ביהמ"ש הכלכלי: יו אס ג'י קפיטל ניהלה תיקי השקעות באלגוטריידינג ללא רישיון

פסק דין מיום 24.6.2019 – בית המשפט הכלכלי קבע: מסחר אלגוריתמי (אלגוטריידינג) מחייב רישיון לניהול תיקים – חברת יו אס ג'י קפיטל ניהלה תיקי השקעות ללא רישיון ובניגוד לחוק. 

התביעה הוגשה באמצעות המשרד, ונוהלה עד תומה על מנת להשיג פסיקה עקרונית בסוגיה משפטית זו.

בפסק תקדימי שניתן בתביעה הייצוגית נגד חברת יו אס ג'י קפיטל ישראל בע"מ(USG CAPITAL), קבע בית המשפט המחוזי – כלכלי, כי פעילות האלגוטריידינג שניהלה החברה, תוך שנגרמו הפסדי עתק ללקוחותיה, הייתה בלתי חוקית וחייבה רישיון לניהול תיקי השקעות. ביהמ"ש קבע כי התוצאה העקרונית של הפסיקה היא שהיה על החברה לפצות את המשקיעים בכל ההפסדים שנגרמו להם.

בעשותו כן, ביהמ״ש דחה על הסף את הנרטיב המופרך בו השתמשה usg ושנטען גם על ידי חברות פורקס נוספות, לפיו ״לא הייתה רגולציה״ בנוגע לניהול תיקים באמצעות מסחר אלגוריתמי. גם הכרזתה של החברה, טרם שהפסיקה את פעולתה באופן יזום, כי זכתה "להצלחה" במאבק מול הרשות הרשות לניירות ערך שהורתה על הפסקת פעילות האלגוטריידינג, הופרכה לחלוטין נוכח פסק הדין שניתן בתביעה הייצוגית, שקבע באופן חד משמעי כי החברה (או כל חברה אחרת לצורך העניין), אינה יכולה להציע ללקוחותיה תוכנות אלגו טריידינג שכן בכך תיחשב כמי שמנהלת השקעות עבור לקוחותיה – פעולה האסורה בחוק.

פסק הדין, המהווה פסיקה משפטית סופית בסוגיה, הביא לסיומו של המאבק המשפטי שניהל המשרד בעניין המסחר האלגוריתמי כנגד החברה וכנגד חברות נוספות (לצד הרשות לניירות ערך שפעלה באופן נמרץ על מנת לעצור את פעילותן של החברות) בסוגיה עקרונית זו.

ביהמ"ש קבע:

"המשיב טען כי גם בהנחה שתתקבל עמדת המבקש לפיה המסחר באלגו-טריידינג הוא ניהול תיקים המחייב רישיון, הרי שמדובר בפרשנות של הדין ולא בהוראות מפורשות בו. לגישתו עד לאחרונה לא הייתה לרשות עמדה ברורה ביחס למעמדו של המסחר האלגוריתמי ולמצער עמדה שכזו לא הובהרה בפומבי. משכך, לשיטתו אין להטיל אחריות על המשיבים. איני מקבלת את הטענה. חוק הייעוץ אוסר על ניהול תיקים ללא רישיון מתאים. כפי שנקבע לעיל בפסק-דין זה, המסחר האלגוריתמי שבוצע על-ידי החברה היה "ניהול תיקים" ולכן חייב קבלת רישיון מכוח הוראות החוק על-פי פרשנותו כפי שזו נקבעה על-ידי בית-המשפט. פרשנות זו איננה קשורה בשאלה מתי קבעה הרשות את עמדתה ביחס למסחר האלגוריתמי ואיננה מושפעת ממנה".

ביהמ״ש החליט כי העיקר הוא היכן מצוי שיקול הדעת וכי אין זה משנה באיזה אופן מנוהלים הכספים, כשנקבע ששיקול הדעת בדבר קבלת החלטות ההשקעה היה מצוי במלואו אצל החברה ולא אצל הלקוח. מכאן שהטענות בהקשר זה – שהועלו לראשונה בתביעה הייצוגית כנגד יוטרייד ושאומצו מאוחר יותר על ידי הרשות לניירות ערך – התקבלו במלואן.

התוצאה היא שביהמ"ש קבע כי אם החברה לא הייתה בפירוק, היה עליה להחזיר ללקוחות את כל ההפסדים שנגרמו להם; וכי בנסיבות העניין, היה מקום לאשר את התביעה כייצוגית בייחס ללקוחות אלו.

ביהמ"ש קבע בין היתר:

"אני סבורה – מבלי לקבוע מסמרות בנושא זה בשלב זה של הדיון, כי המבקש הרים את הנטל הראשוני שהוטל עליו ביחס לטענתו לפיה יש לנקוט בשיטת חישוב הנזק לה הוא טען – ביטול ההסכמים בין חברי הקבוצה לבין החברה והשבה של מלוא הכספים שהושקעו בחברה. זאת לאור העובדה שהחברות סיפקו לחברי הקבוצה שירותים של ניהול תיקים לאורך כל תקופת הקשר ללא שהיה להן רישיון לכך".

בשורה למשקיעים:

הקביעה התקדימית בפסק הדין, ששמה קץ ״לאי הוודאות״ המשפטית שהתקיימה עד היום בנושא, תקל על כל מי שניזוק מפעילות מסחר אלגוריתמי בלתי חוקי, להגיש תביעה ״רגילה״ כנגד חברות ומנהליהן, בעילות תביעה הנוגעות לאחריות אישית (עילות מכוח דיני הנזיקין אך לא מכוח "הרמת מסך" כפי שיפורט להלן), ולהוכיח אותה ביתר קלות; ומכאן שיש בפסיקה בשורה חשובה למשקיעים.

לצד קביעה תקדימית זו, התביעה האישית כנגד בעלי החברה, בעילת "הרמת מסך" נדחתה.

ביהמ"ש קבע כי לא הוכח, ברמה הנדרשת בחוק, שיש מקום לבצע הרמת מסך בין החברה לבעליה (חיוב בעלי החברה בחובות החברה ללקוחותיה וביטול מסך ההפרדה בין החברה לבעלי מניותיה). נקבע כי מי שהייתה צריכה להחזיר את ההפסדים שנגרמו ללקוחות היא החברה ולא בעליה וזאת, על אף שהפסדי לקוחות החברה עברו למעשה, באמצעות החברה, לבעלי המניות שלה.

נראה שביהמ"ש נטה שלא לאפשר הרמת מסך על מנת לצמצם את האפשרות הזו רק למקרים חריגים שבחריגים.

כך או כך, נראה שכעת, לאחר שהוסר ענן "אי הוודאות" המשפטי – שלדעתי היה לא יותר ממסך עשן אותו הפיצו חברות הפורקס בניסיון למסך את העובדה כי ניהלו תיקי השקעות לכל דבר ועניין – לנפגעי פעילות המסחר האלגוריתמי סלולה הדרך לתבוע את נזקיהם ביתר קלות ומבלי שיצטרכו להתמודד עם הטענה כי "לא הייתה רגולציה" או עם הטענה כי לא מדובר בניהול תיקים.

ת"צ 47119-12-15 אפרימוב נ' יו אס ג'י קפיטל ישראל בע"מ ואח'

ייעוץ השקעות כללי ? הסכנות גדולות מן התועלת

לפני כמה ימים פרסמה הרשות לניירות ערך טיוטת תיקון לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 בעניין ייעוץ השקעות כללי.

מדובר ברעיון שעלה כבר בעבר לאפשר ייעוץ השקעות בכלי תקשורת או אמצעים מקוונים, ללא צורך ברישיון; שיוצע ללקוחות רבים ולא מסוימים, כלומר לציבור הרחב, מבלי לקיים אינטראקציה אישית בין נותן הייעוץ ללקוח. בגדר זאת, נכנסים שירותי איתותים למיניהם המציעים לציבור איתותי קניה ומכירה של מניות ונכסים פיננסיים. עד היום, רוב השירותים הללו נחשבו כמתן ייעוץ השקעות שדרש רישיון.

מדובר בלא פחות ממהפכה בתחום הייעוץ הפיננסי; מהפכה שלדעתי טומנת בחובה סכנות רבות שיעלו בהרבה על התועלת שתצמח ממנה.

לדברי הרשות לניירות ערך:

"התמורות של השנים האחרונות, לפיהן פעילויות רבות משנות צורה והאמצעים הטכנולוגיים מאפשרים ביתר קלות לפנות לציבור רחב חלף אינטראקציה אישית בין יועץ לבין לקוח, המחישו את הצורך להגדיר ולהסדיר באופן נפרד את תחום הייעוץ הכללי ולהבחינו מהייעוץ האישי המוסדר בחוק הייעוץ, תוך מתן מענה למאפייני השירות ולהתפתחויות הטכנולוגיות"

עיקר התיקון המוצע הוא להגדיר ייעוץ השקעות "כללי" כך:

"ייעוץ השקעות שאינו נחזה לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים של אדם מסוים, ולמעט ייעוץ השקעות הכולל קשר ישיר בין נותן הייעוץ לבין מקבלו."

הרעיון הוא שמתן "ייעוץ" לציבור בלתי מסוים של לקוחות, כשלא מתקיימת אינטראקציה אישית בין נותן השירות ללקוח, כך שהשירות אינו מותאם "אישית" לנתוני הלקוח, לא ידרוש רישיון ומרבית הוראות החוק, החלות כיום גם על מי שאין לו רישיון, לא יחולו.

לדברי הרשות: "בדרך זו ייפתח שוק ייעוץ ההשקעות לסוגים נוספים ומגוונים של שירותים ומוצרים, אשר לא מתאפשרים כיום. השאיפה היא כי מקום בו השרות הנו כללי יוכלו כוחות השוק, באמצעות המוניטין המצטבר, לסנן באופן אפקטיבי את נותני השרות שאינם כשירים"

"סינון אפקטיבי של נותני השירות" ?

רגע, ממתי כוחות שוק מסננים נוכלים ושרלטנים? הרשות למעשה תאפשר לכל אחד, ללא קשר לטיבו ואיכותו, ליתן ייעוץ לביצוע פעולות מסחר עתירות סיכון, כשקהל היעד הוא הציבור הרחב – שאינו בקיא ומודע לסיכויי ההצלחה הנמוכים או להשפעות ההרסניות של מינוף פיננסי – ו/או ללקוחות שאינם מתוחכמים או בעלי ממון. התוצאה עלולה להיות קשה.

כמי שמכיר את הענף היטב ברור לי, לאחר שקראתי את הצעת התיקון לחוק, כי מדובר בסכנה של ממש. הרעיון הזה עלול לגרום לנזקים עצומים למשקיעים – אפילו יותר מחברות האלגוטריידינג (למי שמכיר).

מה הבעיה ?

מדובר למעשה בסוג של ייעוץ השקעות או אף ניהול תיקי השקעות (אנושי או ממוחשב) "ברברס" או במלים אחרות, במקום שחברות שהציעו בעבר תוכנות לניהול השקעות שנבחרו עבור הלקוח (אלגוטריידינג); ושפעולתן הופסקה בשל תביעות משפטיות ואכיפה של הרשות לני"ע; יקומו חברות חדשות שיציעו לציבור לבצע פעילות דומה, אבל בעצמו.  כלומר, במקום ששיקול הדעת יהיה אצל החברות – מה שדורש רישיון – "שיקול הדעת" יעבור ללקוח ומשפטית, מי שיבצע את הפעולות יהיה הלקוח ולא החברה.

בפועל, זה ממש לא משנה מי מבצע את הפעולות שכן היזמה בביצוע פעולות כאלו ואחרות, העיתוי, הכמות, המינוף וסוג הנכסים, ייקבעו על ידי נותן הייעוץ "הכללי". ההפסדים יהיו כמובן של הלקוח.

הסכנה הגדולה ביותר לציבור המשקיעים הבלתי מנוסה נעוצה במתן אפשרות להצעת שירותי איתותים על ידי זירות פורקס (זירות סוחר לחשבונו העצמי) ולא ראיתי איסור כזה בטיוטה.

כך ייוצר מצב בו זירות הסוחר יציעו שירותי איתותים ללקוחותיהם בחוזי CFD שהם נכסים פיננסיים, במקום להציע שירותי אלגוטריידינג, כשהזירות מצויות בניגוד עניינים חמור וחזיתי שכן ההפסדים שייגרמו ללקוחות (והם ייגרמו בוודאות בשל המינופים הגבוהים) יגיעו לכיסי החברות, כמו גם עמלות עתק בגין ביצוע פעולות. בדיוק אותו ניגוד עניינים שהיה קיים עם חברות האלגוטריידינג והווה בסיס לתביעות המשפטיות שהוגשו.

אז, נקבל את אותה בעיה שנוצרה עם חברות האלגו והאופציות הבינריות, רק בהיקף הרבה יותר גדול ותוך מתן "רישיון" חוקי לחסל את כספי המשקיעים.

אמנם, הרעיון בתיקון לחוק הוא לאסור על מתן תמריצים לנותני השירות מלבד קבלת שכר בגין השירות אך השאירו בהצעה אפשרות להתיר קבלת תמריצים מסוימים, בהתאם להנחיית ראש הרשות לני"ע. ניתן להניח שבמוקדם או מאוחר "ייוצר לחץ" על הרשות לאפשר קבלת תמריצים כך שהרוב המכריע של נותני הייעוץ "הכללי" יגבו מהלקוח, בנוסף לתשלום חודשי, סכומים משמעותיים באמצעות עמלות או החזרי עמלות וזאת, במידה והרשות לני"ע "תפטור" שירותים מסוימים מן האיסור לקבל טובת הנאה שלא מן הלקוח.

בעיה נוספת ומאד מהותית היא שאין איסור על מתן ייעוץ השקעות כללי באמצעות תאגיד

רבות מחברות האלגוטריידינג "התפרקו" לאחר שכספי המשקיעים התאיידו. על מנת להגיע לכיסי בעלי החברות יש צורך להוכיח עילה ל- "הרמת מסך" מכוח סעיף 6 לחוק החברות, כשהאפשרות לעשות זאת צומצמה בחוק רק למקרים של תרמית. מאחר ואין דרישה לביטוח, סביר להניח שיצוצו נותני איתותים רבים מספור שיגרמו ללקוחותיהם הפסדים כבדים וייעלמו מיד לאחר מכן תוך ריקון החברות מנכסים ופירוקן. ללקוח של נותני האיתותים יהיה קשה להגיע לכיסו של בעל החברה שכן במקום שנותני הייעוץ הכללי יהיו חשופים באופן אישי לתביעות (אפקט מצנן משמעותי ביותר לביצוע הפרות חוק), הרי שהאחריות המשפטית תיפול בראש ובראשונה על חברות ריקות מנכסים ורק אח"כ, אולי, על בעלי החברות עצמם.

לכן, רצוי מאד לאסור על מתן ייעוץ השקעות כללי באמצעות תאגיד.

ישנן עוד בעיות כגון אכיפה של האיסורים הנלווים למתן ייעוץ השקעות כללי כגון גילוי נאות של ניגודי עניינים או איסור קבלת תמריצים אך בשורה התחתונה, אם לא יוכנסו שינויים ומגבלות משמעותיים על נותני שירותי ייעוץ השקעות "כללי" הנזק שייגרם יהיה רב מאד והרשות תמצא את עצמה שוב בבעיה בניסיון לסתום את הפרצות.

הניסיון הוכיח שהאכיפה הכלכלית במדינת ישראל חלשה יחסית ובכל פרצה קטנה נכנסים נוכלים ושרלטנים רבים שחומדים את כספו של הציבור הרחב. במקרה הזה, להבנתי מדובר במתן רישיון לגרום הפסדים לציבור תוך התעשרות של נותני האיתותים על גבם.

בנוסף, לא ברור כיצד הרשות חושבת שהוראות החוק בנוגע לגילוי נאות של נותני השירות או איסור על אינטראקציה עם הלקוח, יאכפו בצורה אפקטיבית נוכח האינפלציה הצפויה של נותני שירותי הייעוץ "הכללי"  לציבור הרחב. מוזר שלאחר שהרשות הצליחה לעצור את פעילות חברות האופציות הבינריות ואת פעילות חברות הפורקס והאלגוטריידינג, היא מאפשרת לרעל חדש להיכנס לשוק.

אמנם, הרצון להגדיל את מחזורי הפעילות בבורסה הוא מובן (נראה כי לכך בין היתר מקווים הגורמים שיזמו את התיקון לחוק) אבל לא באופן הזה. לדעתי, הנזקים יעלו בעשרות מונים על התועלת האפשרית.

רגולציה בתחום ה "פורקס" אינה מספיקה.

למשרד ניסיון רב בניהול תביעות הנוגעות לרשלנות מקצועית של מנהלי תיקי השקעות במהלכן ייצג מספר רב של משקיעים בתביעות יחידים ותביעות קבוצתיות כנגד חברות ניהול תיקים וגופים פיננסיים קשורים. כמו כן המשרד מעורב בתביעות תקדימיות בנושאי אופציות בינאריות, תביעות נגד חברות פורקס  וניהול תיקים באמצעות אלגוטריידינג .

בימים האחרונים פורסם בעיתונות הכלכלית כי חברה גדולה העוסקת במסחר במט"ח הגיעה להסכם פשרה בתביעות שהוגשו נגדה ע"י לקוחות שנגרמו להם הפסדים כבדים כתוצאה מההתקשרות עמה.


לא אלאה בפרטים , מי שקרא הבין ,אך מה שכן רלוונטי הוא מידת ההשפעה שתהיה להסדר הזה על שוק הפורקס בכללותו וחשוב מכך עד כמה זה ישפיע ( אם בכלל ) על החברות הפועלות בתחומים דומים הקשורים למסחר במכשירים פיננסיים ובראש ובראשונה ,החברות העוסקות בלימוד ואספקת פלטפורמות מסחר בתחום המניות והחוזים העתידיים.


לכאורה עצם ההגעה לפשרה במסגרתה ייושבו התביעות כנגד החברה ויפסקו ההליכים מונעת מתן פסק דין אפשרי כנגד החברה . פסיקה שעשויה לזעזע ,כדברי הכתבה ,את שוק הפורקס ולהביא "למבול תביעות" נוספות גם כנגד החברה הזו וגם כנגד חברות אחרות בתחום. ניתן גם להניח שהחברה העריכה כי ביהמ"ש אכן עשוי לפסוק כנגדה ולכן ,לאחר התדיינות לא קצרה ומאבק גם בזירה התקשורתית,העדיפה "למזער נזקים" .


לדעתי גם אם התביעות הנוכחיות יושבו עדיין הסיכונים העומדים בפני החברות הללו, הפועלות בתחום בעייתי ושנוי במחלוקת ,לא חלפו ונראה כי בעקבות הפשרה הנוכחית אך ילכו ויתגברו. האמור עשוי גם להשפיע על חברות הפועלות בתחומים משיקים של שרותי המסחר במכשירים פיננסיים אחרים כמו מניות וחוזים עתידיים.


כיצד ומדוע זה עשוי להשפיע על חברות אלו ? כדי לענות על כך יש צורך להבין היכן טמונה הבעייתיות שבפעילותן. להלן מספר גורמים המאפיינים אותן.


ראשית ,המסחר במכשירים פיננסים , הן "פשוטים" ( כגון מניות ) ומורכבים יותר ( כמו אופציות וחוזים עתידיים) טומן בחובו סיכון רב. ככל שטווח הזמן בו פועלים קצר יותר למשל במסחר יומי במניות או מסחר במט"ח כך גדל הסיכוי להפסדים ,בעיקר, אך לא רק ,בשל סכומי העמלות המצטברים והולכים ככל שהפעילות אינטנסיבית יותר והמגיעים לכיסם של החברות בין אם במישרין ובין אם בעקיפין .

בפרסומיהן השונים דואגות החברות לציין כי מדובר בתחום הטומן בחובו סיכון רב וכי הפסדים עלולים להיגרם אך לא בטוח שבכך הן יוצאות ידי חובתן ,זאת בשל המאפיין הבא שלהן והוא קהל היעד.


קהל היעד הוא בדרך כלל סוחרים מתחילים או סוחרים חסרי ידע וניסיון מספיקים.


כדי להתגבר על "הבעיה" מציעות החברות קורסים והדרכות ,בין אם בסיסיות ובין אם "מתקדמות יותר" שבמסגרתן החניכים עוברים הדרכה על פלטפורמת מסחר של החברה עצמה או של חברות קשורות אליה עסקית.


מדוע סוחרים חסרי ניסיון ? סוחרים מנוסים אינם זקוקים לשירותי הדרכה ולימוד ובדרך כלל בוחרים את הפלטפורמה הטובה ביותר עבורם שהיא כמעט תמיד ,חברות ברוקרים גדולות ומבוססות בארה"ב איתן הם עובדים באופן ישיר וללא מתווכים בדרך.


ברוב המקרים הלקוחות אינם מבינים ומכירים את התחום וחלקם הגדול שבוי בתפיסה כי המסחר במניות או מכשירים פיננסים פשוט יחסית ואינו דורש מיומנות ומומחיות יוצאת דופן. במובנים מסוימים קהל זה הוא "טרף קל" לחברות הללו בשל פערי הידע וההבנה ,הן של האלמנטים הטכניים של המסחר,הן של הסיכון והרגישות לסיכון והן מבחינת העדר היכולת להבחין בין מה נכון ואפשרי להשיג ביחס לתמונה הנמסרת להם ומה לא.


הבעיה הגדולה ביותר היא שרוב הלקוחות הללו אינם מודעים לכך כי סיכויי ההצלחה שלהם במסחר קצר טווח נמוכים וכי קיים פער גדול מאד בין הציפיות לבין המציאות.


במובן הזה האזהרה הניתנת ע"י החברות מפני הסיכון שבפעילות הפיננסית הזו היא די חסרת משמעות מעשית מכיוון שבחלק מן המקרים לאורך כל שלבי ההתקשרות עם החברות הן בזמן הגיוס והן בזמן הלימוד והמסחר עצמו מקבלים הסוחרים המתחילים את התחושה כי יש להם סיכוי אמיתי להצליח אך למעשה הנסיון הוכיח כי אין זה כך ובסופו של דבר חלקם הגדול מתפכח ופורש


העובדה שחברת הפורקס נתבעו והסכימו להתפשר מעידה על הבעייתיות שבתחום הקיימת במידה לא מועטה, כאמור, גם בקרב החברות העוסקות במסחר ה "רגיל" . מספיק להיחשף לפרסומים של חלק מהחברות היוצרות תחושה שהמסחר קל ופשוט ודורש השקעה מועטה של זמן ומשאבים כדי להבין את הבעייתיות שבתחום זה .


מאפיין נוסף הוא ניגודי האינטרסים שקיימים בין החברות לבין לקוחותיהם ,ניתן להניח שניגודי האינטרסים הללו עמדו בבסיס התביעות נגד חברות הפורקס ואף הביאו את הרשות לניירות ערך לפעול להסדרת העיסוק בתחום.

לחברות ישנו אינטרס עסקי ברור כי הסוחרים יסחרו כמה שיותר ולטווח הקצר כדי שייצרו כמה שיותר עמלות מסחר הזורמות לכיסי החברה. למעשה "הכסף הגדול" נמצא בעמלות וקורסי ההדרכה למיניהם נועדו כדי להכניס כמה שיותר פעילים שייצרו כמה שיותר עמלות ורווחים לחברה. ניגוד האינטרסים כאן ברור.

לטענה המצויה והלכאורה הגיונית כי לחברה אין אינטרס שהסוחר יפסיד, מכיוון שבכך היא תפסיד את הלקוח ,אין בסיס מכיוון שהניסיון הוכיח כי ברוב המקרים אין לסוחר המתחיל סיכוי רב מלכתחילה ,קל וחומר אם הוא סוחר במכשירים ממונפים כגון חוזים עתידיים כך שבמוקדם או במאוחר יפסיד את כספו ,כולו או חלקו.


החברות מודעות לכך אך למעשה גם אם הן מעוניינות כי הסוחר המתחיל יצליח וירוויח הרי שאין הן יכולות לשפר באמת את מצבו . סיכוייו הם מלכתחילה נמוכים כשהוא צריך להתמודד בשיטות מסחר אגרסיבית וקצרת טווח אל מול שחקנים מנוסים ומתוחכמים ממנו לאין שיעור.


שיווק אגרסיבי .


בשוק רווי תחרות כמו בשוק חברות המסחר והפורקס יש צורך להשתמש באמצעים שיווקיים אגרסיביים על מנת לגייס לקוחות חדשים. מן האמור לעיל ניתן להבין כי אופיים של הפרסומים עשוי להיות בעייתי מבחינת המצג הנוצר בקרב הלקוחות הפוטנציאליים. כצפוי יהיו לקוחות שיחושו פגועים מהתנהלות החברות כלפיהם ויחושו צורך לשתף אחרים במצוקתם ולבקר את פעילות החברות בעיקר דרך מדיות חברתיות.


במקרים מסוימים נתקלים המבקרים המביעים את תחושותיהם ותסכוליהם בתגובות חריפות מצד חברה זו או אחרת הבאה לידי ביטוי בדרך כלל בדרישה תקיפה להסרת הביקורת שנכתבה כלפיה.


בחלק מן המקרים מדובר בביקורת עניינית ולגיטימית שאינה מופנית דווקא כלפי חברה מסוימת אך לא תמיד החברות עושות את האבחנה הזו מתוך התפיסה השגויה כי יש למנוע כל ביקורת העשויה לפגוע בתדמיתן אל מול האזרח הפשוט שחש נפגע ממנה.


אישית נתקלתי לא אחת בבקשת עצה מגולשים ש"למדו להכיר מקרוב" את תגובתן של החברות. במקרים רבים האיום עובד , במקרים אחרים החברות , בחכמתן ,"סוגרות את זה בשקט" ובמקרים קיצוניים כמו במקרה האמור בכתבה על חברת הפורקס ,זה מגיע לבית המשפט בדמות תביעות הדדיות .


כך או כך על החברות הפועלות בתחום להבין כי בסופו של דבר שיטות אגרסיביות ותקיפות תהיינה בעוכריהן ועשויות לגרום להן בעקיפין לנזק תדמיתי. סביר להניח שגם החברות הפועלות בתחומים משיקים לתחום המסחר במט"ח "הסובלות" ממאפיינים דומים הקשורים לפעילותן , תושפענה מהלך הרוחות המשתקף בכתבה ויתכן כי אט אט יחלו הרשויות לבחון ביתר רצינות את הצורך בהסדרת הפיקוח גם עליהן .