ערב יחיד וחובת הגילוי של הבנק

חובת הגילוי של הבנק כלפי ערב יחיד.

א. רקע

חתימת ערבות לשם הבטחת פירעון הלוואה שנוטל צד ג' מבנק או מוסד פיננסי הנה פעולה שגרתית למדיי.

בין אם מדובר בהלוואה רגילה או הלוואת משכנתה ,במסגרתה הנכס הנרכש משמש כבטוחה לפירעון החוב. הערב למעשה מתחייב כלפי נותן ההלוואה כי במידה ונוטל ההלוואה לא יוכל ,מסיבה זו או אחרת ,לפרוע את ההלוואה, יוכל הבנק לפנות אל הערב על מנת שישלם את החוב בעצמו.

 קיימים מספר סוגים של ערבויות התלויות בסוג הערבות ,סוג ההלוואה, מספר הערבים וגורמים נוספים. ההוראה הנורמטיבית העיקרית המסדירה את נושא הערבות הנה חוק הערבות, התשכ"ז-1967

חוק הערבות מבדיל בין היתר בין "ערב יחיד" לבין ערב שאינו כזה. בנוגע לערב יחיד המשמש כערב היחידי לשם הבטחת חיוביו של הלווה כלפי הבנק, נקבעו הוראות מיוחדות המטילות חובת זהירות ואחריות מוגברת על הבנק. הוראות אלו נקבעו על מנת ליתן לערב הגנה מרבית מפני התנהלות לא תקינה ו/או המתבצעת ללא שקיפות מספקת בכל הנוגע לידיעתו של הערב בנוגע לפרטי הערבות ומצב הלווים.

המטרה היא לקיים הליך שקוף וברור במסגרתו יתבצע גילוי מלא של כל הנסיבות וההתחייבויות הכרוכות בערבות לרבות מצבים בהם הבנק עשוי להיות או נמצא בפועל בניגוד עניינים; וכן למנוע מצבים בהם לא נפרסה בפני הערב מלא התמונה באופן שנמנעה ממנו היכולת לקבל החלטה שקולה ומושכלת בנוגע להתחייבות שנטל על עצמו.

ההגנה הזו באה לידי ביטוי הן בקיומן של הוראות מיוחדות הנוגעות לערב יחיד וכיצד על הבנק לנהוג כלפיו טרם ובמהלך החתימה על הערבות; והן במסמכים מיוחדים ונפרדים שעל הערב לחתום והמעידים כי הערב היחיד קיבל "טיפול" שונה ופרטני יותר מן ההיבט של קבלת ההתחייבות שבהסכם הערבות.

מכלול התניות והוראות אלו יחד עם המסמכים הפרטניים עליהם חותם הערב יוצרת סוג של "ודאות" כי הערב הבין היטב את ההתחייבות שקיבל על עצמו וכי הבנק עמד בחובת הזהירות המוטלת עליו.

ביצוע ההליך הנ"ל באופן נכון ומדויק עשוי למנוע אי בהירות בנוגע לנסיבות מתן הערבות וקבלת תנאיה, להגן על הערב ואף להגן על הבנק במידה ומתעוררת מחלוקת בנדון.

בההוראות שבחוק הערבות בנוגע לערב יחיד

כאמור, החוק קובע הוראות שונות לגבי ערב יחיד אשר מטרתן להעניק לערב זה הגנה מרבית מפני חיובו במקרה שהחייב לא עמד בהתחייבויותיו כלפי הבנקעל פי הפסיקההוטלו חובות רחבות היקף של גילוי ואיסור הטעיה על הבנקים במערך היחסים שבינם לבין ערביםבדומה לחובות שהוטלו על הבנקים כלפי הלקוחות.

סעיף 22  לחוק הערבות, שעניינו חובת הגילוי, קובע כך:

(א)  נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, את כל הפרטים הבאים, כפי שנקבעו בחוזה שבינו לבין החייב:

(1)   הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב (להלן – הקרן);

(2)   שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון;

(3)   תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפרעון;

(4)   היתה הריבית משתנה – שיעור הריבית בעת כריתת החוזה בהתחשב בריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון בעת כריתת החוזה, ודרך השינוי;

(5)   היות הקרן או הריבית צמודות, ובסיס ההצמדה;

(6)   תוספות שנקבעו לפי סעיף 25(א)(4);

(7)   שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב.

(ב)  נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א), את הפרטים הבאים:

(1)   היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן;

(2)   מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב;

(3)   היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים;

(4)   שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף 25(א)(2).

(ג)   גילוי הפרטים המפורטים בסעיף קטן (א)(1), (3) ו-(4), יהא כפי שהם מעודכנים למועד כריתת חוזה הערבות.

(ד)  גילוי הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי ערבות לחיוב עתיד לבוא, יהא כפי שהם ידועים לנושה בעת כריתת חוזה הערבות או כפי שניתן לקבוע אותם במועד האמור.

בנוסף, נקבע בסעיף 32  לחוק כי כל התניה על ההוראות שלעיל, שאינה לטובת ערב יחיד בטלה – זאת כדי למנוע מצב בו הליך הגילוי יפגע ותכליתו תרוקן מתוכן.

ברע"א 4373/05  אבן חיים נגד בנק עצמאות למשכנתאות ופיתוח בע"מ, קבע בית המשפט:

"הערב, לא פחות מהלקוח, סומך על הבנק ונותן אמון בפעולותיו ובמצגיו.  כמו כן קיימים במישור היחסים שבין הבנק לערב, לא פחות מאשר ביחסי בנק לקוח, פערים משמעותיים ומובנים של ניסיון ומידע המצדיקים הטלת חובות גילוי ואי הטעיה ברמה מוגברת על הבנק כלפי הערבים".

ג. גילוי מלא במסמך נפרד – "תקנות הערבות"

על פי תקנה 1  לתקנות הערבות, הגילוי לערב יחיד לפי סעיף 22  לחוק ייעשה במסמך נפרד מחוזה הערבות תוך מתן הזדמנות סבירה לערב לעיין בו לפני חתימת חוזה הערבות על מנת להבטיח כי הערב היחיד יודע ומבין בדיוק איזו התחייבות הוא נוטל על עצמו.

סעיף 24  לחוק מחייב מסירת העתק מחוזה הערבות לערב יחיד לפני חתימתו, וכן מסירת העתק חתום לאחר החתימה, בדומה לחתימה על כל מסמך בנקאי אחר.

תוצאות אי גילוי נאות מוסדרות בסעיף  23 לחוק, אשר קובע תנאים ברורים למקרה בו פרטים מסוימים שעל הבנק לגלות לערב ,כמפורט בסעיף  22 לעיל ,לא נפרסו בפניו.

  1. (א)  לא גילה הנושה לערב יחיד את הפרטים המפורטים –

(1)   בסעיף 22(א)(1) – פטור ערב יחיד מערבותו אם בעת כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה;

(2)   בסעיף 22(א)(2) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג;

(3)   בסעיף 22(א)(4) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג;

(4)   בסעיף 22(א)(3), (5), (6) או (7) ובסעיף 22(ב)(2) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות;

(5)   בסעיף 22(ב)(1), (3) או (4) – פטור ערב יחיד מערבותו.

(ב)  הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22, לא יחול סעיף קטן (א) בכל הנוגע לאותו פרט.

הודעה לערב:

על פי סעיף 26(א)לחוק חייב הבנק להודיע לערב יחיד תוך 90 ימים על אי קיום החיוב על ידי החייב ואם לא ניתנה הודעה מופטר הערב בשיעור הנזק שנגרם לו בשל כך /על הודעה זו להישלח בדואר רשום למען שמסר הערב לבנק בזמן החתימה.

ד. הגנות נוספות לערב יחיד

סעיף 27 (א) לחוק קובע הוראות נוספות המגנות על ערב בנוגע למיצוי ההליכים כנגד הלווה , החייב העיקרי , טרם פניה לערב לתשלום החוב. מדובר בשתי הוראות מצטברות לפיהן לא תוגש תביעה כנגד ערב מוגן אלא אם (1) ניתן פסק דין נגד החייב ( כלומר נקבע על ידי רשות שיפוטית כי קיים חוב שעל הלווה לשלם לבנק);  (2) יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שעל מנת להיפרע מהחייב,  ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל , לרבות הליכים למימוש משכנתה על דירת מגורים או למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים והכול כשהם סבירים בנסיבות העניין.

ה. סיכום

ניתן להתרשם כי מן ההוראות לעיל כי על מנת שהתחייבות הערב תהיה תקפה, ישנן מכלול של הוראות שעל הבנק לנהוג לפיהם ושעמידה בהן תעיד כי התקיימה "גמירות דעת" אצל הערב בנוגע להתחייבותו כלפי הבנק.

 במקרים רבים שהגיעו לבתי המשפט נבחנה מידת אחריותו של הבנק כלפי הערב במישור הנוגע למילוי התחייבויות הבנק כלפיו  ,בהיבטים שלעיל , ומידת הגילוי הנאות שניתן לערב  ,הן טרם החתימה על הסכם הערבות , והן לאחר שהבנק פעל לקבל פסק דין כנגד החייב אך לא יידע את הערב בנוגע לכך.

 כך למשל נקבע בתא"ק 4274-09 (בימ"ש השלום ירושלים) בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ נידם נקבע כי בנק שהפר את חובת הגילוי כלפי הערב במספר מישורים וביניהם, אי גילוי בנוגע למספר הלווים וזהותם (הערבה טענה כי לא ידעה כי חתמה עבור שני ערבים אלא רק עבור ערב אחד), לא הוסברה לה משמעות הערבות אלא בקשו ממנה רק לחתום; היא לא קבלה העתק מהסכם הערבות והבנק אף לא טרח להודיע לה כי הלווה מפגר בתשלומים ואף כי ניתן כנגדו פסק דין בגין החוב.

הבנק לא הצליח להפריך את טענותיה של הערבה ועל כן דחה בית המשפט את תביעת הבנק כנגדה כשהוא קובע, בין היתר, כי הבנק לא פעל בגילוי נאות על פי סעיף 22 לחוק ועל כן מופטר הערב מערבותו.