הבטיחו לכם "רווח בטוח" ? זו כנראה הונאה.

 

מעת לעת מתפרסמים בתקשורת מקרים של משקיעים ,אזרחים תמימים ,שנפלו קרבן להונאה פיננסית. במקרים רבים מדובר באנשים שנפלו קרבן לנוכלים המציגים עצמם כ"מומחים" בשוק ההון ,בהשקעות ו/או במסחר בניירות ערך והמצהירים כי ביכולתם "לנצח את השוק" ולהניב רווחים גבוהים למשקיעים. הבטחות ומצגים אלו מתגלים כמעט תמיד כמקסם שוא ומי שהתפתה ונשבה בקסמם של אותם מומחים מגלה , בדרך כלל בשלב די מוקדם ,כי הולך שולל וכי כספו ירד לטמיון.

להלן כמה אלמנטים המאפיינים הונאות פיננסיות מן סוג הזה. בדרך כלל קיומם של אחד מן המאפיינים או יותר מעיד כי סביר להניח שמדובר בהונאה.

  

פרסומים המבטיחים רווחים גבוהים מן המקובל.

בחיים, קל וחומר בשוק ההון ,מה שנראה או נשמע טוב מדי כדי להיות אמיתי הוא כמעט תמיד גם כזה. במקרים רבים פיתויים של הקרבנות מתחיל באמצעות מודעה בעיתון או באמצעי תקשורת מקוון המפרסם הצלחה מסחררת או רווחים גבוהים שהניב המומחה להשקעות בתקופה מסוימת. לעתים הפרסום מלווה "בעדויות "מפוברקות של משקיעים מרוצים המעידים כי אותה השקעה התגלתה ככה מוצלחת עד כי לא ברור להם כיצד לא פנו לאותו מומחה קודם לכן.

 

פיתוי ושידול

כשהמשקיע התמים יוצר קשר עם אותו נוכל או קבוצת נוכלים "כדי לקבל פרטים" מתחיל מאותו רגע "מחול שדים" של שידול , פיתוי, פניות והצקות בלתי פוסקות עד שהקרבן נענה .הנוכל יחתור מהר ככל האפשר לפגוש את הקרבן ולהתחיל את מלאת השכנוע. לעתים הוא יגיע עד למקום הימצאו של הקרבן . הוא יציע להגיע לביתו ,למקום עבודתו ,ינסה לארגן פגישה ללא נוכחות בת הזוג או בשעות לא מקובלות , הכל בכדי להתחיל את תהליך השידול.

נוכלים מתוחכמים יותר יפעלו באופן הפוך. הם יציגו מצג בו הם עסוקים מדי בכדי לפגוש את הקרבן המיועד וכי הסכום אותו הם מוכנים לקבל לניהולם גדול בהרבה ממה שהקרבן מעוניין להשקיע. בשלב מסוים הם יצרו קשר עם הקרבן ויזמינו אותו לפגישה במשרדם המפואר ובמהלכה , יפארו את הצלחותיהם הרבות תוך הדגשה כי הם למעשה "עושים טובה" לקרבן בכך שהם נאותים לקבל את כספו "לניהול". הלקוח התמים יופל במהירות ברשת ומשם גורלו נחרץ.

לאחר שנוצר הקשר הראשוני מתחיל תהליך החיזור ובו הנוכל " מתביית" על הקרבן ולא מניח לו עד שזה יאות להפקיד בידיו סכום כסף כלשהו. הליך השידול יכול להמשך זמן מה אך הוא לא יפסק עד "שהעסקה" תיסגר. ברגע שיזם ההונאה חש כי "נזרע הזרע" וכי ישנה התעניינות הוא לא יפסיק עד שישיג את מבוקשו. במידה ונתקלתם בהתנהלות שכזו הנלוות להבטחות לתשואות גבוהות הסיכוי כי מדובר בהונאה פיננסית גבוה מאד.

 

 טרם מעשה העוקץ

טרם העברת הכספים יחתום הקרבן על הסכם התקשרות. לאותו "הסכם" יתכנו מספר אין סופי של גרסאות ונוסחים אך את כולם יאפיין אלמנט אחד. הנוכל ידגיש באותיות הקטנות כי המשקיע מבין את הסיכונים שבצורת הניהול הייחודית והמיוחדת של אותו "מנהל השקעות" וכי המנהל מסיר את אחריותו לכל הפסד שייגרם בחשבון. אותו מנהל לא יסביר את הסיכונים אלא ימהר להחתים את הלקוח על ההסכם. לעתים יופיע בהסכם סעיף המבטיח תשואה גבוהה וקבועה ( שאינה סבירה ) כשאליה נלווה סעיף המציין כי המנהל לא זכאי לדמי ניהול תוך שהוא מבקש לקבל אחוזים מן הרווחים העתידיים ,במובן "לא הרווחת ? לא שילמת". במידה וזה המצב כמעט בטוח כי מדובר בהונאה.

אציין כי פה ושם קיימים בשוק מנהלי השקעות מנוסים ומומחים שגובים שכר רק על פי תוצאות אך כמעט תמיד הם יציינו כי הם אינם מחזיקים ברישיון תקף וכי המגבלות החלות על מנהלי תיקים מורשים אינם חלים עליהם. כמו כן הם לעולם לא יבטיחו תשואה קבועה או גבוהה אלא יקבעו מנגנון אחר לחלוקת הרווח.

 

חשוב לדעת כי הבטחת תשואה היא דבר אסור על פי חוק וכי מנהל תיקים מורשים לא רשאים לקבל שכר על תלוי תוצאות.במידה ובהסכם בכתב או בעל פה נכתב או נאמר תנאי שכזה זהו תמרור אזהרה בולט ! על מנהלי תיקים לא מורשים גם חלה חובה לציין בפני הלקוח כי הם פועלים ללא רישיון ואת השלכות פעולה זו על הלקוח. מנהל המבטיח תשואה ואינו מציין זאת בפני הלקוח , כמו גם את הסיכונים הגלומים בשיטת ההשקעה של אותו מנהל ,עובר על החוק .

 

העוקץ

לאחר ש"ההסכם " נחתם והכספים הועברו מתחיל הנוכל "לעבוד". ברוב המקרים מדובר בשתי שיטות של הונאה. הראשונה היא הונאת "פונזי" המוכרת לכולם מפרשת מיידוף. השניה היא הונאת "חיבוץ" עמלות . זו שיטה מתוחכמת קצת יותר בה מטרתו האמיתית של הנוכל היא קבלת החזרי עמלות בעבור ביצוע פעולות מסחר. בשיטה זו המנהל מבצע מספר רב מאד של פעולות בפרק זמן קצר המייצרות עמלות מסחר בסכומים גבוהים מאד. לעתים מדובר במאות ואלפי פעולות בטווחי זמן קצרים מאד ( מסחר יומי ) הנחזות בבדיקה להיות חסרות כל הגיון כלכלי.

במקרים רבים סכומי העמלות שנגבים בחשבון מכלים חלק גדול מאד מן הסכום שהופקד. מקרים בהם מחצית מן החשבון נאכל על ידי עמלות אינם מקרים חריגים. הברוקר או חברת שירותי הבורסה המעבירה את הפקודות גובים עמלה עבור כל פעולה שמבצע "המנהל" כשהם חולקים את הרווחים עם המנהל עצמו. בדרך זו הנוכל למעשה "סוחט" את החשבון עד תום תוך שהוא מעביר לכיסו בדלת האחורית סכום ניכר מן ההפקדה. בסופו של "התהליך" נשארים בחשבונו של המשקיע רק שאריות , שבריר מן הסכום שהופקד.

 

תהליך העוקץ מתרחש מהר מאד. לעתים המשקיע מקבל אמצעים לעקוב אחרי החשבון אך במקרים רבים מדובר באנשים שאינם בקיאים בתחום והם אינם מבינים את המתרחש. ברגע "שיורד האסימון" והמשקיע מבין כי משהו לא תקין ,נוצרים "קשיי תקשורת" עם המנהל ועד שנוצר קשר ונדרשים הסברים בדרך כלל מאוחר מדי.

 

סיכומו של דבר

אם כן מהם תמרורי האזהרה העשויים להעיד בסיכוי גבוה כי מדובר בהונאה פיננסית:

 

פרסומים המבטיחים או מציינים רווחים גבוהים בפרק זמן קצר ושאינם סבירים .

תהליך שידול ופיתוי תוך הפעלת לחץ רב ושימוש בתכסיסים פסיכולוגיים .

החתמה על הסכם התקשרות מבלי להסביר את הסיכונים , לעתים תוך "ויתור" על דמי ניהול.

העדר תקשורת עם המנהל לאחר מכן.

 

הדרך הטובה ביותר להימנע מהונאות שכאלו היא לבדוק תחילה אם לאותו מומחה ישנו רשיון לניהול תיקים.ניתן לעשות זאת בקלות באמצעות האתר של הרשות לניירות ערך תחת הסיווג "רשימת יועצים ומנהלים".

יש לשאול מפורשות אם לאותו איש או חברה ישנו רישיון לניהול תיקי השקעות. במידה והם עונים בחיוב ( לאחר שבדקתם ומצאתם שאין להם רישיון ) או לחילופין מציגים עצמם כבעלי רישיון, יש להתרחק מהם מיד. זהו תמרור אזהרה שאין כמותו.

לעתים יופיע בתהליך ההונאה אחד מן המאפיינים לעיל ולעתים יותר מאחד. כך או כך כשמדובר בכספיכם עליכם לבדוק בציציות ולהצליב מידע שכן במידה והנזק נעשה הדרך היחידה היא לתבוע את הנוכל בבית המשפט, הליך ממושך ,מורכב והכרוך בהוצאות לא מבוטלות.

 

כעורך דין העוסק בנושאים הנוגעים לפעילות בשוק ההון ומייצג משקיעים נתקלתי לאחרונה במספר מקרים של הונאות פיננסיות כגון אלו. מקרים רבים אינם מתפרסמים ( גם בשל רצון הנפגע לשמור על חשאיות או להגיע להסדר מחוץ לכתלי בית המשפט) ולא תמיד יש מה לעשות בנדון. הדרך הכמעט יחידה להתגונן מפני הונאות אלו היא לבדוק ,לשאול ולברר וחשוב מכך ,להפעיל את השכל הישר.

 

Www.tsuklaw.com

 

"הכנסה חודשית" מהשקעה באופציות – יש דבר כזה ?

משקיעים בשוק ההון ,בין אם לבדם ובין אם באמצעות "מתווכים פיננסיים" ( ברוקרים ,מנהלי תיקים ,יועצי השקעות וכו' ) נחשפים למידע רב הנוגע למכשירים פיננסיים בערוצים תקשורתיים ומקוונים לרבות: פורומים , הרצאות ,קורסים וכדומה .אחד המכשירים הפיננסיים "הלוהטים" ביותר מבחינת היכולת להניב באמצעותם רווחים גבוהים תוך שימוש בהשקעה נמוכה יחסית הם הנגזרים. כשמדברים על נגזרים מתכוונים בעיקר לאופציות מסוגים שונים ,כשבארץ הכוונה ברוב המקרים לאופציות על מדד המעו"ף.

השקעה באופציות ,קל וחומר למטרות מסחר ,היא בדרך כלל עניין למביני דבר והיא דורשת הבנה ומומחיות שאינה מצויה בידי המשקיע הממוצע. אחת הסיבות הנפוצות לשימוש באופציות הוא לשם גידור. הכוונה היא למעין רכישת "ביטוח" או הגנה של תיק ההשקעות מפני ירידות. באמצעות רכישה של אופציות או יצירת אסטרטגיה מסוימת באמצעות אופציות ,ניתן לקבל מעין "ביטוח" מפני ירידת שווי תיק ההשקעות תוך תשלום של "פרמיה" מסוימת ,היא עלות האופציות.

לכאורה ,אם משתמשים באופציות למטרות "גידור" ( ביטוח ) הסיכון שבשימוש בהם נמוך ומוגבל מראש בהיקפו הכספי. עם זאת ישנם אין סוף אפשרויות לשימוש בנגזרים כשחלק מן האסטרטגיות מביאות לחשיפה משמעותית של תיק ההשקעות להפסדים .בתמורה לסיכון המשקיע מקבל סיכוי מסוים ליצירת רווחים גבוהים שאינם אפשריים באמצעות שימוש במניות.

נשאלת השאלה האם ניתן לקבל, באמצעות שימוש באופציות, תיק השקעות המניב לבעליו הכנסה חודשית נאה מבלי לסכן את שווי הקרן ?

כעו"ד העוסק בייצוג משקיעים בנושאים הנוגעים לפעילות בשוק ההון אני נתקל בכל מיני שיטות "מעניינות" בהם משתמשים מנהלי כספים לא הגונים, על מנת לגייס לקוחות. בדרך כלל האלמנט העיקרי המאפיין את אותם מנהלים הוא יצירת מצגי שווא בנוגע לסיכויי ההשקעה והרווחים הצפויים וחשוב מכך ,הסתרת הסיכונים האמיתיים הטמונים באסטרטגיה כזו או אחרת המוצעת על ידם ,בין היתר תוך הבטחת תשואה ו/או יצירת מצג לפיו שווי הקרן מובטח.

מבחינה מעשית “הבטחת תשואה “ למשקיע ( שהיא אגב אסורה על פי הכללים החלים על מנהלי תיקים ) או הסתרת הסיכון הם היינו הך. בשני המקרים מדובר בלקוחות שסוברים ,בתום לב ,כי אותו מנהל אכן מסוגל להניב להם רווחים נאים מבלי לגרום להפסדים. האופן בו מוצגים הדברים בתהליך גיוס הלקוח הוא כזה שהלקוח מקבל את הרושם כי אין סיכון מהותי בהשקעה וכי גם אם יש סיכון ,הוא מצומצם או מוגבל בהיקפו. הסיכון המוגבל מוסבר על ידי שימוש,כביכול, באותו “גידור” שציינתי קודם לכן. מעין דרך להבטיח כי אם האסטרטגיה בכל זאת תיכשל ,עדיין לא ייגרם נזק משמעותי לתיק ההשקעות ,אם בכלל.

מה המשמעות של הצגת האפשרות הזו בפני משקיע מבחינת הבנתו את הסיכונים ?  האם יש דבר כזה תיק השקעות בו נעשה שימוש באופציות מעו"ף נושא "הכנסה חודשית" ?  

 

התשובה בדרך כלל היא שלילית.

 

גודל התיק

ראשית ,על מנת לקבל הכנסה חודשית מהותית ללא סיכון ,( לצורך העניין כמה אלפי שקלים בחודש ) יש צורך בתיק השקעות גדול למדי. אם נניח לצורך העניין כי ניתן לקבל ריבית של חמישה אחוזים לשנה בסיכון נמוך יחסית על ידי שימוש באג"חים מגוונים ,עדיין יש צורך בתיק שבו יש קרוב למיליון ש"ח המושקעים כולם בנכסים בעלי סיכון נמוך מאד באופן יחסי. מספיק שחלק מן התיק יושקע בנכסים מסוכנים ,מניות או נגזרים ,על מנת לחשוף את התיק להפסדים. אותם הפסדים ינגסו הן בקרן והן ברווחים ולמעשה יוציאו את העוקץ מכל הרעיון שבבסיס ההשקעה -הנבת רווח חדשי קבוע.

מה לגבי תיק בו הופקדו ,לצורך העניין, מאה אלף שקלים ? ובכן ברור כי על מנת לייצר רווחים של כמה אלפי שקלים בחודש בתיק בשווי הזה ,יש צורך להגדיל את רמת הסיכון פי כמה וכמה ביחס לתיק הקודם. ניתן לעשות זאת גם באמצעות שימוש באופציות מעו"ף. מנגד, הסכנה של מחיקת התיק או גרימת הפסדים משמעותיים היא גדולה מאד.

 

יצירת מצג שווא והטעיה

הדיון הזה אינו תאורטי. הוא משקף מקרים אמיתיים בהם נתקלתי ובחלקם אני מטפל ,במהלכם ניתנו הצהרות דומות בפני המשקיעים שהביאו את אותם משקיעים להפקיד את כספם בידי המנהל. לאחר זמן קצר יחסית רוב הקרן נמחקה בשל המינוף הרב בו נקט המנהל תוך שימוש אינטנסיבי באופציות מעו"ף ותוך חשיפת התיק לרמת סיכון גבוהה מאד .

הדברים נעשו בשל "רצונו" של אותו מנהל להניב רווחים גבוהים שישמשו את הלקוח לאותה משיכת "משכורת חודשית נוספת" ובמקביל ,למשיכת דמי ניהול מפולפלים עבור אותו מנהל. בנסיבות אלו "מחיקת" החשבון היא רק עניין של זמן וגם אם פה ושם היו רווחים התחלתיים ,מהר מאד המשיכות נעשו מן הקרן עצמה מבלי שהלקוח מבין בדיוק מה מצב החשבון ומה החשיפה שלו לסיכון.

הצגת האפשרות לקבל הכנסה חודשית ,קבועה פחות או יותר ,מבלי לסכן את הקרן כלל היא שגויה ומוטעית כשמדובר בשימוש באופציות מעו”ף. מצב בו הסיכון הוסתר מן הלקוח שהיה שבוי בתפיסה כי אכן ,בכל מקרה ,הקרן מובטחת ,גם הוא מהווה סוג של הטעיה. הפער בין המצג שנוצר שנועד לגייס את הלקוח תוך הסתרה מוחלטת של הסיכון , לבין התוצאות מהווה עילה לתביעה כנגד המנהל במטרה להשיב את הכספים.

 

במקרים כגון אלו ניתן להחיל את דיני החוזים ולטעון כי מנהל תיקים שהציג בפני לקוח מצג שכזה ,כשאותו מצג הווה את הגורם המכריע בהחלטתו של אותו לקוח להתקשר עמו בחוזה, נהג שלא בתום לב, בזמן קיום מו"מ לכריתת חוזה או אף במהלך קיום החוזה. כמו כן יתכן כי המדובר אף "בהטעיה" על פי סעיף 15 לחוק החוזים שהביאה את המוטעה – הלקוח – להתקשר בחוזה עם מנהל התיק.

 

בנוסף יתכן וניתן לטעון ל"מצג שווא רשלני" מכוח פקודת הנזיקין ובמקרים מסוימים אף ניתן לטעון לתרמית. ההגדרה של מצג שווא רשלני על פי הוראות סעיפים 35 ו 36 לפקודת הנזיקין היא : הצג לא מהימן של עובדות ,על מציג העובדות היה לדעת כי הן שגויות ולא מבוססות ,היה עליו לצפות כי מקבל המצג ( הלקוח ) יסתמך עליהן וכתוצאה ,ייגרם נזק כלכלי.

 

 הזהרה מפני הסיכונים

קיימים היבטים נוספים הנוגעים להפרות שונות של החובות המוטלות על מנהלי תיקים נכוח החוק ובראשן : אי מתן הזהרה מפני הסיכונים שבהשקעה ובמקרים מסוימים ,אי ביצוע "בדיקת התאמה" של השירות לצורכי הלקוח.

 כאמור ,האלמנט המהותי ביותר בנסיבות שכאלו הוא הסתרת הסיכונים מפני הלקוח.

במידה ולקוח לא ידע על הסיכון או לא הבין את משמעות השימוש באופציות ונגרם הפסד ,הרי שאם הדבר יוכח ,הלקוח יהיה קרוב לוודאי זכאי לפיצוי. הרי הסיבה העיקרית שבעטיה הלקוח הפקיד את כספו בידי אותו מנהל מלכתחילה הייתה המצג או הידיעה כי הקרן מובטחת ולא תפגע . אם אותו לקוח היה יודע כי קיים סיכוי להפסיד את סכום השקעתו וודאי שלא היה מתקשר עם המנהל בהסכם או לחילופין ,היה שוקל שוב את כדאיות ההשקעה באופן הזה כשכל המידע המהותי הוצג בפניו.

 

ראוי לציין כי "לבדיקת ההתאמה" חשיבות גדולה מאד. חשיבותה מתחדדת כיום לאור הנחיות חדשות שיזמה הרשות לניירות ערך ,המופנות למתווכים פיננסיים והנוגעות לאופן הביצוע של אותה בדיקת התאמה.

 

כיום ,בניגוד לנהוג בעבר ,יש לבצע עם הלקוח בדיקה יסודית ומדוקדקת תוך תיעוד מדוייק של אופן הביצוע והתשובות שניתנו על ידי הלקוח. “דילוג" על אותה בדיקה או ביצועה באופן רשלני עשויה לחשוף את המנהל לתביעה במידה ויתברר כי הלקוח לא ידע על הסיכון הטמון בהשקעה או שהשירות שניתן לו היה רשלני ולא הותאם לצרכיו .

קרן גידור – כדאי למשקיעים ?

השקעה בקרן גידור – זה כדאי ?

נתחיל מהסוף ( או תשובה לשאלה בגוף הכותרת ). לפעמים כדאי אבל רק למעטים. לרוב המשקיעים הממוצעים זה לא כדאי ולעתים אפילו מסוכן.

על קרנות גידור בקיצור ולעניין.

מה הרעיון בעצם ?

המטרה היא לאפשר לקבוצה של משקיעים להשקיע באמצעות מנהלים פיננסיים בעלי יכולות ( או לעתים, בדיעבד ,מתברר שהם אינם כאלו ) מבלי להיות כפוף למגבלות החוק והרגולציה.

החוק קובע כי לא ניתן לנהל כספים עבור למעלה מ 5 לקוחות מבלי לקבל רישיון לניהול תיקי השקעות מן הרשות לניירות ערך. הפתרון למנהלים מוכשרים ולמשקיעים בעלי ממון הוא מבנה של קרן גידור המאפשר להשקיע ללא מגבלות תוך ניצול מרבי של כל האסטרטגיות והמכשירים הפיננסיים העומדים לרשות מנהלי הקרן.

הרעיון הוא שמבנה שכזה ,חף ממגבלות ,יאפשר למקסם את התשואה ולהניב רווחים שלא ניתן להשיג בדרך המקובלת.( ואולי זה גם עניין של אופנה או סטטוס מסו ים. אם אני משקיע בקרן גידור סימן שיש לי את היכולת הפיננסית ואני גם "מבין עניין" ).

מהי קרן גידור ?

קרו גידור היא מבנה משפטי מורכב יחסית השונה מהותית מצורת ההשקעה הרגילה והמקובלת בשוק ההון כגון קרנות נאמנות ,השקעה באמצעות מנהלי תיקים וברוקרים וכו'.

הקרן למעשה מורכבת בדרך כלל משתי ישויות משפטיות נפרדות. הראשונה היא "הקרן" שהיא בדרך כלל שותפות השקעה. המדובר בשותפות רשומה המוקמת לשם השקעה משותפת ובה חברים מצד אחד ,המשקיעים בקרן ( בשותפות ) ושותף נוסף המוגדר כ "שותף הכללי". תפקידו של השותף הכללי הוא לנהל את הקרן. במובנים מסוימים לא מדובר בשותף שווה זכויות וחובות כמו שאר השותפים הרגילים ( המשקיעים בקרן ) אלא בשותף שאינו נושא בסיכון שבהשקעה וגם אינו חולק ברווחים ( למעשה כן חולק אבל באופן אחר כפי שיוסבר להלן ). זה מעין שותף אבל לא שותף.

אותו "שותף כללי" הוא כמעט תמיד חברה בע"מ שבעליה הם מנהלי הקרן עצמם. הקרן למעשה מנוהלת על ידי חברה שהיא חברת הניהול. כך למעשה כל הסיכון הוא על המשקיעים השותפים בקרן והסיכוי מתחלק בין המשקיעים לבין חברת הניהול ( השותף הכללי כבר אמרנו ? ).

נשמע מסובך ? זה אכן כך. זה עוד יותר מסובך כשהקרן מפסידה את נכסיה ואותם שותפים רוצים לתבוע את נזקיהם.

המטרה ,כאמור , היא לעקוף בצורה חוקית מגבלות שונות החלות על תעשיית הניהול הפיננסי המוסדרת. קרנות נאמנות ,מנהלי תיקים ,ברוקרים וכו'. ניתן להגדיר את הקרן כמעין "קופסה שחורה" בה למנהלי הקרן ( החברה בע"מ ) ישנו ייפוי כוח או הרשאה בלתי מוגבלת כמעט לפעול כמיטב הבנתם באמצעות שימוש מגוון במכשירים פיננסיים מכל הסוגים ,לרבות אופציות וחוזים עתידיים בעלי סיכון רב.

אופן ניהול הקרן קבוע בהסכם ההשקעה בקרן/שותפות. ניתן גם להגביל את השימוש במכשירים פיננסיים מסוימים ולקבוע את ההתפלגות המקסימלית ביניהם אך במקרים רבים ,אין כל הגבלה והדברים נתונים לשיקול דעת מנהלי הקרן.

מה ההבדל בין קרן לבין ניהול באמצעות חברה לניהול תיקי השקעות ?

ההבדלים הם רבים ואלו עיקריהם:

1.אין פיקוח של הרשות לניירות ערך ואין צורך ברישיון כלשהו לניהול פיננסי. הסיכונים ? לא תמיד ניתן לדעת מה טיבם של המנהלים ולעתים ,אם נאמני הקרן קשורים למנהלים קיימת גם סכנה של פעולות לא חוקיות או פיקוח רופף על ניהול תקין של הקרן.

2.מנהלי הקרן חולקים ברווחים עם המשקיעים. מקובל כי מנהלי הקרן מקבלים בונוס של עד 20 אחוזים מרווחי הקרן, לעתים גם כתלות בשווי נכסי הקרן. למנהלי תיקים אסור לקבל שכר התלוי בתשואה והם גובים אך ורק דמי ניהול.

3.דמי ניהול. בנוסף לבונוס מנהלי הקרן גובים דמי ניהול. בדר"כ עד 2 אחוזים משווי הקרן בחישוב שנתי. דמי הניהול אינם תלויים בדר"כ בביצועי הקרן ( כמו אצל מנהלי תיקים ).

4.למנהלי תיקים יש ביטוח אחריות מקצועית מכוח החוק. אם פעלו ברשלנות או מי מעובדיהם מעל באימון הלקוחות ,ישנו ביטוח למקרה בו מנהל התיקים יקלע למצב בו לא יוכל לשלם את נזקי הלקוחות. למנהלי קרן אין בדר"כ ביטוח. הקרן הפסידה ? המשקיעים עשויים למצוא עצמם בבעיה.

5.אין פיקוח או שקיפות על הפעולות הנעשות בכספי הקרן. בדר"כ מנהלי הקרן עושים שימוש באסטרטגיות מסחר מורכבות שלעתים עובדות ולעתים נכשלות. במקרים רבים השותפים אינם יכולים לדעת מה הפעולות שמתבצעות בקרן או שבוצעו בעבר. הם אינם יודעים מה רמת המינוף או אם מבוצעות פעולות בסיכון גבוה והם גם אינם יכולים בדר"כ לדעת אילו פעולות גרמו להפסדים.

אצל מנהלי תיקים הכל נעשה בשקיפות והם מחויבים על פי חוק לדווח ללקוח על כל הפעולות המבוצעות בתיק ההשקעות כולל פירוט העמלות ומרכיביהם והחזרי העמלות שחוזרים לכיסם "בדלת האחורית" בעבור ביצוע פעולות בתיק הלקוח. “קופסה שחורה" כבר אמרנו ?

מה הסיכונים ? ומה הסיכויים ?

שוק הקרנות הוא שוק עצום בו מנוהל כסף גדול. גם בארץ רשומות כמה עשרות קרנות ושותפויות השקעה המנהלות סכומים לא רעים. לעתים זה עובד יפה והקרנות מניבות תשואה עודפת על השוק תוך רמת סיכון שאינה גבוה באופן יחסי .

עם זאת בחלק גדול מהמקרים זה לא ממש עובד והקרנות אינן מניבות את התשואות המצופות. לאחר תשלום דמי הניהול ,עלויות המסחר , תשלום לנאמן ולעורכי הדין והבונוס למנהלים ,לא נשאר למשקיעים הרבה. במקרים רבים התשואה לא ממש מצדיקה את הסיכונים הרבים ( והם רבים ).במקרים חריגים המשקיעים מפסידים חלק ניכר מאד מכספם או את כולו בשל התנהלות לא חכמה או מקצועית של מנהלי קרנות לא מנוסים.

הסיכונים ?

בעיקר סיכוי לאבדן ההשקעה ללא יכולת לשלוט על אופן הניהול ,הגבלת הסיכון וסוגי המכשירים הפיננסיים בשל שיקול הדעת שניתן למנהלים והיעדר השקיפות. המסמכים המשפטיים הנלווים להשקעה בקרן מסירים בדר"כ כל אחריות מן המנהלים. ההסכמים הנלווים להשקעה אינם מותירים בדר"כ למשקיעים כל הגנה ( למעשה המבנה המיוחד אינו מאפשר זאת ופוטר את המנהלים מאחריות ) .

קיים קושי רב להוכיח כי בקרן נעשו מעשים לא חוקיים ( אם אכן כך קורה ) והוכחת רשלנות היא קשה ( כאמור,בשל היעדר אסטרטגיה ברורה ). רבים המקרים בהם המשקיעים כלל לא מודעים כי הקרן בהפסדים ומגלים רק בשלב מאוחר כי הכסף אבד. במקרים כאלו הסיכוי להחזיר את הכספים באמצעים משפטיים נמוך מאד.

אז למה זה טוב ולמי ?

ראשית טוב יעשה המשקיע הממוצע אם ידיר רגליו מהשקעה בקרנות. קל וחומר אם אינו יודע היטב מה טיבם של המנהלים. מעצם טיבם הקרנות מיועדות למשקיעים מתוחכמים בעלי ניסיון בשוק ההון והמבינים היטב את הסיכונים .( אין ולא מתקיים הליך של התאמת השירות ואופן ההשקעה לצורכי המשקיעים כפי שקיים אצל מנהלי תיקים מכוח החוק , הליך שבא להגן על המשקיע חסר הניסיון והבקיאות ).

בנוסף בשל הסיכונים הרבים השקעה בקרנות מתאימה אך ורק לבעלי ממון. כאלו שיוכלו לספוג הפסדים משמעותיים ו/או ליהנות מן התשואה העודפת הפוטנציאלית. לכאלו מומלץ להיעזר במומחים בלתי תלויים על מנת לבחון היטב באיזה קרן להשקיע בשל השפע הרבה הקיים בענף.

מניסיוני בייצוג משקיעים בתביעות כנגד קרנות גידור הסיכונים למשקיע הממוצע פשוט גדולים מדי. המבנה המשפטי המיוחד אינו מאפשר "חדירה" קלה אל תככי הקרן וניהול תביעות משפטיות בתחום הוא סיפור מורכב ויקר.

הכותב הוא עו"ד המתמחה בשוק ההון .( ובעל רישיון לניהול תיקי השקעות ) ,עוסק בהקמה של קרנות גידור ושותפויות השקעה ומייצג בתביעות הנוגעות להשקעה בקרנות גידור.

קרנות גידור

עורך דין דן צוק מטפל בייעוץ ובהקמה של קרנות גידור ומייצג בהליכים משפטיים ותביעות הנוגעות להפסדים ו/או לפעילות באמצעות קרנות גידור ושותפויות השקעה.

למאמר בנושא השקעה בקרנות גידור וסיכונים משפטיים .