוש בנכסי לקוח :
“(א) לא ישתמש מנהל תיקים בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח ,אלא לצורך ביצוע עסקאות עבור אותו לקוח ובהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו".
איך מזהים אפשרות למניפולציה בחשבון המפצל ?
אם אתם מנהלים תיק השקעות באמצעות מנהל תיקים ואתם רואים כי בוצעו בו פעולות מסחר יומי כלומר קניה ומכירה של ניירות ערך באותו היום ובהפסד ,ולא באופן חד פעמי אלא בצורה שיטתית , ייתכן כי הברוקר "פיצל" ומפצל לכם הפסדים . יתכן מאד כי אותם פעולות מסחר היו אמורות להתבצע לחשבון אחר. אך מכיוון שנוצר הפסד הברוקר בחר לשייך אותם לחשבון מסוים כדי לא לפגוע בתשואה בחשבון בו רצה לבצע את הפעולה מלכתחילה.
כיום הפיקוח על הברוקרים מחמיר מבעבר אך לא ניתן לסתום את הפרצות לגמרי. רוב הברוקרים נוהגים בשקיפות והגינות אך פה ושם מתגלות תופעות בעייתיות הפוגעות בלקוחות. כדי להיות ער לנושאים אילו ולעקוב בדקדקנות ובאופן שוטף אחר הפעולות המתבצעות בחשבון.