ייעוץ השקעות כללי ? הסכנות גדולות מן התועלת

לפני כמה ימים פרסמה הרשות לניירות ערך טיוטת תיקון לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 בעניין ייעוץ השקעות כללי.

מדובר ברעיון שעלה כבר בעבר לאפשר ייעוץ השקעות בכלי תקשורת או אמצעים מקוונים, ללא צורך ברישיון; שיוצע ללקוחות רבים ולא מסוימים, כלומר לציבור הרחב, מבלי לקיים אינטראקציה אישית בין נותן הייעוץ ללקוח. בגדר זאת, נכנסים שירותי איתותים למיניהם המציעים לציבור איתותי קניה ומכירה של מניות ונכסים פיננסיים. עד היום, רוב השירותים הללו נחשבו כמתן ייעוץ השקעות שדרש רישיון.

מדובר בלא פחות ממהפכה בתחום הייעוץ הפיננסי; מהפכה שלדעתי טומנת בחובה סכנות רבות שיעלו בהרבה על התועלת שתצמח ממנה.

לדברי הרשות לניירות ערך:

"התמורות של השנים האחרונות, לפיהן פעילויות רבות משנות צורה והאמצעים הטכנולוגיים מאפשרים ביתר קלות לפנות לציבור רחב חלף אינטראקציה אישית בין יועץ לבין לקוח, המחישו את הצורך להגדיר ולהסדיר באופן נפרד את תחום הייעוץ הכללי ולהבחינו מהייעוץ האישי המוסדר בחוק הייעוץ, תוך מתן מענה למאפייני השירות ולהתפתחויות הטכנולוגיות"

עיקר התיקון המוצע הוא להגדיר ייעוץ השקעות "כללי" כך:

"ייעוץ השקעות שאינו נחזה לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים של אדם מסוים, ולמעט ייעוץ השקעות הכולל קשר ישיר בין נותן הייעוץ לבין מקבלו."

הרעיון הוא שמתן "ייעוץ" לציבור בלתי מסוים של לקוחות, כשלא מתקיימת אינטראקציה אישית בין נותן השירות ללקוח, כך שהשירות אינו מותאם "אישית" לנתוני הלקוח, לא ידרוש רישיון ומרבית הוראות החוק, החלות כיום גם על מי שאין לו רישיון, לא יחולו.

לדברי הרשות: "בדרך זו ייפתח שוק ייעוץ ההשקעות לסוגים נוספים ומגוונים של שירותים ומוצרים, אשר לא מתאפשרים כיום. השאיפה היא כי מקום בו השרות הנו כללי יוכלו כוחות השוק, באמצעות המוניטין המצטבר, לסנן באופן אפקטיבי את נותני השרות שאינם כשירים"

"סינון אפקטיבי של נותני השירות" ?

רגע, ממתי כוחות שוק מסננים נוכלים ושרלטנים? הרשות למעשה תאפשר לכל אחד, ללא קשר לטיבו ואיכותו, ליתן ייעוץ לביצוע פעולות מסחר עתירות סיכון, כשקהל היעד הוא הציבור הרחב – שאינו בקיא ומודע לסיכויי ההצלחה הנמוכים או להשפעות ההרסניות של מינוף פיננסי – ו/או ללקוחות שאינם מתוחכמים או בעלי ממון. התוצאה עלולה להיות קשה.

כמי שמכיר את הענף היטב ברור לי, לאחר שקראתי את הצעת התיקון לחוק, כי מדובר בסכנה של ממש. הרעיון הזה עלול לגרום לנזקים עצומים למשקיעים – אפילו יותר מחברות האלגוטריידינג (למי שמכיר).

מה הבעיה ?

מדובר למעשה בסוג של ייעוץ השקעות או אף ניהול תיקי השקעות (אנושי או ממוחשב) "ברברס" או במלים אחרות, במקום שחברות שהציעו בעבר תוכנות לניהול השקעות שנבחרו עבור הלקוח (אלגוטריידינג); ושפעולתן הופסקה בשל תביעות משפטיות ואכיפה של הרשות לני"ע; יקומו חברות חדשות שיציעו לציבור לבצע פעילות דומה, אבל בעצמו.  כלומר, במקום ששיקול הדעת יהיה אצל החברות – מה שדורש רישיון – "שיקול הדעת" יעבור ללקוח ומשפטית, מי שיבצע את הפעולות יהיה הלקוח ולא החברה.

בפועל, זה ממש לא משנה מי מבצע את הפעולות שכן היזמה בביצוע פעולות כאלו ואחרות, העיתוי, הכמות, המינוף וסוג הנכסים, ייקבעו על ידי נותן הייעוץ "הכללי". ההפסדים יהיו כמובן של הלקוח.

הסכנה הגדולה ביותר לציבור המשקיעים הבלתי מנוסה נעוצה במתן אפשרות להצעת שירותי איתותים על ידי זירות פורקס (זירות סוחר לחשבונו העצמי) ולא ראיתי איסור כזה בטיוטה.

כך ייוצר מצב בו זירות הסוחר יציעו שירותי איתותים ללקוחותיהם בחוזי CFD שהם נכסים פיננסיים, במקום להציע שירותי אלגוטריידינג, כשהזירות מצויות בניגוד עניינים חמור וחזיתי שכן ההפסדים שייגרמו ללקוחות (והם ייגרמו בוודאות בשל המינופים הגבוהים) יגיעו לכיסי החברות, כמו גם עמלות עתק בגין ביצוע פעולות. בדיוק אותו ניגוד עניינים שהיה קיים עם חברות האלגוטריידינג והווה בסיס לתביעות המשפטיות שהוגשו.

אז, נקבל את אותה בעיה שנוצרה עם חברות האלגו והאופציות הבינריות, רק בהיקף הרבה יותר גדול ותוך מתן "רישיון" חוקי לחסל את כספי המשקיעים.

אמנם, הרעיון בתיקון לחוק הוא לאסור על מתן תמריצים לנותני השירות מלבד קבלת שכר בגין השירות אך השאירו בהצעה אפשרות להתיר קבלת תמריצים מסוימים, בהתאם להנחיית ראש הרשות לני"ע. ניתן להניח שבמוקדם או מאוחר "ייוצר לחץ" על הרשות לאפשר קבלת תמריצים כך שהרוב המכריע של נותני הייעוץ "הכללי" יגבו מהלקוח, בנוסף לתשלום חודשי, סכומים משמעותיים באמצעות עמלות או החזרי עמלות וזאת, במידה והרשות לני"ע "תפטור" שירותים מסוימים מן האיסור לקבל טובת הנאה שלא מן הלקוח.

בעיה נוספת ומאד מהותית היא שאין איסור על מתן ייעוץ השקעות כללי באמצעות תאגיד

רבות מחברות האלגוטריידינג "התפרקו" לאחר שכספי המשקיעים התאיידו. על מנת להגיע לכיסי בעלי החברות יש צורך להוכיח עילה ל- "הרמת מסך" מכוח סעיף 6 לחוק החברות, כשהאפשרות לעשות זאת צומצמה בחוק רק למקרים של תרמית. מאחר ואין דרישה לביטוח, סביר להניח שיצוצו נותני איתותים רבים מספור שיגרמו ללקוחותיהם הפסדים כבדים וייעלמו מיד לאחר מכן תוך ריקון החברות מנכסים ופירוקן. ללקוח של נותני האיתותים יהיה קשה להגיע לכיסו של בעל החברה שכן במקום שנותני הייעוץ הכללי יהיו חשופים באופן אישי לתביעות (אפקט מצנן משמעותי ביותר לביצוע הפרות חוק), הרי שהאחריות המשפטית תיפול בראש ובראשונה על חברות ריקות מנכסים ורק אח"כ, אולי, על בעלי החברות עצמם.

לכן, רצוי מאד לאסור על מתן ייעוץ השקעות כללי באמצעות תאגיד.

ישנן עוד בעיות כגון אכיפה של האיסורים הנלווים למתן ייעוץ השקעות כללי כגון גילוי נאות של ניגודי עניינים או איסור קבלת תמריצים אך בשורה התחתונה, אם לא יוכנסו שינויים ומגבלות משמעותיים על נותני שירותי ייעוץ השקעות "כללי" הנזק שייגרם יהיה רב מאד והרשות תמצא את עצמה שוב בבעיה בניסיון לסתום את הפרצות.

הניסיון הוכיח שהאכיפה הכלכלית במדינת ישראל חלשה יחסית ובכל פרצה קטנה נכנסים נוכלים ושרלטנים רבים שחומדים את כספו של הציבור הרחב. במקרה הזה, להבנתי מדובר במתן רישיון לגרום הפסדים לציבור תוך התעשרות של נותני האיתותים על גבם.

בנוסף, לא ברור כיצד הרשות חושבת שהוראות החוק בנוגע לגילוי נאות של נותני השירות או איסור על אינטראקציה עם הלקוח, יאכפו בצורה אפקטיבית נוכח האינפלציה הצפויה של נותני שירותי הייעוץ "הכללי"  לציבור הרחב. מוזר שלאחר שהרשות הצליחה לעצור את פעילות חברות האופציות הבינריות ואת פעילות חברות הפורקס והאלגוטריידינג, היא מאפשרת לרעל חדש להיכנס לשוק.

אמנם, הרצון להגדיל את מחזורי הפעילות בבורסה הוא מובן (נראה כי לכך בין היתר מקווים הגורמים שיזמו את התיקון לחוק) אבל לא באופן הזה. לדעתי, הנזקים יעלו בעשרות מונים על התועלת האפשרית.

תביעה נגד בנק בגין רשלנות – ייעוץ השקעות – מה הסיכוי ?

רובנו מכירים את יועץ ההשקעות בבנק, חלקינו מכירים אותו באופן אינטימי יותר ומקבלים ממנו מפעם לפעם, ייעוץ בנוגע להשקעותינו. יועצי ההשקעות בבנקים הם למעשה הגוף המקצועי והמורשה למתן ייעוץ וטיפול בכל הנוגע לכספי הלקוחות המושקעים בשוק ההון.

בכל הנוגע לניירות ערך, בין אם זה אגרות חוב חסרות סיכון ובין אם מדובר בקרנות גידור מורכבות ,היועץ הוא הכתובת והוא (או היא), הם המורשים לתת את המידע והייעוץ בנוגע לכך.

המסגרת החוקתית :

פעילותם של היועצים מוסדרת ע"י החוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה – 1995. חוק זה קובע בסעיף 2 (א) כי " לא יעסוק אדם בייעוץ השקעות אלא אם הוא בעל רישיון יועץ …"

כדי לקבל את הרישיון יש צורך לעמוד בבחינות המקצועיות של הרשות לניירות ערך (בחינות קשות למדי) ולהשלים תקופת התמחות של חצי שנה. רוב היועצים בבנקים השלימו את הליכי הרישוי , הבחינות וההתמחות כעובדי הבנק ורק חלק קטן מהם עשה זאת בעצמו במסגרת אחרת חוץ בנקאית.

כך או כך, על היועצים לעמוד באמות מידה מחמירות של חובת אמון , חובת זהירות והעדר ניגוד עניינים ולפעול אך ורק לטובת הלקוח כלשון סעיף 11 (א) לחוק :

"בעל רישיון יפעל טובת לקוחותיו באמונה ובשקידה ,לא יעדיף ענייניו האישיים או ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו ,ולא יעדיף עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר…"

כמו כן על היועצים להתאים את השרות לצורכי הלקוח במובן בו אופי העסקאות המוצעות ללקוח תתאמנה לצרכיו ,להנחיותיו ,למטרות ההשקעה שלו כמו גם למצבו הכספי ולנסיבותיו המיוחדות. כאמור ,אמות המידה הן מחמירות ועל היועצים ישנו פיקוח מתמיד הן מצד הרשות לניירות ערך והן של המוסדות הפיננסיים בהם הם פועלים.

לרוב המכריע של היועצים בשוק ההון יש רישיון תקף ורובם עובדים בבנקים. עדיין ,ישנם פה ושם מקרים בהם היועצים נחזים להיות יועצים מורשים אך אינם כאלה ,בין אם הם נמצאים בעיצומו של הליך קבלת רישיון , בין אם הם נמצאים בתקופת ההתמחות ובין אם הם פשוט מתחזים . ברוב המקרים עצם היותם של היועצים "בתוך התהליך" אך לפני קבלת הרישיון , מובא לידיעת הלקוחות , אך לא בכל המקרים. יתכן כי במקרים מסוימים תקבלו שירות ממתמחה או מפקיד שאינו יועץ מבלי שתהיו מודעים לכך או תבינו את המשמעות של הצורך ברישיון מיוחד מנותן המידע ייעוץ.

מה קורה אם קיבלנו עצה מהיועץ ,נגרם לנו הפסד ,והתברר בדיעבד כי "ליועץ" לא היה רישיון ?

זו סוגיה מעניינת ומספר מקרים כאלו נדונו בבתי המשפט.

לכאורה עצם היותו של "היועץ" חסר רישיון מהווה הטעיה של הלקוח שכן אם היה יודע כי המייעץ אינו מורשה לכך ,לא היה מסתמך על העצה או היה נמנע מלקבלה ולא פועל על פיה. יתכן גם כי מדובר במתן עצה רשלנית שכן יתכן וליועץ אין את הידע והבנה המקצועיים או שהוא חסר כישורים מתאימים והכשרה מיוחדת לעסוק במקצוע.

מתן יעוץ השקעות בניירות ערך ללא רישיון , בכפוף לסייגים שבסעיף 3 (א) לחוק הייעוץ ,הוא עברה פלילית . מי שעובר על החוק צפוי לעונש מאסר של עד שנתיים ולקנסות גבוהים.

אז אם קיבלנו מאותו "יועץ" לא מורשה עצה ,ובדיעבד הפסדנו או שאנו חושבים שהעצה הייתה רשלנית, הרי נראה כי אינטואיטיבית ,די ברור כי בשל כך נוכל לתבוע את הנזק שנגרם לנו ונוכל לטעון כי הוא נגרם בשל חוסר היותו של היועץ כשיר לעבודתו. ברור אם כן כי יועץ לא מורשה חושף עצמו לסיכונים משמעותיים ולסכנת תביעות מצד לקוחותיו .

מסתבר שהדברים אינם כה פשוטים

במספר מקרים שהגיעו לבתי המשפט נדונה סוגיית המשמעות המשפטית של ייעוץ (או ניהול תיקי השקעות) ללא רישיון. אחד המקרים המעניינים הוא של דמות ידועה בשוק ההון שפעלה במשך שנים בתחום הייעוץ וההדרכה בתחום ונחזתה להיות בעלת ניסיון רב ובקיאות בתחום עיסוקה. עם זאת לאותו אדם לא היה רישיון לייעוץ השקעות או ניהול תיקים ועובדה זו לא הובאה לידיעת לקוחותיו . אחד מהם תבע את אותו פעיל בגין הפסדים שנגרמו לו בתיק ההשקעות .

יצוין כי אותו נתבע הורשע במשפט הפלילי (להבדיל מהתביעה האזרחית בגין ההפסד הכספי) בעברה על חוק הייעוץ ובניהול תיקי השקעות ללא רישיון ועל כך גם הסתמך התובע בתביעה הכספית. עם זאת אותו משקיע שהפסיד (התובע) לא תבע את הנזק מכוח טענה של רשלנות בניהול אלא בטענה של "הפרת חובה חקוקה" (כלומר מנהל ההשקעות הפר את הוראות החוק המחייבות רישיון). מה שבדיעבד הכריע את הכף לטובת אותו נתבע והביא לדחיית התביעה.

מה הביא את התובע להסתמך דווקא על טענה זו ?

אחת הסיבות הייתה כנראה בשל קביעתו של השופט במשפט הפלילי :

"לכאורה אף ניתן לטעון, שלנוכח ההפרה הנמשכת מצד הנאשם של חובתו לגלות למרבית המנוהלים שהוא איננו בעל רישיון לניהול תיקים/לייעוץ השקעות (סע' 6 לאישום ראשון), ובפועלו כך הוא ניצל את יחסי האמון שביניהם, שהרי לכאורה הנאשם נושא באחריות להפסדים שנגרמו לחלק מהמנוהלים בתיקים שהיו בטיפולו, וזאת גם בשל הצורך בהרתעה…"

הצורך בהוכחת "קשר סיבתי".

למונח "לכאורה" ישנה משמעות רבה מכיוון שעדיין, יש להוכיח כי ההפסד נגרם כתוצאה ישירה של העדר הרישיון. מה שנקרא במלים פשוטות : "קשר סיבתי".

במקרה הספציפי הזה תיק ההשקעות של התובע צמח בכמעט כפליים משווי המקורי בעקבות גאות בשוק ההון. מאוחר יותר החל לרדת עד שהגיע לכמעט חמישית משווי המקורי (התובע הפסיד את רוב כספו).

התנהלות שכזו אפשרית רק כשרמת הסיכון שננקטה היתה גבוהה מאד (רוב הכסף במניות ובמינוף) ובדרך כלל, מה שקורה כשכיוון השוק מתהפך הוא שינוי חד בשווי התיק אך בכיוון ההפוך. התובע טען כי לא היה מודע לרמת הסיכון אך טענתו לא התקבלה ואולי בצדק. ביהמ"ש קבע כי ברור לכל משקיע סביר כי הכפלת שווי תיק ההשקעות אפשרית רק במקרה של רמת חשיפה גבוהה לשווקים וברור כי לא מדובר בתיק "סולידי".

נקבע אם כן כי הירידה בשווי התיק נבעה מרמת החשיפה הגבוהה לשוק המניות ושהושפעה ממצב השוק באותו זמן. העובדה כי לנתבע לא היה רישיון וכי הוא יצר מצג שווא כלפי התובע בנוגע לכך, לא הייתה רלוונטית או קשורה להפסדים.

ביהמ"ש קיבל את הטענה כי ההפסדים היו נגרמים בכל מקרה ולכן לא היה קיים קשר סיבתי בין ההפסדים לבין העדר הרישיון.

וכדברי השופטת :

"… אין מחלוקת שהנתבע פעל בלא רישיון, ועל כך הורשע על-פי הודאתו. עם זאת אין כל קשר סיבתי בין היעדר הרישיון לנזק הנטען של ההפסד הכספי בתיק ההשקעות. אין מחלוקת באשר למקצועיותו של הנתבע ולא נטענה כלפיו (ואף לא הוכחה) טענה של רשלנות.

אפשר להתווכח עד כמה תיק המוחק כ 90 אחוז מערכו (מהשיא ועד לתחתית) מנוהל באופן רציני ומקצועי, גם אם הלקוח מעוניין ברמת סיכון גבוהה והיכן מתבטאת מקצועיותו של המנהל אם הוא תלוי לחלוטין בחסדי השוק.

יתכן כי במקרה של יועץ או מנהל תיקים שאינו מורשה והיוצר מצג שווא בפני לקוחותיו ,יש להשתמש באמת מידה "מרוככת" יותר מבחינת משקלו של הקשר הסיבתי כגורם המכריע להפסד, ורמת הרשלנות הנדרשת כדי להביא לפיצוי התובע על הפסדיו ,צריכה להיות פחותה יותר ,גם בשל הרצון לחזק את אלמנט ההרתעה. המצב עשוי להיות שונה במצב בו ברור מלכתחילה כי למנהל אין רישיון והלקוח בכל זאת בוחר בו מסיבות אחרות כגון מומחיות מיוחדת או שיטת ניהול "לא קונבנציונאלית".

אמנם לא בטוח כלל כי אם אותו תובע היה מנסה להוכיח את הרשלנות בניהול התיק, היה מצליח בכך אך יתכן כי עצם העובדה כי למנהל התיק לא היה רישיון והוא לא היה מודע ורגיש דיו לחובות המוטלות על מנהל מורשה מכוח החוק, היא כשלעצמה הוותה סוג של רשלנות ותרמה את חלקה להפסדים הכבדים שנגרמו לתובע.

אז מה אפשר להסיק מכל הסיפור ?

זה כבר די ברור : בדקו היטב אם ליועץ ההשקעות או למנהל התיקים יש רישיון תקף.

במידה ואין לו הסיקו את המסקנות או לחלופין, דאגו לאיזו שהיא בטוחה שתבטיח במידה זו או אחרת את יכולתכם לתבוע בעבור נזק שעלול להיגרם לכם. ליועצי השקעות ומנהלי תיקים מורשים ישנו ביטוח אחריות מקצועית המבטיח כי במידה ויינתן נגדם פסק דין לפיצוי בגין רשלנות, יהיה מהיכן להיפרע.

הוכחת רשלנות בתיקי השקעות וייעוץ השקעות אינה פשוטה והיא דורשת ידע והבנה מקצועית רבה ומומחיות מיוחדת. על כל פנים בין אם אתם נעזרים ביועץ השקעות ובין אם כספכם מנוהל אצל מנהל תיקים, כדאי מאד שהיועץ יהיה מורשה וכפופים להוראות החוק ויחולו עליהם חובות מוגברות של אחריות וזהירות כלפי הלקוח.

מנהלים חדר מסחר ? אתם צריכים רישיון לייעוץ השקעות.

כיום קיימים גופים רבים העוסקים בהדרכה ,לימוד והכשרת סוחרים בשוק ההון ,ביניהם חברות , גופים ואנשים פרטיים שזהו העיסוק העיקרי שלהם. מדובר למעשה בתעשייה שלמה המבוססת על קורסים ,שיעורים והדרכות ,חלקן מבוצעות באמצעות האינטרנט וחדרי מסחר וירטואליים ( צ'טים ).

 

חדר מסחר וירטואלי הינו "מקום מפגש" אינטרנטי בו מתכנסים המדריך והמשתמשים השונים ,בין אם תלמידים , סוחרים וכאלו העוקבים אחר הפעילות "בחדר" לשם התרשמות כללית מן הנעשה.

 

בדרך כלל הפעילות מתאפיינת בביצוע ו/או הדגמה של פעולות קניה ומכירה של ניירות ערך ומכשירים פיננסים ( חוזים , מטבעות ,מניות וכו' ) בזמן אמת תוך שהמנחה מדבר ומסביר את ההיגיון שעומד מאחורי הפעילות אותה הוא מבצע למטרות לימוד והדגמה.

 

חדרי המסחר הללו פופולריים מאד ורוב הגופים והחברות העוסקות בהכשרה והדרכה של סוחרים מנהלות חדרי מסחר וירטואליים. עבורן מדובר בכלי ראשון במעלה להדגמת שיטות מסחר ואסטרטגיות וכחלק מן השירותים הניתנים ללקוחותיהם ( בדרך כלל בתשלום ). "חדרי המסחר הללו הן כמובן אף אמצעי "לקידום מכירות" וכחלק מהותי ממאמצי השיווק של החברות והגופים במטרה לגייס תלמידים ולקוחות.

 

לאחרונה פורסמה הנחייה מקדמית מטעם הרשות לניירות ערך בנוגע להפעלת חדר מסחר אינטרנטי שכזה. ההנחיה נערכה בעקבות פניה של סוחר שהיה מעוניין להפעיל חדר שכזה וביקש ( די בתמימות יש לומר ) לקבל את עמדת הרשות בעניין . הפונה עשה זאת על מנת "להסיר ספק" כי לא מדובר בפעולה המהווה ייעוץ השקעות ועל כן אין לו צורך ברישיון לייעוץ השקעות.

 

בין היתר ציין הפונה כי :”.כי ההתנהלות בחדר המסחר תכלול הודעות על כניסה פוטנציאל לעסקה מתהווה, כניסה ויציאה מעסקאות…”

 

 

ובכן ניתן להניח שתשובת הרשות לניירות ערך הפתיעה אותו ( אך לא ממש הפתיעה את מי שבקיא בהיבטים המשפטיים של החוקים והתקנות המסדירות את פעילותם של העוסקים בתחום הייעוץ הפיננסי ) .

 

הנחיית הרשות היתה כי הפעלת חדר מסחר וירטואלי ,במתכונת אותה התעתד אותו פונה להפעיל ( ייתכן כי מתכונת שונה תביא למסקנה שונה ) ,מהווה ייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק ולכן מחייבת קבלת רישיון מן הרשות לניירות ערך.

 

 

ייעוץ השקעות – “ מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות השקעה…”

 

יעוץ השקעות מוסדר בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות,תשנ"ה-1995 .

 

 

חוק הייעוץ בא להסדיר את פעילותם של יועצי השקעות, מנהלי תיקי השקעות ומשווקי השקעות. תכלית החוק ,כפי שבאה לידי ביטוי בדברי ההסבר לחוק ,היתה להסדיר את הפעילות בתחום זה בשל ההתפתחויות הרבות שחלו ברבות השנים בשוק ההון בישראל. התפתחויות אלו הביאו לריבוי אפשרויות ההשקעה הפתוחות בפני המשקיעים ולהתעניינותם הגוברת בתחום זה.

נוצר מצב, בו ציבור המשקיעים נזקק יותר ויותר להדרכה ויעוץ מקצועי ,אובייקטיבי ומהימן. היעדר הסדר יצר מציאות, בה גורמים שאינם עונים לדרישות מינימליות של התאמה וכשירות פעלו בתחום הייעוץ וניהול תיקי ההשקעות.

 

מטרת החוק הייתה להבטיח, שהשירות של ייעוץ השקעות וניהול תיקי השקעות יהיה מהימן ומכוון להיטיב עם הלקוח. תכליתו של החוק להביא לידי כך שהשירות יינתן על ידי גורם כשיר ובעל השכלה ורמה מקצועית נאותה. ההגנה על האינטרס של המשקיעים נועדה אף להגביר את השתתפותם בשוק ההון, אשר גודלו וחוסנו הינם אינטרס כלכלי של המדינה. במובנים אלו תכליתו של החוק , במועד חקיקתו ,הייתה כפי הנראה מכוונת , בראש ובראשונה ,להסדרת ייעוץ ההשקעות "הקלאסי" המופנה ללקוח ספציפי והמהווה שירות אישי ,ייחודי והמותאם לצרכים ולהנחיות של הלקוח.

 

 

הגדרת המונח "ייעוץ השקעות" הינה :

 

 

"מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים; לענין זה, "ייעוץ" – בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר, למעט פרסום בידי המדינה או בידי תאגיד הממלא תפקיד על פי דין במסגרת תפקידו;

 

 

בהקשר זה על מנת שפעולה תחשב כמתן ייעוץ בהשקעות ,כהגדרתו לעיל, עליה להיות מלוות במתן מידע ו/או המלצה בנוגע לכדאיות שבהשקעה . במובן זה כדאיות נחשבת כמתן מידע המהווה המלצה להשקעה בנייר ערך או נכס פיננסי מסוים ו/או הדגשה או הבלטה של היתרון שבהשקעה ו/או מתן הסברים בנוגע ליתרון הטמון בהשקעה באותו נכס על פני נכס אחר.

 

 

חדר המסחר האינטרנטי

 

נשאלת השאלה האם השירות שחדר מסחר וירטואלי מספק לחבריו כשהוא מדגים , מסביר ומלמד מדוע בחר מנהל החדר לנקוט בפעולה כזו או אחרת עונה למעשה במהותו על ההגדרות שלעיל ?

 

 

גם ללא בקיאות משפטית ההגדרה של המונח ייעוץ ,כפשוטה , עשויה להעלות ספקות או לפחות תהיות בנוגע להיעדר קשר בין ביצוע פעולות ( גם אם וירטואליות ) בזירה אינטרנטית אליה נלווים הסברים רעיונות או אף המלצות בנוגע לפוטנציאל לעסקה כזו או אחרת בפני אחרים ( גם אם לא לאדם ספציפי ) בזמן אמת ,לבין המושג "ייעוץ בנוגע לכדאיות השקעה ".

 

נראה כי במובנים רבים פעולות אלו מהוות מתן ייעוץ הגם שאותו "ייעוץ" אינו נעשה פנים אל פנים ואינו מופנה בהכרח לאדם מסוים או מותאם לצרכיו הספציפיים.

 

 

בהקשר זה לא עזרו הסבריו של הפונה לרשות כי: " חדר המסחר הינו מקום מפגש וירטואלי (ואינו חדר פיזי להתכנסות) ,כי הלקוח יכול להיות ממוקם בכל מקום בו יש לו מחשב אישי וחיבור לאינטרנט ….. שחדר המסחר אינו מייצר סקרי שוק, אינו מייצר חוות דעת ואינו ממליץ על נכס כזה או אחר ככדאי להשקעה. פעילות חדר המסחר עוסקת במסחר ולא בהשקעות. …" .

 

 

הרשות לניירות ערך ציינה בתשובתה לפונה כי פעילות במסחר "בנכסים פיננסיים" כהגדרתם בחוק ,באופן הניתן לצפיה ומעקב על ידי הלקוחות בזמן אמת מהווה ייעוץ השקעות שכן פעולות אלה משקפות את ההמלצה של נותן השירות לצורך הפקת רווחים.הגדרת ייעוץ ההשקעות שבחוק אינה מבחינה בין השיקולים השונים היכולים לסייע בגיבוש המלצה ולכן האופן בו מתקבלת ההמלצה בין אם התבססות על התנהגות המחיר ובין אם שיקול אחר, אינה רלוונטית.

 

 

קישור להנחיה המלאה

 

 

ראוי לציין ( כפי שמציינת הרשות בהנחיה ) כיום ישנה יוזמת חקיקה ובה תיקון לחוק הייעוץ ובו תתווסף ההגדרה "ייעוץ השקעות כללי" שיהיה פטור מרישיון. במסגרת הגדרה חדשה זו ייתכן כי בנסיבות מתאימות פעילות של הפעלת חדר מסחר וירטואלי תהיה פטורה מרישיון במגבלות וחובות שונים.

 

 

לאור הנחיה זו מומלץ לעוסקים בהפעלת חדרי מסחר וירטואליים לבחון מחדש את ההשלכות המשפטיות שבפעילותם על מנת שלא למצוא עצמם בו יחשבו כמפירי חוק.

 

 

אין באמור לעיל משום מתן ייעוץ משפטי כלשהו . האמור משקף את דעתו של הכותב בלבד.