תביעה נגד בנק בגין רשלנות – ייעוץ השקעות – מה הסיכוי ?

רובנו מכירים את יועץ ההשקעות בבנק, חלקינו מכירים אותו באופן אינטימי יותר ומקבלים ממנו מפעם לפעם, ייעוץ בנוגע להשקעותינו. יועצי ההשקעות בבנקים הם למעשה הגוף המקצועי והמורשה למתן ייעוץ וטיפול בכל הנוגע לכספי הלקוחות המושקעים בשוק ההון.

בכל הנוגע לניירות ערך, בין אם זה אגרות חוב חסרות סיכון ובין אם מדובר בקרנות גידור מורכבות ,היועץ הוא הכתובת והוא (או היא), הם המורשים לתת את המידע והייעוץ בנוגע לכך.

המסגרת החוקתית :

פעילותם של היועצים מוסדרת ע"י החוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה – 1995. חוק זה קובע בסעיף 2 (א) כי " לא יעסוק אדם בייעוץ השקעות אלא אם הוא בעל רישיון יועץ …"

כדי לקבל את הרישיון יש צורך לעמוד בבחינות המקצועיות של הרשות לניירות ערך (בחינות קשות למדי) ולהשלים תקופת התמחות של חצי שנה. רוב היועצים בבנקים השלימו את הליכי הרישוי , הבחינות וההתמחות כעובדי הבנק ורק חלק קטן מהם עשה זאת בעצמו במסגרת אחרת חוץ בנקאית.

כך או כך, על היועצים לעמוד באמות מידה מחמירות של חובת אמון , חובת זהירות והעדר ניגוד עניינים ולפעול אך ורק לטובת הלקוח כלשון סעיף 11 (א) לחוק :

"בעל רישיון יפעל טובת לקוחותיו באמונה ובשקידה ,לא יעדיף ענייניו האישיים או ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו ,ולא יעדיף עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר…"

כמו כן על היועצים להתאים את השרות לצורכי הלקוח במובן בו אופי העסקאות המוצעות ללקוח תתאמנה לצרכיו ,להנחיותיו ,למטרות ההשקעה שלו כמו גם למצבו הכספי ולנסיבותיו המיוחדות. כאמור ,אמות המידה הן מחמירות ועל היועצים ישנו פיקוח מתמיד הן מצד הרשות לניירות ערך והן של המוסדות הפיננסיים בהם הם פועלים.

לרוב המכריע של היועצים בשוק ההון יש רישיון תקף ורובם עובדים בבנקים. עדיין ,ישנם פה ושם מקרים בהם היועצים נחזים להיות יועצים מורשים אך אינם כאלה ,בין אם הם נמצאים בעיצומו של הליך קבלת רישיון , בין אם הם נמצאים בתקופת ההתמחות ובין אם הם פשוט מתחזים . ברוב המקרים עצם היותם של היועצים "בתוך התהליך" אך לפני קבלת הרישיון , מובא לידיעת הלקוחות , אך לא בכל המקרים. יתכן כי במקרים מסוימים תקבלו שירות ממתמחה או מפקיד שאינו יועץ מבלי שתהיו מודעים לכך או תבינו את המשמעות של הצורך ברישיון מיוחד מנותן המידע ייעוץ.

מה קורה אם קיבלנו עצה מהיועץ ,נגרם לנו הפסד ,והתברר בדיעבד כי "ליועץ" לא היה רישיון ?

זו סוגיה מעניינת ומספר מקרים כאלו נדונו בבתי המשפט.

לכאורה עצם היותו של "היועץ" חסר רישיון מהווה הטעיה של הלקוח שכן אם היה יודע כי המייעץ אינו מורשה לכך ,לא היה מסתמך על העצה או היה נמנע מלקבלה ולא פועל על פיה. יתכן גם כי מדובר במתן עצה רשלנית שכן יתכן וליועץ אין את הידע והבנה המקצועיים או שהוא חסר כישורים מתאימים והכשרה מיוחדת לעסוק במקצוע.

מתן יעוץ השקעות בניירות ערך ללא רישיון , בכפוף לסייגים שבסעיף 3 (א) לחוק הייעוץ ,הוא עברה פלילית . מי שעובר על החוק צפוי לעונש מאסר של עד שנתיים ולקנסות גבוהים.

אז אם קיבלנו מאותו "יועץ" לא מורשה עצה ,ובדיעבד הפסדנו או שאנו חושבים שהעצה הייתה רשלנית, הרי נראה כי אינטואיטיבית ,די ברור כי בשל כך נוכל לתבוע את הנזק שנגרם לנו ונוכל לטעון כי הוא נגרם בשל חוסר היותו של היועץ כשיר לעבודתו. ברור אם כן כי יועץ לא מורשה חושף עצמו לסיכונים משמעותיים ולסכנת תביעות מצד לקוחותיו .

מסתבר שהדברים אינם כה פשוטים

במספר מקרים שהגיעו לבתי המשפט נדונה סוגיית המשמעות המשפטית של ייעוץ (או ניהול תיקי השקעות) ללא רישיון. אחד המקרים המעניינים הוא של דמות ידועה בשוק ההון שפעלה במשך שנים בתחום הייעוץ וההדרכה בתחום ונחזתה להיות בעלת ניסיון רב ובקיאות בתחום עיסוקה. עם זאת לאותו אדם לא היה רישיון לייעוץ השקעות או ניהול תיקים ועובדה זו לא הובאה לידיעת לקוחותיו . אחד מהם תבע את אותו פעיל בגין הפסדים שנגרמו לו בתיק ההשקעות .

יצוין כי אותו נתבע הורשע במשפט הפלילי (להבדיל מהתביעה האזרחית בגין ההפסד הכספי) בעברה על חוק הייעוץ ובניהול תיקי השקעות ללא רישיון ועל כך גם הסתמך התובע בתביעה הכספית. עם זאת אותו משקיע שהפסיד (התובע) לא תבע את הנזק מכוח טענה של רשלנות בניהול אלא בטענה של "הפרת חובה חקוקה" (כלומר מנהל ההשקעות הפר את הוראות החוק המחייבות רישיון). מה שבדיעבד הכריע את הכף לטובת אותו נתבע והביא לדחיית התביעה.

מה הביא את התובע להסתמך דווקא על טענה זו ?

אחת הסיבות הייתה כנראה בשל קביעתו של השופט במשפט הפלילי :

"לכאורה אף ניתן לטעון, שלנוכח ההפרה הנמשכת מצד הנאשם של חובתו לגלות למרבית המנוהלים שהוא איננו בעל רישיון לניהול תיקים/לייעוץ השקעות (סע' 6 לאישום ראשון), ובפועלו כך הוא ניצל את יחסי האמון שביניהם, שהרי לכאורה הנאשם נושא באחריות להפסדים שנגרמו לחלק מהמנוהלים בתיקים שהיו בטיפולו, וזאת גם בשל הצורך בהרתעה…"

הצורך בהוכחת "קשר סיבתי".

למונח "לכאורה" ישנה משמעות רבה מכיוון שעדיין, יש להוכיח כי ההפסד נגרם כתוצאה ישירה של העדר הרישיון. מה שנקרא במלים פשוטות : "קשר סיבתי".

במקרה הספציפי הזה תיק ההשקעות של התובע צמח בכמעט כפליים משווי המקורי בעקבות גאות בשוק ההון. מאוחר יותר החל לרדת עד שהגיע לכמעט חמישית משווי המקורי (התובע הפסיד את רוב כספו).

התנהלות שכזו אפשרית רק כשרמת הסיכון שננקטה היתה גבוהה מאד (רוב הכסף במניות ובמינוף) ובדרך כלל, מה שקורה כשכיוון השוק מתהפך הוא שינוי חד בשווי התיק אך בכיוון ההפוך. התובע טען כי לא היה מודע לרמת הסיכון אך טענתו לא התקבלה ואולי בצדק. ביהמ"ש קבע כי ברור לכל משקיע סביר כי הכפלת שווי תיק ההשקעות אפשרית רק במקרה של רמת חשיפה גבוהה לשווקים וברור כי לא מדובר בתיק "סולידי".

נקבע אם כן כי הירידה בשווי התיק נבעה מרמת החשיפה הגבוהה לשוק המניות ושהושפעה ממצב השוק באותו זמן. העובדה כי לנתבע לא היה רישיון וכי הוא יצר מצג שווא כלפי התובע בנוגע לכך, לא הייתה רלוונטית או קשורה להפסדים.

ביהמ"ש קיבל את הטענה כי ההפסדים היו נגרמים בכל מקרה ולכן לא היה קיים קשר סיבתי בין ההפסדים לבין העדר הרישיון.

וכדברי השופטת :

"… אין מחלוקת שהנתבע פעל בלא רישיון, ועל כך הורשע על-פי הודאתו. עם זאת אין כל קשר סיבתי בין היעדר הרישיון לנזק הנטען של ההפסד הכספי בתיק ההשקעות. אין מחלוקת באשר למקצועיותו של הנתבע ולא נטענה כלפיו (ואף לא הוכחה) טענה של רשלנות.

אפשר להתווכח עד כמה תיק המוחק כ 90 אחוז מערכו (מהשיא ועד לתחתית) מנוהל באופן רציני ומקצועי, גם אם הלקוח מעוניין ברמת סיכון גבוהה והיכן מתבטאת מקצועיותו של המנהל אם הוא תלוי לחלוטין בחסדי השוק.

יתכן כי במקרה של יועץ או מנהל תיקים שאינו מורשה והיוצר מצג שווא בפני לקוחותיו ,יש להשתמש באמת מידה "מרוככת" יותר מבחינת משקלו של הקשר הסיבתי כגורם המכריע להפסד, ורמת הרשלנות הנדרשת כדי להביא לפיצוי התובע על הפסדיו ,צריכה להיות פחותה יותר ,גם בשל הרצון לחזק את אלמנט ההרתעה. המצב עשוי להיות שונה במצב בו ברור מלכתחילה כי למנהל אין רישיון והלקוח בכל זאת בוחר בו מסיבות אחרות כגון מומחיות מיוחדת או שיטת ניהול "לא קונבנציונאלית".

אמנם לא בטוח כלל כי אם אותו תובע היה מנסה להוכיח את הרשלנות בניהול התיק, היה מצליח בכך אך יתכן כי עצם העובדה כי למנהל התיק לא היה רישיון והוא לא היה מודע ורגיש דיו לחובות המוטלות על מנהל מורשה מכוח החוק, היא כשלעצמה הוותה סוג של רשלנות ותרמה את חלקה להפסדים הכבדים שנגרמו לתובע.

אז מה אפשר להסיק מכל הסיפור ?

זה כבר די ברור : בדקו היטב אם ליועץ ההשקעות או למנהל התיקים יש רישיון תקף.

במידה ואין לו הסיקו את המסקנות או לחלופין, דאגו לאיזו שהיא בטוחה שתבטיח במידה זו או אחרת את יכולתכם לתבוע בעבור נזק שעלול להיגרם לכם. ליועצי השקעות ומנהלי תיקים מורשים ישנו ביטוח אחריות מקצועית המבטיח כי במידה ויינתן נגדם פסק דין לפיצוי בגין רשלנות, יהיה מהיכן להיפרע.

הוכחת רשלנות בתיקי השקעות וייעוץ השקעות אינה פשוטה והיא דורשת ידע והבנה מקצועית רבה ומומחיות מיוחדת. על כל פנים בין אם אתם נעזרים ביועץ השקעות ובין אם כספכם מנוהל אצל מנהל תיקים, כדאי מאד שהיועץ יהיה מורשה וכפופים להוראות החוק ויחולו עליהם חובות מוגברות של אחריות וזהירות כלפי הלקוח.

הבטיחו לכם "רווח בטוח" ? זו כנראה הונאה.

 

מעת לעת מתפרסמים בתקשורת מקרים של משקיעים ,אזרחים תמימים ,שנפלו קרבן להונאה פיננסית. במקרים רבים מדובר באנשים שנפלו קרבן לנוכלים המציגים עצמם כ"מומחים" בשוק ההון ,בהשקעות ו/או במסחר בניירות ערך והמצהירים כי ביכולתם "לנצח את השוק" ולהניב רווחים גבוהים למשקיעים. הבטחות ומצגים אלו מתגלים כמעט תמיד כמקסם שוא ומי שהתפתה ונשבה בקסמם של אותם מומחים מגלה , בדרך כלל בשלב די מוקדם ,כי הולך שולל וכי כספו ירד לטמיון.

להלן כמה אלמנטים המאפיינים הונאות פיננסיות מן סוג הזה. בדרך כלל קיומם של אחד מן המאפיינים או יותר מעיד כי סביר להניח שמדובר בהונאה.

  

פרסומים המבטיחים רווחים גבוהים מן המקובל.

בחיים, קל וחומר בשוק ההון ,מה שנראה או נשמע טוב מדי כדי להיות אמיתי הוא כמעט תמיד גם כזה. במקרים רבים פיתויים של הקרבנות מתחיל באמצעות מודעה בעיתון או באמצעי תקשורת מקוון המפרסם הצלחה מסחררת או רווחים גבוהים שהניב המומחה להשקעות בתקופה מסוימת. לעתים הפרסום מלווה "בעדויות "מפוברקות של משקיעים מרוצים המעידים כי אותה השקעה התגלתה ככה מוצלחת עד כי לא ברור להם כיצד לא פנו לאותו מומחה קודם לכן.

 

פיתוי ושידול

כשהמשקיע התמים יוצר קשר עם אותו נוכל או קבוצת נוכלים "כדי לקבל פרטים" מתחיל מאותו רגע "מחול שדים" של שידול , פיתוי, פניות והצקות בלתי פוסקות עד שהקרבן נענה .הנוכל יחתור מהר ככל האפשר לפגוש את הקרבן ולהתחיל את מלאת השכנוע. לעתים הוא יגיע עד למקום הימצאו של הקרבן . הוא יציע להגיע לביתו ,למקום עבודתו ,ינסה לארגן פגישה ללא נוכחות בת הזוג או בשעות לא מקובלות , הכל בכדי להתחיל את תהליך השידול.

נוכלים מתוחכמים יותר יפעלו באופן הפוך. הם יציגו מצג בו הם עסוקים מדי בכדי לפגוש את הקרבן המיועד וכי הסכום אותו הם מוכנים לקבל לניהולם גדול בהרבה ממה שהקרבן מעוניין להשקיע. בשלב מסוים הם יצרו קשר עם הקרבן ויזמינו אותו לפגישה במשרדם המפואר ובמהלכה , יפארו את הצלחותיהם הרבות תוך הדגשה כי הם למעשה "עושים טובה" לקרבן בכך שהם נאותים לקבל את כספו "לניהול". הלקוח התמים יופל במהירות ברשת ומשם גורלו נחרץ.

לאחר שנוצר הקשר הראשוני מתחיל תהליך החיזור ובו הנוכל " מתביית" על הקרבן ולא מניח לו עד שזה יאות להפקיד בידיו סכום כסף כלשהו. הליך השידול יכול להמשך זמן מה אך הוא לא יפסק עד "שהעסקה" תיסגר. ברגע שיזם ההונאה חש כי "נזרע הזרע" וכי ישנה התעניינות הוא לא יפסיק עד שישיג את מבוקשו. במידה ונתקלתם בהתנהלות שכזו הנלוות להבטחות לתשואות גבוהות הסיכוי כי מדובר בהונאה פיננסית גבוה מאד.

 

 טרם מעשה העוקץ

טרם העברת הכספים יחתום הקרבן על הסכם התקשרות. לאותו "הסכם" יתכנו מספר אין סופי של גרסאות ונוסחים אך את כולם יאפיין אלמנט אחד. הנוכל ידגיש באותיות הקטנות כי המשקיע מבין את הסיכונים שבצורת הניהול הייחודית והמיוחדת של אותו "מנהל השקעות" וכי המנהל מסיר את אחריותו לכל הפסד שייגרם בחשבון. אותו מנהל לא יסביר את הסיכונים אלא ימהר להחתים את הלקוח על ההסכם. לעתים יופיע בהסכם סעיף המבטיח תשואה גבוהה וקבועה ( שאינה סבירה ) כשאליה נלווה סעיף המציין כי המנהל לא זכאי לדמי ניהול תוך שהוא מבקש לקבל אחוזים מן הרווחים העתידיים ,במובן "לא הרווחת ? לא שילמת". במידה וזה המצב כמעט בטוח כי מדובר בהונאה.

אציין כי פה ושם קיימים בשוק מנהלי השקעות מנוסים ומומחים שגובים שכר רק על פי תוצאות אך כמעט תמיד הם יציינו כי הם אינם מחזיקים ברישיון תקף וכי המגבלות החלות על מנהלי תיקים מורשים אינם חלים עליהם. כמו כן הם לעולם לא יבטיחו תשואה קבועה או גבוהה אלא יקבעו מנגנון אחר לחלוקת הרווח.

 

חשוב לדעת כי הבטחת תשואה היא דבר אסור על פי חוק וכי מנהל תיקים מורשים לא רשאים לקבל שכר על תלוי תוצאות.במידה ובהסכם בכתב או בעל פה נכתב או נאמר תנאי שכזה זהו תמרור אזהרה בולט ! על מנהלי תיקים לא מורשים גם חלה חובה לציין בפני הלקוח כי הם פועלים ללא רישיון ואת השלכות פעולה זו על הלקוח. מנהל המבטיח תשואה ואינו מציין זאת בפני הלקוח , כמו גם את הסיכונים הגלומים בשיטת ההשקעה של אותו מנהל ,עובר על החוק .

 

העוקץ

לאחר ש"ההסכם " נחתם והכספים הועברו מתחיל הנוכל "לעבוד". ברוב המקרים מדובר בשתי שיטות של הונאה. הראשונה היא הונאת "פונזי" המוכרת לכולם מפרשת מיידוף. השניה היא הונאת "חיבוץ" עמלות . זו שיטה מתוחכמת קצת יותר בה מטרתו האמיתית של הנוכל היא קבלת החזרי עמלות בעבור ביצוע פעולות מסחר. בשיטה זו המנהל מבצע מספר רב מאד של פעולות בפרק זמן קצר המייצרות עמלות מסחר בסכומים גבוהים מאד. לעתים מדובר במאות ואלפי פעולות בטווחי זמן קצרים מאד ( מסחר יומי ) הנחזות בבדיקה להיות חסרות כל הגיון כלכלי.

במקרים רבים סכומי העמלות שנגבים בחשבון מכלים חלק גדול מאד מן הסכום שהופקד. מקרים בהם מחצית מן החשבון נאכל על ידי עמלות אינם מקרים חריגים. הברוקר או חברת שירותי הבורסה המעבירה את הפקודות גובים עמלה עבור כל פעולה שמבצע "המנהל" כשהם חולקים את הרווחים עם המנהל עצמו. בדרך זו הנוכל למעשה "סוחט" את החשבון עד תום תוך שהוא מעביר לכיסו בדלת האחורית סכום ניכר מן ההפקדה. בסופו של "התהליך" נשארים בחשבונו של המשקיע רק שאריות , שבריר מן הסכום שהופקד.

 

תהליך העוקץ מתרחש מהר מאד. לעתים המשקיע מקבל אמצעים לעקוב אחרי החשבון אך במקרים רבים מדובר באנשים שאינם בקיאים בתחום והם אינם מבינים את המתרחש. ברגע "שיורד האסימון" והמשקיע מבין כי משהו לא תקין ,נוצרים "קשיי תקשורת" עם המנהל ועד שנוצר קשר ונדרשים הסברים בדרך כלל מאוחר מדי.

 

סיכומו של דבר

אם כן מהם תמרורי האזהרה העשויים להעיד בסיכוי גבוה כי מדובר בהונאה פיננסית:

 

פרסומים המבטיחים או מציינים רווחים גבוהים בפרק זמן קצר ושאינם סבירים .

תהליך שידול ופיתוי תוך הפעלת לחץ רב ושימוש בתכסיסים פסיכולוגיים .

החתמה על הסכם התקשרות מבלי להסביר את הסיכונים , לעתים תוך "ויתור" על דמי ניהול.

העדר תקשורת עם המנהל לאחר מכן.

 

הדרך הטובה ביותר להימנע מהונאות שכאלו היא לבדוק תחילה אם לאותו מומחה ישנו רשיון לניהול תיקים.ניתן לעשות זאת בקלות באמצעות האתר של הרשות לניירות ערך תחת הסיווג "רשימת יועצים ומנהלים".

יש לשאול מפורשות אם לאותו איש או חברה ישנו רישיון לניהול תיקי השקעות. במידה והם עונים בחיוב ( לאחר שבדקתם ומצאתם שאין להם רישיון ) או לחילופין מציגים עצמם כבעלי רישיון, יש להתרחק מהם מיד. זהו תמרור אזהרה שאין כמותו.

לעתים יופיע בתהליך ההונאה אחד מן המאפיינים לעיל ולעתים יותר מאחד. כך או כך כשמדובר בכספיכם עליכם לבדוק בציציות ולהצליב מידע שכן במידה והנזק נעשה הדרך היחידה היא לתבוע את הנוכל בבית המשפט, הליך ממושך ,מורכב והכרוך בהוצאות לא מבוטלות.

 

כעורך דין העוסק בנושאים הנוגעים לפעילות בשוק ההון ומייצג משקיעים נתקלתי לאחרונה במספר מקרים של הונאות פיננסיות כגון אלו. מקרים רבים אינם מתפרסמים ( גם בשל רצון הנפגע לשמור על חשאיות או להגיע להסדר מחוץ לכתלי בית המשפט) ולא תמיד יש מה לעשות בנדון. הדרך הכמעט יחידה להתגונן מפני הונאות אלו היא לבדוק ,לשאול ולברר וחשוב מכך ,להפעיל את השכל הישר.

 

Www.tsuklaw.com

 

תביעות נגד בנקים – השקעות ופעילות בניירות ערך

למשרד התמחות בליטיגציה כלכלית פיננסית הנוגעת לפעילות בניירות ערך ושוק ההון לרבות פעילות השקעה ומסחר בניירות ערך בבנקים.

המשרד מייצג תובעים ונתבעים בנחישות, מקצועיות, יסודיות ותשומת לב לפרטים. למרות שאנחנו תמיד קשובים לאפשרות של הסדר, כל הליך נבחן באופן מעמיק, תוך קביעת אסטרטגיה משפטית הצופה פני עתיד, כשבמסגרת זו אף נלקח בחשבון הליך הערעור העתידי. המשרד לא נרתע מייצוג בתיקים קשים ומורכבים במיוחד או כאלו המעלים סוגיות תקדימיות שלא נבחנו קודם לכן.

הליטיגציה במשרד ממוקדת בעיקר בליטיגציה פיננסית מורכבת בדגש על תיקי ניירות ערך ופעילות פיננסית בשוק ההון, ליטיגציה מסחרית הנוגעת לחברות פיננסים, מקרי אחריות מקצועית של ברוקרים ומנהלי תיקים וליטיגציה בנקאית הנוגעת לשוק ההון.

  • תביעות בנוגע לייעוץ השקעות בבנקים – ייעוץ השקעות רשלני או שגוי, פעולות שגויות, מינוף ומסגרות אשראי, גביית עמלות חריגות וכו'.

  • תביעות בנוגע לניהול תיקי השקעות, תיקי ניירות ערך וחשבונות מסחר.

  • תביעות הנוגעות למסחר באופציות, נגזרים, אג"ח ,מטבע חוץ, חוזים עתידיים ומכשירים פיננסיים.

  • תביעות הנוגעות להפסדים בקרנות גידור.

  • תביעות רשלנות מקצועית של מנהלי תיקים וברוקרים.

חיבוץ עמלות בתיק ההשקעות

 

שליש מתיק ההשקעות שלכם "הלך" על עמלות לברוקר ? – אולי יש כאן "חיבוץ"

 

רבים מקרב הציבור מנהלים תיק השקעות באמצעות מנהל תיקים או בית השקעות. זה נוח ,חוסך זמן , וממילא רוב הציבור מאמין כי יש לתת "למקצוענים" לנהל את הכסף ולא לעשות זאת בעצמו. האמונה הרווחת היא שמי שזו העבודה שלו , יעשה זאת טוב יותר מהלקוח הממוצע חסר הידע והניסיון .

העובדה שמדובר "בכסף של אחרים" גם מנטרלת את האלמנט הפסיכולוגי של ניהול הכסף של עצמך כי הרי רוב האנשים אינם מסוגלים לחשוב ולפעול בצורה רציונלית כשמדובר בכסף שלהם. הרעיון הוא שרק מי שלא מסכן את כספו שלו ,יעשה זאת כמו שצריך.

אם המשפט הזה מעורר גבה אצל חלקכם זה די מובן. במובנים מסוימים המשפט האחרון הוא למעשה אוקסימורון. דבר והיפוכו. מדוע ?

 

מי שמנהל את כספם של אחרים אמנם אינו "מחובר" רגשית לכסף ואמור לפעול באופן אובייקטיבי לחלוטין אך לצד הניתוק הפסיכולוגי המהווה יתרון , עומד גם החיסרון הנובע ממנו והוא חוסר הרגישות להפסד וללקיחת סיכונים. כשהכסף לא שלך קל לך לסכן אותו וגם אין לך בעיה להפסיד. רק מנהל השקעות רציני ומנוסה יכול לשלוט באלמנט הזה ולא להניח לו לפגוע בשיקול הדעת .

מניסיוני האישי בענף הפיננסים זו אינה משימה פשוטה. רבים מבין מנהלי ההשקעות, רבים מדי אולי, אינם רגישים מספיק לניהול הסיכון כשהם מנהלים את כספם של אחרים. חוסר הרגישות האמור נובע במקרים חריגים ( שאינן מעידים בשום אופן על הכלל ) גם מפעולה מכוונת שמטרתה להעשיר את כיסו של המנהל בדרכים מתוחכמות ולא תמיד חוקיות שעל אחד המאפיינים שלהם , ה”חיבוץ” ארחיב כאן.

 

רובו של הציבור אינו יודע או מודע לניגודי האינטרסים בין מנהל התיקים והלקוח.

הניגודים הללו קיימים במספר מישורים ומהווים נקודה בעייתית אצל מנהלים בעלי רגישות אתית נמוכה. הכנסתו "הגלויה" של המנהל ( הגלויה ללקוח ) באה מדמי הניהול שהלקוח משלם כאחוז משווי התיק מדי חודש. כיום , בשל התחרות החריפה בין בתי ההשקעות קיימת מגמה של ירידה בדמי הניהול לרמות נמוכות מאד.

 

ע"פ החוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות וניהול תיקי השקעות ,תשנ”ה – 1995, מנהלי תיקים בשוק ההון אינם מורשים לגבות שכר ע"פ תוצאות אלא דמי ניהול הנגזרים מגובה התיק . ההיגיון העומד מאחורי האיסור הוא שמתן היתר לגבות שכר תלוי תוצאות יביא ללקיחת סיכונים מיותרים ע"י מנהלי התיקים , מה שיגרום בהכרח להפסדים ללקוחות.

ההיגיון העומד מאחורי גביית דמי ניהול התלויים בגובה התיק הוא שאם המנהל יצליח ושווי התיק יעלה , כך יעלה גם סכום דמי הניהול הנגבים מדי חודש בחדשו. לכאורה זה פותר את ניגודי האינטרסים אך זתסלחו לי אם אומר כי זה יהיה קצת נאיבי לחשוב כי אלו הן ההכנסות היחידות של מנהלי התיקים.

 

"החזרי" עמלות – תמריץ לביצוע פעולות סרק בתיק ההשקעות.

 

כיוון שדמי הניהול הם בדר"כ נמוכים מאד על הברוקרים "להשלים " את החסר בדרכים אחרות.

האם ידעתם כי מנהלי תיקים מקבלים החזר עמלות מהבנק או חבר הבורסה בו נמצא חשבונו של הלקוח על כל פעולה שנעשית בתיק הלקוח ?

אכן כן. במקרים רבים סכומי העמלות המשולמים ע"י הלקוח "תמורת" ביצוע פעולות בני"ע ( הנעשות כאמור על פי שקול הדעת של מנהל התיקים ) , עולים בהרבה על סכום דמי הניהול הנגבים ממנו בעבור ניהול התיק.

במקרים חריגים ובלתי תקינים סכום העמלות הכולל הנגבה מתיקו של הלקוח מהווה עשרות אחוזים משווי התיק ולמעשה "אוכל" ומכלה ,לאט אך בבטחה ,את תיק ההשקעות.

במקרים קיצוניים מאד שהגיעו לבתי המשפט סכום העמלות אף השתווה לגובה התיק ! או במלים פשוטות ,הברוקר "העביר" ע"י ביצוע פעולות סרק בתיק ,את רוב רובו של תיק הלקוח אל כיסו "בדלת האחורית" וגזל מן הלקוח את כל סכום השקעתו.

 

חיבוץ

 

פעולה זו בה מבוצעות פעולות סרק מיותרות בחשבונו של הלקוח אשר כל מטרתן היא לחייב את הלקוח בעמלות רבות שחלקן או כולן ,מגיע בסופו של דבר לכיסו של מנהל התיקים נקראת במונחי שוק ההון בשם חיבוץ.

  

מהם מאפייני "החיבוץ" ?

 

על פי פסיקת בתי המשפט בארה"ב , שיושמה גם בארץ , ישנם שלושה אלמנטים שצריכים להתקיים : הראשון היא אלמנט השליטה של מנהל התיק בחשבון . אלמנט זה מתקיים כתנאי בסיסי בהתקשרות בין הלקוח למנהל מכוח ההיתר וייפוי הכוח שנותן הלקוח למנהל התיקים לפעול בחשבונו ובדר”כ קלה להוכחה.

 

השני הוא הוכחת היקף פעילות יוצאת דופן בני"ע החורגת באופן קיצוני ממטרות ההשקעה ומן ההיתר שקיבל המנהל מן הלקוח כמו גם יחס בלתי הגיוני בין גובה התיק לסכום העמלות שנגבו .

 

האלמנט השלישי הוא שמנהל התיקים פעל בכוונה תחילה על מנת להונות את הלקוח ולחייבו בעמלות תוך ביצוע פעולות סרק והתעלמות מטובתו .

 

ישנן מספר דרכים ומבחנים בהם ניתן להיעזר כדי לנסות ולהוכיח כי בוצעה בתיק פעילות חריגה וכי שיעור והיקף הפעולות אינו סביר ויוצר את הרושם כי מטרתו העיקרית של המנהל היא חיוב הלקוח בעמלות יתר . אחד מהם הוא היחס בין סכום העמלות לבין גובה התיק. במידה והיחס אינו סביר או הגיוני והפעולות שבוצעו הניבו הפסדים שיטתיים קיים חשש מהותי כי בוצע חיבוץ.

בשנים האחרונות נדונו בבתי המשפט מספר מקרים בהם טען התובע לחיבוץ עמלות שנעשה בתיקו ע"י מנהל התיקים. פס"ד מעניין ומנחה ניתן בבית משפט השלום בתל אביב בשנת 2001 בתיק אזרחי 050930/98 ע"י כב' השופט קובי ורדי.

במקרה זה נדונה תביעה של לקוח שהוכיח כי סך כל העמלות ודמי הניהול שנגבו מחשבונו הגיעו לכדי 40% מגובה הסכום שהפקיד בידי מנהל התיקים. כמו כן מצא המומחה מטעם התובע כי בוצע היקף עצום של פעולות בטווח זמן קצר מאד – לעתים בהפרש של יום זה מזה ושלא היה ניתן למצוא בהם כל הגיון . מנהל התיקים לא הצליח להסביר את ההיגיון שמחורי פעילותו ולכן חויב להחזיר לתובע את מלא סכום העמלות וההפסדים שנגרמו כתוצאה מהחיבוץ.

 

וכך קבע השופט :

" ….אני מקבל את טענת התובע ביחס לביצוע פעולות סרק בחשבון ….. בחוות הדעת מוצגת תיזה לפיה ביצעו הנתבעים פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם טובתו של התובע ואשר מעוררות חשד כי הנתבעים הפרו את חובות האמונים שלהם כלפי התובע עלידי ריבוי פעולות של קניה ומכירה של אותו ני"ע בהפרש של מספר ימים בין פעולה לפעולה, כשמטרת הפעולות אינה להפיק רווח ללקוח אלא לחייב את התובע בעמלות …"

 

"…בבדיקת הפעולות בחשבון נמצאו מספר לא מבוטל של "פעולות תמוהות" בהם נקנו ונמכרו מניות בהפרש של יום בין עסקה אחת לשניה ואף באותו היום, וזאת ללא כל חסר או הצדקה כלכלית לפעולות, התוצאה מפעולות אלו הייתה בד"כ הפסד לתובע …."

 

מה נדרש כדי להוכיח את החיבוץ ?

 

לענין זה השופט קבע כי :

" …. ההוכחה קשה שבעתיים כאשר מדובר במספר רב של פעולות אשר רישום מדויק לגבי הרציונל לביצועם והשיקולים בבסיסם אינו במסגרת מטען הידע של התובע. ….

 

אך הוסיף ואמר כי :

 

"…בשל הקושי האמור, וההפרש המשמעותי במטעני הידע, נראה כי יש מקום להסתפק ראייתית בהוכחה בראיות של פעולות קניה ומכירה שמעלות חשד שאינן מונחות עלפי רציונל כלכלי. במקרה כזה די שהתובע יוכיח בראיות קיומה של סדרת פעולות בטווח זמן קצר סדרה שהביאה להפסד או, למצער, לא הביאה לרווח (בניכוי עמלות) – כדי להעביר את נטל הראיה לנתבע להראות שלא היה חיבוץ בפעולות הנ"ל, …"

 

מנהל התיקים לא הצליח להוכיח את ההיגיון שעמד מאחורי פעולותיו אך ניסה למצוא להן צידוק בבדיקת ביצועי השוק בדיעבד בטענה כי ההפסדים נגרמו מתנאי השוק. טענה זו נדחתה ובצדק מכיוון שברור כי אין כל קשר בין ביצועי השוק בבדיקה מאוחרת ( בדיקה בדיעבד "הפופולרית" בקרב מנהלי ההשקעות ) לבין קבלת החלטות בזמן אמת. הברוקר נדרש במקרה זה להסביר מה עשה בזמן אמת ומדוע . מה קרה אחר כך אינו רלוונטי.

 

מה לגבי ניהול בשיטת המסחר היומי ?

אמנם לא בכל מקרה יהיה ניתן להוכיח חיבוץ שכן לעתים יש למנהל ההשקעות הסבר למעשיו ורציונל מסוים העומד מאחורי שיטת העבודה שלו. כך למשל נקבע בפסק דין מאוחר יותר כי מאחר והוסכם בין הלקוח ומנהל התיקים כי התיק ינוהל ברמת סיכון גבוהה מאד (מתוך שאיפה להשיג תשואות גבוהות ) ובשיטת המסחר היומי ,הרי שאופן הניהול הנ"ל יוכל להצדיק ביצוע מאות ואלפי פעולות בפרק זמן קצר ,גם אם בסופו של דבר נגרם ללקוח הפסד כבד ואבדן השקעתו.

 

כדאי לסייג ולומר כי לדעתי פסיקה שכזו בעייתית מאד מכיוון שבדרך כלל מסחר יומי אינו רווחי ומניב הפסדים לרוב השחקנים. כיוון שכך ברור שלמנהל התיקים ישנו אינטרס מובהק לנהל תיק באופן הזה כך שיניב לו הכנסות גבוהות מעמלות תוך "אכילת" התיק.

 

 עצם ההגדרה של ניהול התיק באמצעות מסחר יומי משמשת למעשה כמעין מגן אפשרי מפני תביעות דומות אך היא מתעלמת לחלוטין מן העובדה כי משקיע סביר לא היה מתקשר בהסכם לניהול תיק כזה אם היה מודע לסיכויי ההצלחה הנמוכים ולאינטרס המנוגד של מנהל התיק לבצע כמה שיותר פעולות בתיק.

לדעתי פער המידע בין הצדדים במובן שבו מצד אחד מנהל התיקים יודע מראש כי לא ניתן להרוויח בשיטה זו ,בעיקר בגלל שסכום העמלות יקזז את כל הרווח אם בכלל יהיה כזה, ומצד שני חוסר ההבנה והידע של הלקוח והציפייה שלו לרווחים גבוהים שברוב המקרים הם ציפיות שווא ,פער זה כשלעצמו מהווה חסם בפני טענת הגנה של מנהל התיקים כי סוכם שהתיק יתנהל בשיטת המסחר היומי שכן מדובר למעשה בחוסר תום לב מובהק המגיע לכדי עושק ורמיה.

עברת החיבוץ אינה מוסדרת בחוקים הקיימים ואין כיום הוראה מפורשת המתייחסת לכך. החוק האמור להסדיר את תחום הפעילות והאחריות של מנהלי התיקים , הוא "חוק הייעוץ" מתייחס לכך בעקיפין בהוראת סעיף 11 הקובעת כי על מנהל השקעות לפעול לטובת הלקוח מבלי להעדיף את טובתו האישית . למרות שחיבוץ בהכרח פועל לטובת הברוקר , עדיין אין בכך כדי לתבוע את הנזק שכן ההוראה פועלת במישור המשמעתי בלבד.

אם כן במקרים אלו ,בהם מנהל התיקים עושה שימוש לרעה בסמכות שניתנה לו ,ניתן לתבוע את הנזק רק על פי עילות תביעה הנובעות מהוראות פקודת הנזיקין ובהן תרמית ,עושק ורשלנות. כמו כן ניתן לתבוע סעד מכוח דיני החוזים ולטעון כי מנהל התיקים הפר את חובת האמון שלו כלפי הלקוח בעצם עשיית החיבוץ כפי שנעשה במקרה שלעיל.

כמה עצות לסיום

כדי למנוע מצבים בהם לקוחות יפלו קרבן לחמדנותם של מנהלי השקעות לא ראויים , כשאתם באים לתת את כספכם לניהולו של מנהל השקעות , כדאי לשים לב לנקודות הבאות הן בזמן ההתקשרות החוזית עם מנהל התיקים והן במהלכה .

1. עליכם כלקוחות להגדיר באופן ברור את גבול שקול הדעת ומרחב הפעולה של מנהל התיק. יש לגם התייחס לעניין המינוף – שימוש באשראי למטרות השקעה ומסחר כשרצוי מאד לאסור על כך. יש כמובן צורך להתייחס ולהגדיר את רמת הסיכון של התיק ובמידה ומדובר בתיק סולידי מומלץ להוסיף הערה האוסרת על המנהל לבצע פעולות מסחר יומי .

2. יש לבדוק באופן תדיר את הפעולות שבוצעו בתיק ואת סך העמלות שנגבו. אם נראה לכם כי בוצע מספר פעולות חריג ולא הגיוני המנוגד למה שסוכם או שנצפה ממנהל התיקים עליכם לבקש הסברים. במידה וההסבר אינו מניח את הדעת כדאי להעביר את התיק למנהל אחר.

3. יש לבדוק אם נגרמו הפסדים בתיק ואם הם נובעים מביצוע פעולות רבות בזמן קצר. במידה ואכן נגרמו הפסדים ונראה כי הם אינם נובעים ממצב השוק אלא ממסחר קצר טווח יש לדרוש הסברים ממנהל התיק ובמקרים חריגים לפנות לקבלת בדיקה וייעוץ משפטי.

 

ליטיגציה כלכלית פיננסית

az198-085-21_leading comp stamp_347x625_P28

משרדינו הינו משרד נישתי ומוביל המתמחה בייצוג בהליכים משפטיים מורכבים בתחומי המשפט המסחרי כלכלי, ובפרט בתחומי הבנקאות, הפיננסים ושוק ההון. המשרד נחשב לאחד המשרדים המובילים בישראל בתחומו (להרחבה בנושא)

(לפסקי דין)(לפרסומים בתקשורת).

למשרד התמחות ייחודית בייצוג בתיקים כלכליים הנוגעים לפעילות בניירות ערך והשקעות בשוק ההון – ייצוג תובעים ונתבעים, בארץ ובחו"ל, בנוגע לפעילותם מול בנקים; קרנות גידור; גופי השקעה פרטיים; בתי השקעות; ברוקרים; מנהלי תיקים; יועצים ומשווקים; זירות סוחר; חברות פורקס; תביעות רשלנות מקצועית בשוק ההון. כמו כן המשרד עוסק בתובענות ייצוגיות ונגזרות בתחומי הביטוח, הפיננסים, בנקאות וניירות ערך.

המשרד מייצג בתיקים בהיקפים כספיים משמעותיים, ורבים מן ההליכים בהם טיפל המשרד, לרבות הליכים ייצוגיים, הובילו לקביעת תקדימים משפטיים.

נוסף על כך, משרדנו מעניק שירותי ייעוץ משפטי ורגולטורי למשקיעים, יזמים וחברות הפועלות בתחום הפיננסי – כלכלי.

בין לקוחות המשרד נמנים יועצים ומנהלי תיקים, קרנות גידור (ייעוץ והקמת קרנות גידור), אנשי עסקים, בכירים במגזר הציבורי והפרטי ומשקיעים פרטיים.

לעורך דין דן צוק רישיון לניהול תיקי השקעות מטעם הרשות לניירות ערך. הרקע המקצועי בתחום הניהול הפיננסי בשילוב עם הידע והמומחיות המשפטית הוא שהופך את משרדו לייחודי בתחומו.

המשרד מדורג באופן עקבי כמשרד בוטיק מוביל על ידי דירוג האיכות של Bdi Code

 

תרגילים בחשבון המפצל

 

כדבר שבשגרה חברות הברוקרים וניהול התיקים קונות ומוכרות מניות וניירות ערך מגוונים עבור לקוחותיהן. בין אם הלקוח עצמו ביקש זאת ספציפית ובין אם על פי שיקול הדעת של מנהל תיק ההשקעות.

 

מאחר ולמנהל תיק ההשקעות שליטה מלאה בחשבון הלקוח ויכולת לקבל החלטות עצמאיות בעלות השפעה קריטית על ערך כספו, נקבעו בחוק כללים ומגבלות ברורים המתווים את החובות וכללי ההתנהלות החלים על מנהל התיקים. בשל חשיבות העניין רמת האחריות והזהירות הנדרשת ממנהל התיקים גבוהה מאד והוא נדרש לרמת אתיקה מקצועית מחמירה.

 

על פי הכללים שהתוו מכוח חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות , תשנ"ה-1995 ( חוק הייעוץ ), כל החלטה של מנהל תיקים לבצע פעולה בניירות ערך עבור לקוח מסוים חייבת להתקבל מראש.

 

הכוונה היא כי ראשית יוחלט על סוג הפעולה, למשל קניה או מכירה של מניית טבע,ורק אחר כך היא תבוצע. זאת מדוע ? כדי למנוע מצב בו ההחלטה תקבע בדיעבד ועל פי תוצאות הפעולה ( רווח או הפסד ) או משיקולים אחרים.

 

 

חשבון מפצל

 

זהו חשבון "מאסטר" דרכו מתבצעות כל פעולות המסחר וההשקעות הנעשות עבור הלקוחות . כשמנהל התיקים מעוניין לרכוש נייר ערך עבור לקוח הוא מבצע אותה באמצעות החשבון המפצל הכולל למעשה מבחינת "כוח הקניה שלו" את סך כל נכסי הלקוחות הזמינים לכך. תארו לכם מספר רב של חשבונות קטנים המרכיבים יחד חשבון גדול . חשבון זה הוא החשבון הכללי דרכו נעשות הפעולות.

 

לאחר ביצוע הפעולה יש לשייך אותה לחשבון הספציפי עבורו היא בוצעה כלומר יש "לפצל" את הפעולה ולשייך את נייר הערך שנרכש ( או נמכר ) לחשבון המסוים. בסוף כל יום החשבון המפצל חייב להתרוקן תוך שיוך ניירות הערך לחשבונות הלקוחות . חל איסור על השארת ניירות ערך בחשבון המפצל ואם , כתוצאה מטעות , נותרו בכל זאת ניירות בחשבון ,על הברוקר לשייך אותם לא יאוחר מתחילת המסחר למחרת.

 

תאורטית החשבון מאפשר לברוקר "למנף" את פעילות המסחר שלו בכך שהוא משתמש בכוח הקניה של החשבון המפצל ( הכולל כאמור את כלל החשבונות של הלקוחות באותו חבר בורסה ) לפעילות מסחר יומית. במידה וישנם רווחים או הפסדים ,ניתן עד סוף יום המסחר להחליט למי לשייך את הרווח או ההפסד.

 

מה בעצם הבעיה כאן ?

 

הבעיה היא שהברוקר עשוי להחליט "לצ'פר" לקוח מסוים בפיצול פעולה רווחית לחשבונו הפרטי ולקפח לקוח אחר תוך פיצול פעולה מפסידה.

 

ניתן להבין מכך כי החשבון המפצל עשוי להוות כר נרחב לביצוע מניפולציות או עיוותים בתיקי השקעות תוך וויסות רווחים והפסדים בין חשבונות שונים ותוך ייחוס עמלות ביצוע לחשבון מסוים.

 

המסגרת המשפטית

 

ההתנהלות המתוארת לעיל כמו גם היכולת לקבוע בדיעבד למי תשויך פעולת המסחר היא אסורה ומהווה עברה על הכללים הבסיסיים של ניהול תיק השקעות בשקיפות , הגינות ותום לב . היא אף ומהווה הפרה שלחובת הנאמנות המיוחדת של מנהל תיק ההשקעות כלפי הלקוח .

 

בנוסף ,פיצול בדיעבד מהווה העדפת לקוח על פני לקוח אחר האסורה על פי סעיף 11 ( א) לחוק הייעוץ:

 

"בעל רישיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף ענייניו האישיים או ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו ,ולא יעדיף ענינו של לקוח אחד על פני אחר."

 

 

התנהלות כזו אף עשויה להוות עברה על הוראת סעיף 23 לחוק הדנה באיסור השימוש בנכסי לקוח :

 

(א) לא ישתמש מנהל תיקים בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח ,אלא לצורך ביצוע עסקאות עבור אותו לקוח ובהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו".

 

 

איך מזהים אפשרות למניפולציה בחשבון המפצל ?

 

אם אתם מנהלים תיק השקעות באמצעות מנהל תיקים ואתם רואים כי בוצעו בו פעולות מסחר יומי כלומר קניה ומכירה של ניירות ערך באותו היום ובהפסד ,ולא באופן חד פעמי אלא בצורה שיטתית , ייתכן כי הברוקר "פיצל" ומפצל לכם הפסדים . יתכן מאד כי אותם פעולות מסחר היו אמורות להתבצע לחשבון אחר. אך מכיוון שנוצר הפסד הברוקר בחר לשייך אותם לחשבון מסוים כדי לא לפגוע בתשואה בחשבון בו רצה לבצע את הפעולה מלכתחילה.

 

 

כיום הפיקוח על הברוקרים מחמיר מבעבר אך לא ניתן לסתום את הפרצות לגמרי. רוב הברוקרים נוהגים בשקיפות והגינות אך פה ושם מתגלות תופעות בעייתיות הפוגעות בלקוחות. כדי להיות ער לנושאים אילו ולעקוב בדקדקנות ובאופן שוטף אחר הפעולות המתבצעות בחשבון.