ביהמ"ש הכלכלי: יו אס ג'י קפיטל ניהלה תיקי השקעות באלגוטריידינג ללא רישיון

פסק דין מיום 24.6.2019 – בית המשפט הכלכלי קבע: מסחר אלגוריתמי (אלגוטריידינג) מחייב רישיון לניהול תיקים – חברת יו אס ג'י קפיטל ניהלה תיקי השקעות ללא רישיון ובניגוד לחוק. 

התביעה הוגשה באמצעות המשרד, ונוהלה עד תומה על מנת להשיג פסיקה עקרונית בסוגיה משפטית זו.

בפסק תקדימי שניתן בתביעה הייצוגית נגד חברת יו אס ג'י קפיטל ישראל בע"מ(USG CAPITAL), קבע בית המשפט המחוזי – כלכלי, כי פעילות האלגוטריידינג שניהלה החברה, תוך שנגרמו הפסדי עתק ללקוחותיה, הייתה בלתי חוקית וחייבה רישיון לניהול תיקי השקעות. ביהמ"ש קבע כי התוצאה העקרונית של הפסיקה היא שהיה על החברה לפצות את המשקיעים בכל ההפסדים שנגרמו להם.

בעשותו כן, ביהמ״ש דחה על הסף את הנרטיב המופרך בו השתמשה usg ושנטען גם על ידי חברות פורקס נוספות, לפיו ״לא הייתה רגולציה״ בנוגע לניהול תיקים באמצעות מסחר אלגוריתמי. בכך גם הסתיים המאבק המשפטי בחברות הפורקס בסוגיה עקרונית זו.

ביהמ"ש קבע:

"המשיב טען כי גם בהנחה שתתקבל עמדת המבקש לפיה המסחר באלגו-טריידינג הוא ניהול תיקים המחייב רישיון, הרי שמדובר בפרשנות של הדין ולא בהוראות מפורשות בו. לגישתו עד לאחרונה לא הייתה לרשות עמדה ברורה ביחס למעמדו של המסחר האלגוריתמי ולמצער עמדה שכזו לא הובהרה בפומבי. משכך, לשיטתו אין להטיל אחריות על המשיבים. איני מקבלת את הטענה. חוק הייעוץ אוסר על ניהול תיקים ללא רישיון מתאים. כפי שנקבע לעיל בפסק-דין זה, המסחר האלגוריתמי שבוצע על-ידי החברה היה "ניהול תיקים" ולכן חייב קבלת רישיון מכוח הוראות החוק על-פי פרשנותו כפי שזו נקבעה על-ידי בית-המשפט. פרשנות זו איננה קשורה בשאלה מתי קבעה הרשות את עמדתה ביחס למסחר האלגוריתמי ואיננה מושפעת ממנה".

ביהמ״ש החליט כי העיקר הוא היכן מצוי שיקול הדעת וכי אין זה משנה באיזה אופן מנוהלים הכספים, כשנקבע ששיקול הדעת בדבר קבלת החלטות ההשקעה היה מצוי במלואו אצל החברה ולא אצל הלקוח. מכאן שהטענות בהקשר זה – שהועלו לראשונה בתביעה הייצוגית כנגד יוטרייד ושאומצו מאוחר יותר על ידי הרשות לניירות ערך – התקבלו במלואן.

התוצאה היא שביהמ"ש קבע כי אם החברה לא הייתה בפירוק, היה עליה להחזיר ללקוחות את כל ההפסדים שנגרמו להם; וכי בנסיבות העניין, היה מקום לאשר את התביעה כייצוגית בייחס ללקוחות אלו.

ביהמ"ש קבע בין היתר:

"אני סבורה – מבלי לקבוע מסמרות בנושא זה בשלב זה של הדיון, כי המבקש הרים את הנטל הראשוני שהוטל עליו ביחס לטענתו לפיה יש לנקוט בשיטת חישוב הנזק לה הוא טען – ביטול ההסכמים בין חברי הקבוצה לבין החברה והשבה של מלוא הכספים שהושקעו בחברה. זאת לאור העובדה שהחברות סיפקו לחברי הקבוצה שירותים של ניהול תיקים לאורך כל תקופת הקשר ללא שהיה להן רישיון לכך".

בשורה למשקיעים:

הקביעה התקדימית בפסק הדין, ששמה קץ ״לאי הוודאות״ המשפטית שהתקיימה עד היום בנושא, תקל על כל מי שניזוק מפעילות מסחר אלגוריתמי בלתי חוקי, להגיש תביעה ״רגילה״ כנגד חברות ומנהליהן, בעילות תביעה הנוגעות לאחריות אישית (עילות מכוח דיני הנזיקין אך לא מכוח "הרמת מסך" כפי שיפורט להלן), ולהוכיח אותה ביתר קלות; ומכאן שיש בפסיקה בשורה חשובה למשקיעים.

לצד קביעה תקדימית זו, התביעה האישית כנגד בעלי החברה, בעילת "הרמת מסך" נדחתה.

ביהמ"ש קבע כי לא הוכח, ברמה הנדרשת בחוק, שיש מקום לבצע הרמת מסך בין החברה לבעליה (חיוב בעלי החברה בחובות החברה ללקוחותיה וביטול מסך ההפרדה בין החברה לבעלי מניותיה). נקבע כי מי שהייתה צריכה להחזיר את ההפסדים שנגרמו ללקוחות היא החברה ולא בעליה וזאת, על אף שהפסדי לקוחות החברה עברו למעשה, באמצעות החברה, לבעלי המניות שלה.

נראה שביהמ"ש נטה שלא לאפשר הרמת מסך על מנת לצמצם את האפשרות הזו רק למקרים חריגים שבחריגים.

כך או כך, נראה שכעת, לאחר שהוסר ענן "אי הוודאות" המשפטי – שלדעתי היה לא יותר ממסך עשן אותו הפיצו חברות הפורקס בניסיון למסך את העובדה כי ניהלו תיקי השקעות לכל דבר ועניין – לנפגעי פעילות המסחר האלגוריתמי סלולה הדרך לתבוע את נזקיהם ביתר קלות ומבלי שיצטרכו להתמודד עם הטענה כי "לא הייתה רגולציה" או עם הטענה כי לא מדובר בניהול תיקים.

ת"צ 47119-12-15 אפרימוב נ' יו אס ג'י קפיטל ישראל בע"מ ואח'