תביעה נגד בנק בגין רשלנות – ייעוץ השקעות – מה הסיכוי ?

רובנו מכירים את יועץ ההשקעות בבנק, חלקינו מכירים אותו באופן אינטימי יותר ומקבלים ממנו מפעם לפעם, ייעוץ בנוגע להשקעותינו. יועצי ההשקעות בבנקים הם למעשה הגוף המקצועי והמורשה למתן ייעוץ וטיפול בכל הנוגע לכספי הלקוחות המושקעים בשוק ההון.

בכל הנוגע לניירות ערך, בין אם זה אגרות חוב חסרות סיכון ובין אם מדובר בקרנות גידור מורכבות ,היועץ הוא הכתובת והוא (או היא), הם המורשים לתת את המידע והייעוץ בנוגע לכך.

המסגרת החוקתית :

פעילותם של היועצים מוסדרת ע"י החוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה – 1995. חוק זה קובע בסעיף 2 (א) כי " לא יעסוק אדם בייעוץ השקעות אלא אם הוא בעל רישיון יועץ …"

כדי לקבל את הרישיון יש צורך לעמוד בבחינות המקצועיות של הרשות לניירות ערך (בחינות קשות למדי) ולהשלים תקופת התמחות של חצי שנה. רוב היועצים בבנקים השלימו את הליכי הרישוי , הבחינות וההתמחות כעובדי הבנק ורק חלק קטן מהם עשה זאת בעצמו במסגרת אחרת חוץ בנקאית.

כך או כך, על היועצים לעמוד באמות מידה מחמירות של חובת אמון , חובת זהירות והעדר ניגוד עניינים ולפעול אך ורק לטובת הלקוח כלשון סעיף 11 (א) לחוק :

"בעל רישיון יפעל טובת לקוחותיו באמונה ובשקידה ,לא יעדיף ענייניו האישיים או ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו ,ולא יעדיף עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר…"

כמו כן על היועצים להתאים את השרות לצורכי הלקוח במובן בו אופי העסקאות המוצעות ללקוח תתאמנה לצרכיו ,להנחיותיו ,למטרות ההשקעה שלו כמו גם למצבו הכספי ולנסיבותיו המיוחדות. כאמור ,אמות המידה הן מחמירות ועל היועצים ישנו פיקוח מתמיד הן מצד הרשות לניירות ערך והן של המוסדות הפיננסיים בהם הם פועלים.

לרוב המכריע של היועצים בשוק ההון יש רישיון תקף ורובם עובדים בבנקים. עדיין ,ישנם פה ושם מקרים בהם היועצים נחזים להיות יועצים מורשים אך אינם כאלה ,בין אם הם נמצאים בעיצומו של הליך קבלת רישיון , בין אם הם נמצאים בתקופת ההתמחות ובין אם הם פשוט מתחזים . ברוב המקרים עצם היותם של היועצים "בתוך התהליך" אך לפני קבלת הרישיון , מובא לידיעת הלקוחות , אך לא בכל המקרים. יתכן כי במקרים מסוימים תקבלו שירות ממתמחה או מפקיד שאינו יועץ מבלי שתהיו מודעים לכך או תבינו את המשמעות של הצורך ברישיון מיוחד מנותן המידע ייעוץ.

מה קורה אם קיבלנו עצה מהיועץ ,נגרם לנו הפסד ,והתברר בדיעבד כי "ליועץ" לא היה רישיון ?

זו סוגיה מעניינת ומספר מקרים כאלו נדונו בבתי המשפט.

לכאורה עצם היותו של "היועץ" חסר רישיון מהווה הטעיה של הלקוח שכן אם היה יודע כי המייעץ אינו מורשה לכך ,לא היה מסתמך על העצה או היה נמנע מלקבלה ולא פועל על פיה. יתכן גם כי מדובר במתן עצה רשלנית שכן יתכן וליועץ אין את הידע והבנה המקצועיים או שהוא חסר כישורים מתאימים והכשרה מיוחדת לעסוק במקצוע.

מתן יעוץ השקעות בניירות ערך ללא רישיון , בכפוף לסייגים שבסעיף 3 (א) לחוק הייעוץ ,הוא עברה פלילית . מי שעובר על החוק צפוי לעונש מאסר של עד שנתיים ולקנסות גבוהים.

אז אם קיבלנו מאותו "יועץ" לא מורשה עצה ,ובדיעבד הפסדנו או שאנו חושבים שהעצה הייתה רשלנית, הרי נראה כי אינטואיטיבית ,די ברור כי בשל כך נוכל לתבוע את הנזק שנגרם לנו ונוכל לטעון כי הוא נגרם בשל חוסר היותו של היועץ כשיר לעבודתו. ברור אם כן כי יועץ לא מורשה חושף עצמו לסיכונים משמעותיים ולסכנת תביעות מצד לקוחותיו .

מסתבר שהדברים אינם כה פשוטים

במספר מקרים שהגיעו לבתי המשפט נדונה סוגיית המשמעות המשפטית של ייעוץ (או ניהול תיקי השקעות) ללא רישיון. אחד המקרים המעניינים הוא של דמות ידועה בשוק ההון שפעלה במשך שנים בתחום הייעוץ וההדרכה בתחום ונחזתה להיות בעלת ניסיון רב ובקיאות בתחום עיסוקה. עם זאת לאותו אדם לא היה רישיון לייעוץ השקעות או ניהול תיקים ועובדה זו לא הובאה לידיעת לקוחותיו . אחד מהם תבע את אותו פעיל בגין הפסדים שנגרמו לו בתיק ההשקעות .

יצוין כי אותו נתבע הורשע במשפט הפלילי (להבדיל מהתביעה האזרחית בגין ההפסד הכספי) בעברה על חוק הייעוץ ובניהול תיקי השקעות ללא רישיון ועל כך גם הסתמך התובע בתביעה הכספית. עם זאת אותו משקיע שהפסיד (התובע) לא תבע את הנזק מכוח טענה של רשלנות בניהול אלא בטענה של "הפרת חובה חקוקה" (כלומר מנהל ההשקעות הפר את הוראות החוק המחייבות רישיון). מה שבדיעבד הכריע את הכף לטובת אותו נתבע והביא לדחיית התביעה.

מה הביא את התובע להסתמך דווקא על טענה זו ?

אחת הסיבות הייתה כנראה בשל קביעתו של השופט במשפט הפלילי :

"לכאורה אף ניתן לטעון, שלנוכח ההפרה הנמשכת מצד הנאשם של חובתו לגלות למרבית המנוהלים שהוא איננו בעל רישיון לניהול תיקים/לייעוץ השקעות (סע' 6 לאישום ראשון), ובפועלו כך הוא ניצל את יחסי האמון שביניהם, שהרי לכאורה הנאשם נושא באחריות להפסדים שנגרמו לחלק מהמנוהלים בתיקים שהיו בטיפולו, וזאת גם בשל הצורך בהרתעה…"

הצורך בהוכחת "קשר סיבתי".

למונח "לכאורה" ישנה משמעות רבה מכיוון שעדיין, יש להוכיח כי ההפסד נגרם כתוצאה ישירה של העדר הרישיון. מה שנקרא במלים פשוטות : "קשר סיבתי".

במקרה הספציפי הזה תיק ההשקעות של התובע צמח בכמעט כפליים משווי המקורי בעקבות גאות בשוק ההון. מאוחר יותר החל לרדת עד שהגיע לכמעט חמישית משווי המקורי (התובע הפסיד את רוב כספו).

התנהלות שכזו אפשרית רק כשרמת הסיכון שננקטה היתה גבוהה מאד (רוב הכסף במניות ובמינוף) ובדרך כלל, מה שקורה כשכיוון השוק מתהפך הוא שינוי חד בשווי התיק אך בכיוון ההפוך. התובע טען כי לא היה מודע לרמת הסיכון אך טענתו לא התקבלה ואולי בצדק. ביהמ"ש קבע כי ברור לכל משקיע סביר כי הכפלת שווי תיק ההשקעות אפשרית רק במקרה של רמת חשיפה גבוהה לשווקים וברור כי לא מדובר בתיק "סולידי".

נקבע אם כן כי הירידה בשווי התיק נבעה מרמת החשיפה הגבוהה לשוק המניות ושהושפעה ממצב השוק באותו זמן. העובדה כי לנתבע לא היה רישיון וכי הוא יצר מצג שווא כלפי התובע בנוגע לכך, לא הייתה רלוונטית או קשורה להפסדים.

ביהמ"ש קיבל את הטענה כי ההפסדים היו נגרמים בכל מקרה ולכן לא היה קיים קשר סיבתי בין ההפסדים לבין העדר הרישיון.

וכדברי השופטת :

"… אין מחלוקת שהנתבע פעל בלא רישיון, ועל כך הורשע על-פי הודאתו. עם זאת אין כל קשר סיבתי בין היעדר הרישיון לנזק הנטען של ההפסד הכספי בתיק ההשקעות. אין מחלוקת באשר למקצועיותו של הנתבע ולא נטענה כלפיו (ואף לא הוכחה) טענה של רשלנות.

אפשר להתווכח עד כמה תיק המוחק כ 90 אחוז מערכו (מהשיא ועד לתחתית) מנוהל באופן רציני ומקצועי, גם אם הלקוח מעוניין ברמת סיכון גבוהה והיכן מתבטאת מקצועיותו של המנהל אם הוא תלוי לחלוטין בחסדי השוק.

יתכן כי במקרה של יועץ או מנהל תיקים שאינו מורשה והיוצר מצג שווא בפני לקוחותיו ,יש להשתמש באמת מידה "מרוככת" יותר מבחינת משקלו של הקשר הסיבתי כגורם המכריע להפסד, ורמת הרשלנות הנדרשת כדי להביא לפיצוי התובע על הפסדיו ,צריכה להיות פחותה יותר ,גם בשל הרצון לחזק את אלמנט ההרתעה. המצב עשוי להיות שונה במצב בו ברור מלכתחילה כי למנהל אין רישיון והלקוח בכל זאת בוחר בו מסיבות אחרות כגון מומחיות מיוחדת או שיטת ניהול "לא קונבנציונאלית".

אמנם לא בטוח כלל כי אם אותו תובע היה מנסה להוכיח את הרשלנות בניהול התיק, היה מצליח בכך אך יתכן כי עצם העובדה כי למנהל התיק לא היה רישיון והוא לא היה מודע ורגיש דיו לחובות המוטלות על מנהל מורשה מכוח החוק, היא כשלעצמה הוותה סוג של רשלנות ותרמה את חלקה להפסדים הכבדים שנגרמו לתובע.

אז מה אפשר להסיק מכל הסיפור ?

זה כבר די ברור : בדקו היטב אם ליועץ ההשקעות או למנהל התיקים יש רישיון תקף.

במידה ואין לו הסיקו את המסקנות או לחלופין, דאגו לאיזו שהיא בטוחה שתבטיח במידה זו או אחרת את יכולתכם לתבוע בעבור נזק שעלול להיגרם לכם. ליועצי השקעות ומנהלי תיקים מורשים ישנו ביטוח אחריות מקצועית המבטיח כי במידה ויינתן נגדם פסק דין לפיצוי בגין רשלנות, יהיה מהיכן להיפרע.

הוכחת רשלנות בתיקי השקעות וייעוץ השקעות אינה פשוטה והיא דורשת ידע והבנה מקצועית רבה ומומחיות מיוחדת. על כל פנים בין אם אתם נעזרים ביועץ השקעות ובין אם כספכם מנוהל אצל מנהל תיקים, כדאי מאד שהיועץ יהיה מורשה וכפופים להוראות החוק ויחולו עליהם חובות מוגברות של אחריות וזהירות כלפי הלקוח.

מנהלים חדר מסחר ? אתם צריכים רישיון לייעוץ השקעות.

כיום קיימים גופים רבים העוסקים בהדרכה ,לימוד והכשרת סוחרים בשוק ההון ,ביניהם חברות , גופים ואנשים פרטיים שזהו העיסוק העיקרי שלהם. מדובר למעשה בתעשייה שלמה המבוססת על קורסים ,שיעורים והדרכות ,חלקן מבוצעות באמצעות האינטרנט וחדרי מסחר וירטואליים ( צ'טים ).

 

חדר מסחר וירטואלי הינו "מקום מפגש" אינטרנטי בו מתכנסים המדריך והמשתמשים השונים ,בין אם תלמידים , סוחרים וכאלו העוקבים אחר הפעילות "בחדר" לשם התרשמות כללית מן הנעשה.

 

בדרך כלל הפעילות מתאפיינת בביצוע ו/או הדגמה של פעולות קניה ומכירה של ניירות ערך ומכשירים פיננסים ( חוזים , מטבעות ,מניות וכו' ) בזמן אמת תוך שהמנחה מדבר ומסביר את ההיגיון שעומד מאחורי הפעילות אותה הוא מבצע למטרות לימוד והדגמה.

 

חדרי המסחר הללו פופולריים מאד ורוב הגופים והחברות העוסקות בהכשרה והדרכה של סוחרים מנהלות חדרי מסחר וירטואליים. עבורן מדובר בכלי ראשון במעלה להדגמת שיטות מסחר ואסטרטגיות וכחלק מן השירותים הניתנים ללקוחותיהם ( בדרך כלל בתשלום ). "חדרי המסחר הללו הן כמובן אף אמצעי "לקידום מכירות" וכחלק מהותי ממאמצי השיווק של החברות והגופים במטרה לגייס תלמידים ולקוחות.

 

לאחרונה פורסמה הנחייה מקדמית מטעם הרשות לניירות ערך בנוגע להפעלת חדר מסחר אינטרנטי שכזה. ההנחיה נערכה בעקבות פניה של סוחר שהיה מעוניין להפעיל חדר שכזה וביקש ( די בתמימות יש לומר ) לקבל את עמדת הרשות בעניין . הפונה עשה זאת על מנת "להסיר ספק" כי לא מדובר בפעולה המהווה ייעוץ השקעות ועל כן אין לו צורך ברישיון לייעוץ השקעות.

 

בין היתר ציין הפונה כי :”.כי ההתנהלות בחדר המסחר תכלול הודעות על כניסה פוטנציאל לעסקה מתהווה, כניסה ויציאה מעסקאות…”

 

 

ובכן ניתן להניח שתשובת הרשות לניירות ערך הפתיעה אותו ( אך לא ממש הפתיעה את מי שבקיא בהיבטים המשפטיים של החוקים והתקנות המסדירות את פעילותם של העוסקים בתחום הייעוץ הפיננסי ) .

 

הנחיית הרשות היתה כי הפעלת חדר מסחר וירטואלי ,במתכונת אותה התעתד אותו פונה להפעיל ( ייתכן כי מתכונת שונה תביא למסקנה שונה ) ,מהווה ייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק ולכן מחייבת קבלת רישיון מן הרשות לניירות ערך.

 

 

ייעוץ השקעות – “ מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות השקעה…”

 

יעוץ השקעות מוסדר בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות,תשנ"ה-1995 .

 

 

חוק הייעוץ בא להסדיר את פעילותם של יועצי השקעות, מנהלי תיקי השקעות ומשווקי השקעות. תכלית החוק ,כפי שבאה לידי ביטוי בדברי ההסבר לחוק ,היתה להסדיר את הפעילות בתחום זה בשל ההתפתחויות הרבות שחלו ברבות השנים בשוק ההון בישראל. התפתחויות אלו הביאו לריבוי אפשרויות ההשקעה הפתוחות בפני המשקיעים ולהתעניינותם הגוברת בתחום זה.

נוצר מצב, בו ציבור המשקיעים נזקק יותר ויותר להדרכה ויעוץ מקצועי ,אובייקטיבי ומהימן. היעדר הסדר יצר מציאות, בה גורמים שאינם עונים לדרישות מינימליות של התאמה וכשירות פעלו בתחום הייעוץ וניהול תיקי ההשקעות.

 

מטרת החוק הייתה להבטיח, שהשירות של ייעוץ השקעות וניהול תיקי השקעות יהיה מהימן ומכוון להיטיב עם הלקוח. תכליתו של החוק להביא לידי כך שהשירות יינתן על ידי גורם כשיר ובעל השכלה ורמה מקצועית נאותה. ההגנה על האינטרס של המשקיעים נועדה אף להגביר את השתתפותם בשוק ההון, אשר גודלו וחוסנו הינם אינטרס כלכלי של המדינה. במובנים אלו תכליתו של החוק , במועד חקיקתו ,הייתה כפי הנראה מכוונת , בראש ובראשונה ,להסדרת ייעוץ ההשקעות "הקלאסי" המופנה ללקוח ספציפי והמהווה שירות אישי ,ייחודי והמותאם לצרכים ולהנחיות של הלקוח.

 

 

הגדרת המונח "ייעוץ השקעות" הינה :

 

 

"מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים; לענין זה, "ייעוץ" – בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר, למעט פרסום בידי המדינה או בידי תאגיד הממלא תפקיד על פי דין במסגרת תפקידו;

 

 

בהקשר זה על מנת שפעולה תחשב כמתן ייעוץ בהשקעות ,כהגדרתו לעיל, עליה להיות מלוות במתן מידע ו/או המלצה בנוגע לכדאיות שבהשקעה . במובן זה כדאיות נחשבת כמתן מידע המהווה המלצה להשקעה בנייר ערך או נכס פיננסי מסוים ו/או הדגשה או הבלטה של היתרון שבהשקעה ו/או מתן הסברים בנוגע ליתרון הטמון בהשקעה באותו נכס על פני נכס אחר.

 

 

חדר המסחר האינטרנטי

 

נשאלת השאלה האם השירות שחדר מסחר וירטואלי מספק לחבריו כשהוא מדגים , מסביר ומלמד מדוע בחר מנהל החדר לנקוט בפעולה כזו או אחרת עונה למעשה במהותו על ההגדרות שלעיל ?

 

 

גם ללא בקיאות משפטית ההגדרה של המונח ייעוץ ,כפשוטה , עשויה להעלות ספקות או לפחות תהיות בנוגע להיעדר קשר בין ביצוע פעולות ( גם אם וירטואליות ) בזירה אינטרנטית אליה נלווים הסברים רעיונות או אף המלצות בנוגע לפוטנציאל לעסקה כזו או אחרת בפני אחרים ( גם אם לא לאדם ספציפי ) בזמן אמת ,לבין המושג "ייעוץ בנוגע לכדאיות השקעה ".

 

נראה כי במובנים רבים פעולות אלו מהוות מתן ייעוץ הגם שאותו "ייעוץ" אינו נעשה פנים אל פנים ואינו מופנה בהכרח לאדם מסוים או מותאם לצרכיו הספציפיים.

 

 

בהקשר זה לא עזרו הסבריו של הפונה לרשות כי: " חדר המסחר הינו מקום מפגש וירטואלי (ואינו חדר פיזי להתכנסות) ,כי הלקוח יכול להיות ממוקם בכל מקום בו יש לו מחשב אישי וחיבור לאינטרנט ….. שחדר המסחר אינו מייצר סקרי שוק, אינו מייצר חוות דעת ואינו ממליץ על נכס כזה או אחר ככדאי להשקעה. פעילות חדר המסחר עוסקת במסחר ולא בהשקעות. …" .

 

 

הרשות לניירות ערך ציינה בתשובתה לפונה כי פעילות במסחר "בנכסים פיננסיים" כהגדרתם בחוק ,באופן הניתן לצפיה ומעקב על ידי הלקוחות בזמן אמת מהווה ייעוץ השקעות שכן פעולות אלה משקפות את ההמלצה של נותן השירות לצורך הפקת רווחים.הגדרת ייעוץ ההשקעות שבחוק אינה מבחינה בין השיקולים השונים היכולים לסייע בגיבוש המלצה ולכן האופן בו מתקבלת ההמלצה בין אם התבססות על התנהגות המחיר ובין אם שיקול אחר, אינה רלוונטית.

 

 

קישור להנחיה המלאה

 

 

ראוי לציין ( כפי שמציינת הרשות בהנחיה ) כיום ישנה יוזמת חקיקה ובה תיקון לחוק הייעוץ ובו תתווסף ההגדרה "ייעוץ השקעות כללי" שיהיה פטור מרישיון. במסגרת הגדרה חדשה זו ייתכן כי בנסיבות מתאימות פעילות של הפעלת חדר מסחר וירטואלי תהיה פטורה מרישיון במגבלות וחובות שונים.

 

 

לאור הנחיה זו מומלץ לעוסקים בהפעלת חדרי מסחר וירטואליים לבחון מחדש את ההשלכות המשפטיות שבפעילותם על מנת שלא למצוא עצמם בו יחשבו כמפירי חוק.

 

 

אין באמור לעיל משום מתן ייעוץ משפטי כלשהו . האמור משקף את דעתו של הכותב בלבד.