משקיעים בשוק ההון ,בין אם לבדם ובין אם באמצעות "מתווכים פיננסיים" ( ברוקרים ,מנהלי תיקים ,יועצי השקעות וכו' ) נחשפים למידע רב הנוגע למכשירים פיננסיים בערוצים תקשורתיים ומקוונים לרבות: פורומים , הרצאות ,קורסים וכדומה .אחד המכשירים הפיננסיים "הלוהטים" ביותר מבחינת היכולת להניב באמצעותם רווחים גבוהים תוך שימוש בהשקעה נמוכה יחסית הם הנגזרים. כשמדברים על נגזרים מתכוונים בעיקר לאופציות מסוגים שונים ,כשבארץ הכוונה ברוב המקרים לאופציות על מדד המעו"ף.
השקעה באופציות ,קל וחומר למטרות מסחר ,היא בדרך כלל עניין למביני דבר והיא דורשת הבנה ומומחיות שאינה מצויה בידי המשקיע הממוצע. אחת הסיבות הנפוצות לשימוש באופציות הוא לשם גידור. הכוונה היא למעין רכישת "ביטוח" או הגנה של תיק ההשקעות מפני ירידות. באמצעות רכישה של אופציות או יצירת אסטרטגיה מסוימת באמצעות אופציות ,ניתן לקבל מעין "ביטוח" מפני ירידת שווי תיק ההשקעות תוך תשלום של "פרמיה" מסוימת ,היא עלות האופציות.
לכאורה ,אם משתמשים באופציות למטרות "גידור" ( ביטוח ) הסיכון שבשימוש בהם נמוך ומוגבל מראש בהיקפו הכספי. עם זאת ישנם אין סוף אפשרויות לשימוש בנגזרים כשחלק מן האסטרטגיות מביאות לחשיפה משמעותית של תיק ההשקעות להפסדים .בתמורה לסיכון המשקיע מקבל סיכוי מסוים ליצירת רווחים גבוהים שאינם אפשריים באמצעות שימוש במניות.
נשאלת השאלה האם ניתן לקבל, באמצעות שימוש באופציות, תיק השקעות המניב לבעליו הכנסה חודשית נאה מבלי לסכן את שווי הקרן ?
כעו"ד העוסק בייצוג משקיעים בנושאים הנוגעים לפעילות בשוק ההון אני נתקל בכל מיני שיטות "מעניינות" בהם משתמשים מנהלי כספים לא הגונים, על מנת לגייס לקוחות. בדרך כלל האלמנט העיקרי המאפיין את אותם מנהלים הוא יצירת מצגי שווא בנוגע לסיכויי ההשקעה והרווחים הצפויים וחשוב מכך ,הסתרת הסיכונים האמיתיים הטמונים באסטרטגיה כזו או אחרת המוצעת על ידם ,בין היתר תוך הבטחת תשואה ו/או יצירת מצג לפיו שווי הקרן מובטח.
מבחינה מעשית “הבטחת תשואה “ למשקיע ( שהיא אגב אסורה על פי הכללים החלים על מנהלי תיקים ) או הסתרת הסיכון הם היינו הך. בשני המקרים מדובר בלקוחות שסוברים ,בתום לב ,כי אותו מנהל אכן מסוגל להניב להם רווחים נאים מבלי לגרום להפסדים. האופן בו מוצגים הדברים בתהליך גיוס הלקוח הוא כזה שהלקוח מקבל את הרושם כי אין סיכון מהותי בהשקעה וכי גם אם יש סיכון ,הוא מצומצם או מוגבל בהיקפו. הסיכון המוגבל מוסבר על ידי שימוש,כביכול, באותו “גידור” שציינתי קודם לכן. מעין דרך להבטיח כי אם האסטרטגיה בכל זאת תיכשל ,עדיין לא ייגרם נזק משמעותי לתיק ההשקעות ,אם בכלל.
מה המשמעות של הצגת האפשרות הזו בפני משקיע מבחינת הבנתו את הסיכונים ? האם יש דבר כזה תיק השקעות בו נעשה שימוש באופציות מעו"ף נושא "הכנסה חודשית" ?
התשובה בדרך כלל היא שלילית.
גודל התיק
ראשית ,על מנת לקבל הכנסה חודשית מהותית ללא סיכון ,( לצורך העניין כמה אלפי שקלים בחודש ) יש צורך בתיק השקעות גדול למדי. אם נניח לצורך העניין כי ניתן לקבל ריבית של חמישה אחוזים לשנה בסיכון נמוך יחסית על ידי שימוש באג"חים מגוונים ,עדיין יש צורך בתיק שבו יש קרוב למיליון ש"ח המושקעים כולם בנכסים בעלי סיכון נמוך מאד באופן יחסי. מספיק שחלק מן התיק יושקע בנכסים מסוכנים ,מניות או נגזרים ,על מנת לחשוף את התיק להפסדים. אותם הפסדים ינגסו הן בקרן והן ברווחים ולמעשה יוציאו את העוקץ מכל הרעיון שבבסיס ההשקעה -הנבת רווח חדשי קבוע.
מה לגבי תיק בו הופקדו ,לצורך העניין, מאה אלף שקלים ? ובכן ברור כי על מנת לייצר רווחים של כמה אלפי שקלים בחודש בתיק בשווי הזה ,יש צורך להגדיל את רמת הסיכון פי כמה וכמה ביחס לתיק הקודם. ניתן לעשות זאת גם באמצעות שימוש באופציות מעו"ף. מנגד, הסכנה של מחיקת התיק או גרימת הפסדים משמעותיים היא גדולה מאד.
יצירת מצג שווא והטעיה
הדיון הזה אינו תאורטי. הוא משקף מקרים אמיתיים בהם נתקלתי ובחלקם אני מטפל ,במהלכם ניתנו הצהרות דומות בפני המשקיעים שהביאו את אותם משקיעים להפקיד את כספם בידי המנהל. לאחר זמן קצר יחסית רוב הקרן נמחקה בשל המינוף הרב בו נקט המנהל תוך שימוש אינטנסיבי באופציות מעו"ף ותוך חשיפת התיק לרמת סיכון גבוהה מאד .
הדברים נעשו בשל "רצונו" של אותו מנהל להניב רווחים גבוהים שישמשו את הלקוח לאותה משיכת "משכורת חודשית נוספת" ובמקביל ,למשיכת דמי ניהול מפולפלים עבור אותו מנהל. בנסיבות אלו "מחיקת" החשבון היא רק עניין של זמן וגם אם פה ושם היו רווחים התחלתיים ,מהר מאד המשיכות נעשו מן הקרן עצמה מבלי שהלקוח מבין בדיוק מה מצב החשבון ומה החשיפה שלו לסיכון.
הצגת האפשרות לקבל הכנסה חודשית ,קבועה פחות או יותר ,מבלי לסכן את הקרן כלל היא שגויה ומוטעית כשמדובר בשימוש באופציות מעו”ף. מצב בו הסיכון הוסתר מן הלקוח שהיה שבוי בתפיסה כי אכן ,בכל מקרה ,הקרן מובטחת ,גם הוא מהווה סוג של הטעיה. הפער בין המצג שנוצר שנועד לגייס את הלקוח תוך הסתרה מוחלטת של הסיכון , לבין התוצאות מהווה עילה לתביעה כנגד המנהל במטרה להשיב את הכספים.
במקרים כגון אלו ניתן להחיל את דיני החוזים ולטעון כי מנהל תיקים שהציג בפני לקוח מצג שכזה ,כשאותו מצג הווה את הגורם המכריע בהחלטתו של אותו לקוח להתקשר עמו בחוזה, נהג שלא בתום לב, בזמן קיום מו"מ לכריתת חוזה או אף במהלך קיום החוזה. כמו כן יתכן כי המדובר אף "בהטעיה" על פי סעיף 15 לחוק החוזים שהביאה את המוטעה – הלקוח – להתקשר בחוזה עם מנהל התיק.
בנוסף יתכן וניתן לטעון ל"מצג שווא רשלני" מכוח פקודת הנזיקין ובמקרים מסוימים אף ניתן לטעון לתרמית. ההגדרה של מצג שווא רשלני על פי הוראות סעיפים 35 ו 36 לפקודת הנזיקין היא : הצג לא מהימן של עובדות ,על מציג העובדות היה לדעת כי הן שגויות ולא מבוססות ,היה עליו לצפות כי מקבל המצג ( הלקוח ) יסתמך עליהן וכתוצאה ,ייגרם נזק כלכלי.
הזהרה מפני הסיכונים
קיימים היבטים נוספים הנוגעים להפרות שונות של החובות המוטלות על מנהלי תיקים נכוח החוק ובראשן : אי מתן הזהרה מפני הסיכונים שבהשקעה ובמקרים מסוימים ,אי ביצוע "בדיקת התאמה" של השירות לצורכי הלקוח.
כאמור ,האלמנט המהותי ביותר בנסיבות שכאלו הוא הסתרת הסיכונים מפני הלקוח.
במידה ולקוח לא ידע על הסיכון או לא הבין את משמעות השימוש באופציות ונגרם הפסד ,הרי שאם הדבר יוכח ,הלקוח יהיה קרוב לוודאי זכאי לפיצוי. הרי הסיבה העיקרית שבעטיה הלקוח הפקיד את כספו בידי אותו מנהל מלכתחילה הייתה המצג או הידיעה כי הקרן מובטחת ולא תפגע . אם אותו לקוח היה יודע כי קיים סיכוי להפסיד את סכום השקעתו וודאי שלא היה מתקשר עם המנהל בהסכם או לחילופין ,היה שוקל שוב את כדאיות ההשקעה באופן הזה כשכל המידע המהותי הוצג בפניו.
ראוי לציין כי "לבדיקת ההתאמה" חשיבות גדולה מאד. חשיבותה מתחדדת כיום לאור הנחיות חדשות שיזמה הרשות לניירות ערך ,המופנות למתווכים פיננסיים והנוגעות לאופן הביצוע של אותה בדיקת התאמה.
כיום ,בניגוד לנהוג בעבר ,יש לבצע עם הלקוח בדיקה יסודית ומדוקדקת תוך תיעוד מדוייק של אופן הביצוע והתשובות שניתנו על ידי הלקוח. “דילוג" על אותה בדיקה או ביצועה באופן רשלני עשויה לחשוף את המנהל לתביעה במידה ויתברר כי הלקוח לא ידע על הסיכון הטמון בהשקעה או שהשירות שניתן לו היה רשלני ולא הותאם לצרכיו .